ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
ה"א · אות פ
הקדש מי שהקדיש בז"הז לבד"ה מקרקעי ומטלטלי דאמר כל נכסי לבד"ה והקרקעות יש להם פדיון דחיישי' לתקלה כיון דצריך זמן רב לאבודם אבל המטלטלי אין נפדין דיש להם תקנה שירקבו כדאי' בערכין דכ"ט והתוס' בפ"ק דע"ז די"ג ונסתפקו בזה דאחרימנהו לכלהו נכסיה אע"ג דאוקמוה דמיירי במקרקעי כדאמרי' בגמ' והתוס' שם מ"מ יכול לומר שאף למטלט' עלתה התקנה הואיל והקדישן בב"א ע"ש בד"ה אין מקדישין וכו' ונ"מ אם היה בכלל ההקדש דבר שלא יחול עליו ההקדש מי אמרי' כיון דחל על הראוי יחול נמי גם על שאינו ראוי ולקמן יתבאר בס"ד ועוד יש להבין מדברי התוס' הללו דדוקא בכולל כל נכסיו בב"א כי הא דאחרימינהו לכלהו נכסיה דבב"א הוכללו הכל הוא דאמרי' דעלתה התקנה גם למטלטלי אבל במחרים מקרקעי ומטלטלי דהיינו זה אחר זה פשיטא להו דהקרקעות נפדין ואין המטלט' נפדין דכל חד וחד ליקו' אדוכתיה ובהא דאיפליגו ר"ש ור"ן ור"ה בקנה את וחמור ומרן בח"מ סי' ר"י פסק דקנה מחצה ועיין באה"ע סי' מ"א ובדברי ה"ה בפ"ט מה"א הלכה ב' שכתב ועוד שהיא במלה אחת ואומר כולכם מקודשות ולא נחלק בדבורו ע"ש ועיין בחי' הרמ"ה בפ' י"נ סי' ל"ה ע"ש גבי המחלק נכסיו וכו' והשוה את הבכור וכו' דאייתי מילתיה דר"ן דקנה מחצה ומשוה מקנין לקונין עש"ב בטו"ט ודעת כי ממנו תוצאות חיים: