ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
ה"א · אות מו
הלואה הקובע זמן לחבירו לפורעו בזמני' מחולפי' או כ"כ סחורות אינו יכול לומר לו לסוף זמנים תפרע לי הכל ואם עברו הזמנים ולא תבע המלוה הלואתו אינו יכול לכופו ללוה לפורעו בבת א' אלא לזמנים מחולפים שיראה בעיני הב"ד הר"ש יונה סי' ל"ד עכ"ל כנ"הג ה"חמ סי' ע"ג בהג"הט אות ו' מדברי הרב ז"ל נראה דוקא שלא תבע המלוה הלואתו דהוי העיכוב מצדו אבל אם המלוה תבע והלוה מעכב נראה מדברי הרב ז"ל דחייב לפורעו הכל בב"א אבל הרב בני חיי שם בהג"הט אות א' כתב משמיה דמהר"ש יונה ז"ל גופיה וז"ל מי שהרויח זמן לבעל חובו לפרוע לזמנים מחולפים בכל זמן כך קצבה והמלוה גרם את העיכוב שלא נתפרע בזמני' המחולפי' אינם חייבים לפרוע לו הכל בבת אחת ולא במעות כי אם יפרעו לו בזמנים אחרים מחולפים ככל כך קוצא לפי תנאם הר"ש יונה ז"ל סי' ל"ד וס' מוהר"ש יונה ז"ל לא נמצא בידי ומי יתן ידעתי ואמצאהו ואם כתוב בשטר לזמנים באופן שבזמן פלוני יהיה פרוע פשיטא דחייב: