ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
ה"א · אות מה
הלואה מעשה בא לפני באחד שחייב לאלמנת אחיו מפאת כתובתה שהוא ואחיו היו שותפים מתפיסת הבית וקבעו זמן למשך שנה ובעוד שלא גבתה נותן לה כ"וך מדי שבת בשבתו ושאלתי את פי קדוש תנא דידן מוהר"ש אלפאסי נר"ו כה"ג מי מצי טעין פרעתי גו זמניה או לא דאע"ג דקי"ל כר"ל דאמר חזקה לא פרע אניש גו זמניה דילמא ה"ד היכא דלית ליה דררא דממונא אבל בנ"ד דאית ליה פסידא לא אמרינן והלואי דפרעיה בזמניה וכ"ש שדרך האלמנה השבה אל בית אביה וכל טוב בעלה היו לאחיו דהרגל מריבה וקטטה. שכיח וכבר כתב מוהריב"ל דבשותפים עבידי דמחלקי אפילו תוך זמנם דשכיחא קטטה ע"ש וה"נ להא דמייא ועיין בתשו' מוהר"ץ אשכנזי ז"ל סי' באורך וקרוב לזה מצאתי במוהראנ"ח ז"ל ת"א סי' ט"ו ופסקו הרב החבי"ב ז"ל בהגב"י אות ו' וצוה הרב לכתוב שטר להנצל מזה: