ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
דל"ת · אות סב
דינא זימנין דמתמה בגמ' אטו כ"ע דינא גמירי ובפ' המדיר דף ע"ג פלוגתא דתנאי במקדש בפחות משו"פ דמ"ס אדם יודע דאין אשה מתקדשת בפחות משו"פ ומ"ס אין אדם יודע ע"ש ובפ' קמא דמציעא דט"ו אפליגו רב ושמואל בהכיר בה שאינה שלו ובמקדש אחותו דלכ"ע אדם יודע קרקע אין לו ואין קידושין תופסין באחותו ע"ש והתוס' שם בד"ה ונתן וכו' הק' מדשמואל דאמ' הקונה שדה בשנת היובל מעות חוזרות ול"ק אדם יודע וכו' דהתם איכא למימר אין אדם יודע וראיה דרב פליג התם ע"ש וראיתי להטור סי' קנ"ד סל"ח שכת' משם גאון ז"ל שכת' וז"ל ומה שטען שלא ידע שהיה יכול למחות לא מהימנינן ליה עכ"ל כנראה דעת עליון הגאון לדמות דינו להכיר בה שאינה שלו ולמקדש אחותו ומרן ז"ל בס' בד"ה תמה עליו דאמאי לא מהימנינן ליה אטו כ"ע דינא גמירי עכ"ל ועיין למרן בסי' ס"א שכת' בשם תשו' הריב"ש סי' ת"פ ופסקה בשלחנו שם ס"ט שמדקדקין לשון השטר לדון ע"פי אותו דקדוק ולא אמרי' האי גברא לא גמיר וכו' עכ"ל ומעתה איני רואה מקום לתמיהת מרן בס' בד"ה על ס' הגאון וחזיתיה למוהריק"ו ש"ו ך' ענף פ"ח שכת' בשם רבי' אביגדור בהחזיק ג"ש ולא ידע הלז דכשלא הדין עשה וכו' תשובה ודאי אין לו חזקה שלא היה יודע הדין וכו' מיהו לאו כל העניינים שוים שאם הוא דבר שהדעת מצי טעין ואמר למחזיק צא וברור אכילתך ואם אין הדעת טועה וכו' שיכול לומר לא ידעתי שהייתי יכול למחות וכו' קרובים דבריו לדברי הגאון הניתנים למעלה ועיין במהרשד"ם חה"מ סי' שכ"א שהעתיק לדברי מהריק"ו הנאמרים באמת שו"ר להב"ח שם סי' קנ"ד שכת' קרוב למ"ש מהריק"ו ונסתייע גם מתשו' הריב"ש האמורה מפי' וצ"ע לדינא. וראיתי בקונטריס גט מקושר שבס' נאות יעקב סי' ב' שכת' בשם ה"ר יחיאל באסן ז"ל במקדש שטען שלא היה יודע דבזה"ז דין הדיוט יש לו דאין אומ' לעולם כל איש ואיש יודע הדין על האמת וכו' עכ"ל ועלה מסתמיך הרב החסיד ז"ל שם ואזיל וקרובים לדברי הריב"ש והרואה יראה דודאי הריב"ש ומהרי"קו אמרו דבר א' והבן ועיין בהכנ"הג סי' ע"ט בהגהב"י אות י"ב ומשם באר'ה ועיין בפירש"י בקידושין דף ז' ע"ב במקדש ב' נשים בפרוטה או אשה א' בפחות מש"פ ומאי דאיתמר עלה בגמ' שם והבן וע"ע בהכנ"הג סי' ק"צ אות ך' בהגהב"י ולקמן במערכת אות ט' מדין טעיתי: