ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
גימ"ל · אות סא
גט מעשה באשת כהן שהסכימה עם רווק א' מנ'ערי בני ישראל מנוער מתורה ומן המצות לצאת מהכלל ולקחת אותה לו לאשה בנימוסי הגוים הן בעון הוציאו מחשבתם מן הכח אל הפועל יש"ו רח"ל וחששנו לעצמנו עד מתי יהיה זה לנו למוקש ולמכשול חלילה והשתדלנו עם בעלה לכתו' לה גט כריתות אמרנו יובחר הרע במיעוטו נקוט מיהא פלגא דנפקא לה מתורת אשת איש ומשום חשש פחד מאו"הע דילמא נפק קלא ויש חשש סכנה בדבר ע"כ אמרנו ניחזי אנן אם אפשר שיזכה לה הבעל הגט ע"י אחר דהשתא לא אוושא מילתא כוליה האי ואת"ל דשפיר מצי עביד עדין חקור דבר אם מגורשת בו לאלתר או עד שיגיע הגט לידה וכל כמה דלא מטא גיטא לידה אכתי בחזקת אשת איש קיימא:
זאת אשיב דבר זה נפתח בגדולים כמ"ש התה"ד סי' רל"ז ובתשו' ה' מוהריק"ו שורש קמ"א כולם נתקבצו באו בב"י ומור"ם ס"א ס"ו ס' גבי תקנת חרם רגמ"ה דמי שנשתמדה מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת וכן נוהגים בקצת מקומות עכ"ל ובסי' ק"ם ס"ה הביא תשו' ה' תה"ד הלזו ג"כ וכת' לס' מוהרי"קו ועיין לה' ב"ש. והנה בנ"ד נר' דכ"ע מודים דמצי מזכה דכיון דליכא טעמא דר"ל דאמ' טב למיתב טן דו וכו' דמשנשאת לרווק נאסרה עליו וכ"ש בנ"ד דבעלה כהן הוא ואפי' נבעלה באונס נאסרה עליו ואפי' שלא נשאת כל שהמירה בחזקת שבודאי זנתה וכמ"ש מור"ם ז"ל בסי' ע"ג סי"א ע"ש ועוד בה כיון דנשאת לרווק זה אדעת' דנשואין בודאי שנבעלה וכ"ש שכבר עברו יותר מל"י דהוי בחזקת שבעל כמ"ש בסי' קס"ז ס"ו ע"ש: