ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
גימ"ל · אות מ
גוי קי"ל כר"ן דהיכא דהלוה לית ליה לגבות לב"ח והלוה נושה בזולתו דמוציאין מזה ונותנים לזה כמ"ש בטוש"ע ריש סי' פ"ו הגדתי היום מעשה שבא לפנינו בגוי שנושה בראובן מנה בכת"י ראובן והערל חייב לשמעון מנה והערל לא מצאה ידו לגדל פר'ע חובת שמעון כי בא עד השבר"ם ולא נמצא במכיתתו בלתי אם גוייתו וכת"י ראובן שחייב לו מנה כמדובר ואז עמד הערל ומסרו לשמעון בפני ב' עדים כשרים וקיימו הב"ד הכת"י כדחזי ואז עמד השואל ושאל אם איתיה לדינא דר"ן אע"ג דאיכא יד גוי באמצע או"ד לישראל נאמרה ולא עשה כן לכל גוי יורה המורה לצדק' ויבא שכמ"ה: זאת אשיב הנה האדון מרן בב"י ריש סי' פ"ו כתב משם תשו' הרשב"א סי' תתקס"א דהוא ז"ל ספוקי מספק"ל אי איתיה לדינא דר"ן בגוי שהנכרי לוה שא"ל תן לראובן שחייב לו שמעון מה שאתה חייב לשמ' ולא ידעתי מאי מספק"ל דהרי הריטב"א כ' בתשו' בשם רבותיו הביאה מרן בב"י ריש סי' ס"ו סי"ו דכללא כייל דכל דבר שקניינו מן התורה מהני אפי' בגוי באמצע ודר"ן דאורייתא הוא והרשב"א מרבותיו של הריטב"א ז"ל כנודע ותו דהרשב"א גופיה בח"ג הנדפס סי' קל"א והביאה מרן בב"י סי' ע"ב ס"חי וקפ"ה ס"ה דדייני' דינא דחנוני אפי' היכא דחד מינייהו גוי ע"ש והכנ"הג שם סי' פ"ו אות ד' בהגב"י כתב משם תשו' המיוחסות להרמ"ה סי' נ"ג דס"ל אפי' כשהלוה גוי איתיה לדינא דר"ן ע"ש ומצאתי בתשו' הגאונים שבס' שערי צדק בשער הד' מח' הה' דף ע"ד ע"א דפסקי' ליה דגוי התובע מישראל דמסיק ביה י' זוזי וא"ל בר ישראל לית לך גבאי אלא ה' דמתבע ליה בדיניהם עכ"ל ולענ"ד דט"ס וצ"ל בדינינו ואע"ג דאמרי' בהגוזל דף קי"ג דאם אינו חייב בדיניהם דיינינן להו כדיניהם ה"מ היכא דליכא יד ישראל באמצע אבל כשישראל באמצע דיינינן להו כדיננו כמ"ש הרמב"ן בתשו' הלזו וכמ"ש הכנ"הג בנמוקיו על הרמב"ם בפ"י מה' מלכים וכבר הארכתי לקמן במע' אות ח' מדיני חזקה סי' בס"ד ועיין מ"ש ה' המגיה לשם וכבר כתי' מאי דנלע"ד: