אור ברסלב
ספר משכנות הרועים גימ"ל › אות לו

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

גימ"ל · אות לו

אות לה

גנב ראובן קבל עסקא מנכסי יתומים וכשהגדיל א' מן היתומים היה נכנס ויוצא לבית המועדת למכירת סחורות ולגבות דמיהם ובעת טהרת סדר החשבון נמצא חסרון הניכר בדמי העסקא והראה פנקס מוצאיו ומובאיו מה שקנה ומה שמכר השאר כבר יש ריוח המעט הוא אם רב:

זאת אשיב על מה שטוען המתעסק כי אין יד זר בינותינו אלא אני והוא וכמה פעמים דייק בחושבניה ואשתכח חסורי מחסרא בין במיני הסחורות בין במעות בעין ולאחר כמה כרכורים הודה ולא בוש בעל העסקא דאיהו ניהו הוא דשקלינהו והשתא מיהא דהאיכא חסרון הניכר פשיט' ליה דאיהו הוא דשקיל אנא דאמרי דלאו טענה מעלייתא היא ולא רמינן עליה אפי' שבועת היסת דאינה אלא טענת שמא אלא ח"ס ואע"ג דכתב מור"ם סי' ע"ה סי"ז דהיכא דאיכא רגלים לדבר חשיבא כטענת בריא ומשבעי' ליה היסת ושכן ראוי להורות כבר חלק עליו הש"ך ס"ק ס"ג ומסיק דהכל לפי ראות עיני הב"ד אם נראה להם שיש רגלים לדבר מזקיקין אותו שבועת היסת ולאו דוקא תיבה פרוצה אלא ה"ה לדדמי לה ועיין בתשו' הרדב"ז החדשות סי' תל"ז ודברי הרמב"ם שנסתייע מהם הש"ך לחלוק על מור"ם כבר ישבם הרדב"ז ז"ל על נכון ע"ש קושטא קאי דהסמ"ע שם ס"ק מ"ו פסק במצא תיבתו פרוצה ושמעון הוא היה בבית דאם תפס בעל התיבה מנכסי שמעון תפיסתו תפיסה אלא דהט"ז והש"ך השיגו עליו ויותר מבואר בדבריהם כדברי הבע"הת ע"ש ולדעתי לא כתב הסמ"ע כן אלא לדעת מור"ם דס"ל בהך דתיבה פרוצה דחשיבה כטענת בריא ומשביעין עליה אמטול הכין ס"ל דאם תפס לא מפקי' מיניה מיהו לדעת הש"ך דפליג עליה דמור"ם ודאי דאין תפיסתו תפיסה אלא הא מיהא אם נראה לב"ד דאיכא רגלים לדבר הדר דינא דהסמ"ע והמ"מ ונלע"ד דבנ"ד אפי' הסמ"ע מוד' דלא מהניא תפיסה דע"כ לא קאמר הסמ"ע אלא בתפס שלא בעדים כמ"ש הוא ז"ל אבל הכא מאריה דעסקא הא קא תפיס שטרא בידיה א"כ מאי תפיסה שלא בעדים איכא ואע"ג דקי"ל דשטר כיס פלגא מלוה ופלגא פקדון ובפקדון אפי' הפקיד אצל חבירו בשטר וטען טענת החזרתי מהימן במגו דאי בעי אמר נאנסו ולא מצי למימר ליה אידך א"ה שטרך בידך מ"ב דמל"ל אנא אמגו דנאנסו סמיכנא כדאיתא בפ' המוכר דף ע' ועיין בטוש"ע סי' ק"ח ס"ד ובתשו' ה' מהרימ"ט ח"א סי' קכ"ט הא ליתא חדא דבמקום שצריך להביא ראיה דנאנסו אם לא הביא ראיה אמרי' ליה זיל שלים כמ"ש הטוש"ע סי' רצ"ו ס"ג ואע"ג דקי"ל דא"צ להביא ראיה אלא כגון מעביר חבית בשוק וכיוצא בו אבל מלת' דעביד דמתרמי ולא שלטא ביה עינא דינו כמקום שאין עדים מצויים כמ"ש הטוש"ע סי' רצ"ד ס"ג הא מיהא בנ"ד סך גדול כזה אם איתא דאיתרמי ליה אונסא קלא אית ליה וכ"מ לה' תורת אמת סי' ק"א דף ק"ך ע"ב ועוד בנ"ד בשטר העסקא כתוב בו נאמנות גמורה א"כ טענת החזרתי במגו דנאנסו אזלא לה דאהמניה בדלא למימר ליה החזרתי אלא הא מיהא אי טעין נאנסו נאמן ובדאית ליה קלא וכדכתי' ובאמת שאח"כ מצאתי למרן ב"י ז"ל סי' ע"א מחודשין כ"ו והפנ"הג סי' רצ"ו אות י"ז שכ"כ משם הרשב"א בתשו' וכעת חפשתי ומצאתי גופן של דברים בתשו' הרשב"א החדשות ק"ד סי' ס"ז והיא קרובה לנ"ד והענין כי לאה היה לה נער קטן ונתן מנכסיו עסקא לאחיה והמתעסק כתב שטר ע"ע בנאמנו' שיהיה הנער נאמן עליו בדבורו בלבד כשאומר שלא החזיר לו הממון כולו ואפי' מקצתו ויהיה נאמן עליו כב' עדים כשרים ובסי' ס"ח נשאל אם המתעסק נאמן לומר החזרתי במגו דנאנסו והשיב דבר שקר הוא זה שהוא האמינו כב' עדים כשרים ואילו באו ב' עדים והעידו שלא החזיר אינו נאמן במגו דנאנסו דהו"ל מגו במקום עדים ע"ש מכל הני מילי דכתי' קם דינא דלא הויא תפיסה כלל אפי' לדעת הסמ"ג ומה גם בנ"ד דמצי הבן לו' אין שקלית ודידי שקלית ואע"ג דהמתעסק זקפן עליו בשטר מימר אמר לעת מצוא שעה אחת של קורת רוח ונקיטנא רשותא מהורתי ושקילנא בריש גלי ועוד בה כי נמי יהבי' ליה כל דיליה וחשבי' ליה תפי' ודייני' כסברת הסמ"ע אעפ"י שכנגדו חלוקים עליו הט"ז והש"ך כדכתי' הא מיהא תינח בחלק הבן הגדול דבר החזרה הוא אבל בחלק יתומים קטנים דלאו בני החזרה נינהו מאי א"ל הן אמת דה' דברי ריבות סי' עז"ר נשאל בראובן ושמעון שותפים ועמד לוי ותפס מנכסי השותפות באומרו שראובן חייב לו והשיב דאם מה שתפס הם מעות אהניא ליה תפיסתיה דזוזי כמאן דפליגן דמו דמה"ט שות' חולק שלא מדעת חבירו כמ"ש הטוש"ע סי' קע"ו ס' כ"א אבל אם הם מטלטלין לא זכה אלא בחציים ע"ש וה' מוהרשד"ם סי' קס"ז חולק עליו בזה דאפי' בזוזי לא זכה אלא בחציים ע"ש מיהו כבר נתבאר בדברי הפוסקים דכל היכא שהתפיסה במחלוקת שנויה דלמר חשיבא תפיסה ולמר לא חשיבא תפיסה לא מצי המוחזק למימר קי"ל כיון דבהא מילתא גופה פליגי כמ"ש הכנ"הג סי' ד' אות והכא בנ"ד מידי פלוגתא לא נפקא כמ"ש:

ועל זה שנשתתף עם אחרים בממון של אחרים או בממון שלו אם הרויח אם חולק עמו בעל העסקא או לא הנה מרן בש"ע י"ד סי' קע"ז סכ"ט פסק דהשכר לאמצע ע"ש אלא דיש לחלק דשאני התם כיון דיושב הוא בחנות לכי מתעסק בעסק אחר מתבטל הוא מעסק החנות אבל במי שנושא ונותן הוא הסובב סחור סחור נראה דאין זה גורם ביטול העסק של העסקא ועיין בסמ"ע סי' קע"ו ס"ק ל"ב ובהט"ז ס"ק כ"ב והכנ"הג שם כהג"הט אות י"ז ובהגהב"י אות קי"ט:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה