אור ברסלב
ספר משכנות הרועים בי"ת › אות לג

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

בי"ת · אות לג

אות לב

בן סמוך על שלחן אביו. ראובן סמוך ע"ש אביו ושוכן בבית א' מבתי החצר של אביו ופגעה מדה"ד בבן ועמד אביו והוציא הוצאות לצורך תכריכין לקוברו כמנהג המדינה והכל היה בהקפה מן הזולת עד אשר ימכור מעזבון בנו והאלמנה ממאנת ומעכבת על ידו העזה פניה ותאמר לו שלא למכור שום דבר עד אשר תגבה כתובתה יורה המורה לצדקה ויבא שכ"מה:

זאת אשיב הנה האדון הרשב"א ז"ל בתשו' סי' אלף ק"ג ובמיוחסות סי' ס"ד והרא"ש ז"ל כלל ט"ו סי' ג' וריש כלל ן' כולם פתחו לזכות האלמנה דלא מצינו חיוב על האלמנה בקבורת בעלה ואשה חייב בקבורתה תחת כתו' ושנינו בתוספתא אשה וב"ח גובין והוא יקבר מן הצדקה ע"ע ועל סמך זה כ' הרדב"ז ז"ל בחדשות סי' של"ח שנשאל בכיוצא בנ"ד בבן שמת בחיי אביו והבן סמוך ע"ש אביו שאינה חייבת בקבורתו וכ' ז"ל שהראשו' נו"ן פסקו כן ואמת יהגה חכו כדכתי'. אמנם ראיתי להריבש זל סי' ק"ד דף ג"ן ב' שכ' דאם קדמה האלמנה ותפסה המטלטלין כדי כתו' אין מוציאין מידה אבל אם קדמו היורשים והוציאו וקברוהו ממה שבידם מנכסי המת שישלמו לאלמנ' מה שחסר מסך כתו' זה לא שמענו עכ"ל והנה במיוחסות לא זיכה את האלמנה אלא מפני שכתו' בכתובה מטלטלין אג"מק אלא דאיכא למימר מפני שהיה תפוס מחיים ונ"מ שאם אין כתוב בכתובה מטלטלין אג"מק ותפס היורש והוציא בקבורתו אינו חייב לשלם כמ"ש הריב"ש ז"ל ובתשו' סי' אלף ק"ג שנשאל לחייב את האלמנה לקבור אותו משלה שהיורשים לא היו תופסים בנכסי המת יפה הורה דאינה חייבת לקבור אותו מנכסי כתו' וכן מבואר מתשו' הרא"ש כלל ט"ו משם הרמ"ה דאשה שגבתה כתו' אין מחייבין אותה לקבור את בעלה ע"ש דמיירי שכבר תפסה וגבתה וכן צריך לפרש דבריו שבריש כלל ן' ע"ש:

אמור מעתה שדברי הרדב"ז ז"ל בתשו' דברי יחיד ם הם אם לא שנאמר שמנהג עירו נוהגים לכתוב מטלט' אג"מק וכדעת הרשב"א ז"ל במיוחסות והריב"ש ז"ל מיירי בשאין כותבין ואנן בדידן אתרא שאין כותבין שעבד לה מטלט' אג"מק מודעת זאת ותבט עיני לה' תורת חסד סי' צ"ב שהביא משם רב א' שרצה לחלק שאפי' תפסו היורשים אם לא מכרה כבר ופירשו לצורך הקבורה והתכריכין כי לא תועיל להם שום תפיסתם אפי' לדעת הרא"ש דהוא ז"ל מיירי בהוציאו ממה שתחת ידם כבר וכ"כ ה' כרם שלמה חאה"ע סי' ל"ח ע"ש אמנם ה' תורת חסד כ' בסו"ד שאין לזוז מדברי הריב"ש ומרן בש"ע אה"ע סי' קי"ח סי"ז שכ' אלמנה שגבתה כתו' אין מוציאין מידה לקבורת בעלה ע"ש וכבר זה מוסכם אפי' לדעת הריב"ש ז"ל כיון שכבר זכתה וגבתה ומור"ם ז"ל ביאר עליה תשו' הריב"ש דאם קדמו לה היורשים אינה מוציאה מידם ומר אמר חדא ומא"ח ול"פ וכ' ה' נח"ץ ומטי בה משמיה דרביה אמרה דכל שלא תפסה יכולים לכתחי' ליטול מנכסיו לצורך קבורתו ושכן עמא דבר ע"ש ותבט עיני לה' ד"ן חא"ה סי' מ"א שגם הוא ז"ל נשאל ע"ז והביא מתשו' הרדב"ז דפסיק ותני שקוברין אותו תחי' ממה שהניח והשאר נוטלים האשה וב"ח כיון שע"ד כן נשאת לו ודלא כהריב"ש וכו' ר"ל שחילק בין קדמה ותפסה היא ובין קדמו היורשי' ותפסו ושכת' מוהריק"ש שנהגו כדברי הרדב"ז וע"ע במה שהאריך ולפ"ז דברי הרדב"ז ז"ל סתראי נינהו ועיין לה' כרם שלמה שם. גם הכנ"הג ז"ל בסי' קי"ח בהגהב"י אות כ"ח כ' משם הרדב"ז ח"א סי' קנ"ב שאם קברו את המת במלבושיו חייבים לשלם מדין מזיק שעבודו של חברו ע"ש ואני עני חפשתי בתשו' ה' ח"א ולא מצאתי ומהכא מוכח דמנהג עירו ז"ל כותבים בכתו' מטלט' אג"מק מדקרי ליה מזיק שעבודו ש"ח ואילו הרדב"ז בתשו' אחרות שהביא ה' ד"ן קרי בחיל דע"ד כן נשאת לו ולכתחי' קוברין אותו מנכסיו הן אמת שדבריו בתשו' כ' לענ"ד דמה יענה ה' ביום שידובר בו התוספ' שהביאו הראשו' דקתני והוא יקבר מן הקופה ועוד על מה שהביא הכנה"ג משם ריא"ז ז"ל אשר הובא בס' שלה"ג דאזיל ומודה כס' הרדב"ז שהביא ה' ד"ן מהתוספ' הלזו וע"ע לה' בית דוד ז"ל חאה"ע סי' פ"א מהספ' ומה שהאריך הריב"ש וה' יד אהרן ז"ל שם בהגהב"י אות ר"ח ואנן בדידן אשה בכל אלה לא מצאתי שערערה על קבורת בעלה לעולם א"כ אמרו סברו וקבלו שע"ד כן נשאו להם לבעלים ועל ענין עסקי הכתו' עיין בהרדב"ז בחדשות סי' של"ח וה' ד"ן ח"מ סי' ז' ע"ש:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה