אור ברסלב
ספר משכנות הרועים בי"ת › אות לב

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

בי"ת · אות לב

אות לא

בן סמוך על שולחן אביו. ראובן בן יעקב היה נו"ן בנכסי אביו בבית אביו וחל"ש בחיי אביו והניח אחריו יתומים קטנים ונמצא כתוב על שמו ליט"רה די קאמב"יו מסך אלף רוזא וטען שמעו' דאית ליה שות' בגויה סך כ"וך ומייתי מאגרת השלוחה מראובן ליעקב אביו יורה המורה לצדקה אם זכה בדינו או לא ויבא שכמ"ה:

זאת אשיב בריש כל מרא'ין נחזי אנן אם זכה ראו' בנכסי הלי"טרא הלזו לעצמו אם אמור יאמר יעקב אביו כי אין לבנו שום חזקה בנכסים ודידיה נינהו אי צייתי' ליה או"ד כיון שעלו ובאו בשמו מוקמי להו אחזקתייהו ונ"מ לנ"ד דאם האב זכה ליקו שמ' בהדי אביו ולישתעי דינא ואי זכו בהו יורשי ראו' כגון דא צריכה רבה להוציא מחזקת יתומים קטנים והוא בפ' חזק"ה דף נ"ב אהא דתנן ואין לבן חזקה בנכסי האב איתמר א' מן האחים שהיה נו"ן בתוך הבית והיו אונות ושטרות על שמו ואומר שלי הם שנפלו לי מבית אבי אמי אמר עליו להביא ראיה ושמואל אמר על האחין להביא ראיה ומ"ש ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה ואותבוה וסלקא בקו' וכתב רשב"ם ז"ל דאיכא פלוגתא דרבוותא דאיכא מ"ד דקי"ל כשמואל כיון דלא סלקא בתיובתא אלא בקו' ואיכא מ"ד דל"ש כיון דלא אשכח פרוקא לא קי"ל כוותיה וכיון דקי"ל כרב דר"ן קאי כוותיה ומפ' למילתיה ותניא כוותיה הילכך קי"ל כרב וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' נחלות דין ז' ע"ש והרא"ש והטו"שע סי' ס"ב ע"ש ובחייו נמי דאמר על הבן להביא ראיה אמר ר"ח ל"ש אלא שלא היו חלוקין בעסתן על האחין להביא ראיה ואפליגו רבוותא בהאי מילתא דאיכא מ"ד עד דאיכא שיעור הראוי לקמוץ סכי השטרות ואיכא מ"ד דל"ש כמ"ש ה"ה ז"ל שם וכן מסקנת הירוש' והרמ"ה בחי' לשם סי' רי"א ע"ש בטו"ט ודעת וכן מתבאר מסתמיות דברי מרן ז"ל בש"ע דלא הטיל בה תנאה משמע דלא שאני ליה המעט הוא אם רב: אמור מעתה בנ"ד אם היה האב טוען בחיי בנו שאותה הליטר"א היא מנכסיו זוכה בה עד דמייתי ראיה הבן דאית ליה מדידיה ואפוטרו' קרוב היתום טוען כי הבן מכר מנדוניית אשתו ונו"ן בהם א"כ הו"ל עסק אחר לעצמו ועל האב להביא ראיה לא דצריך לברר אם צריך להביא ראיה שכך האמת עמ"ש רבי' ז"ל. שם וז"ל א' מן האחים וכו' וכן אלמ' וכו' ואם יש לה נדוניא ואמר' מנדונייתי לקחתי נאמנת אבל אם אין לה נדוניא ולא הביא ראיה הרי הכל בחזקת היורשי' עכ"ל יש ללמוד דאין להביא ראיה אלא שהיה לה נדוניא דוקא ולא שמכרה וכן בדין שהרי בחלוקין בעסתן לא ברירא לן דקמן מעיסתו בודאי אלא דאיכא למיתלי אימור קמץ ה"נ כיון דאית ליה נדוניא איכא למתלי ועדין יש מקום לדחות דשאני אלמנה דאין מי שמוחה בידה שלא תמכור הילכך כל היכא דאית לה נדוניא מצי' למתלי אבל בנ"ד דאין ספק בידו למכור דמציא אמרה ליה רוצה היא בשבח בית אביה לא תלינן בהכי אלא עד שיתברר שמכר מנדוניית אשתו:

ועדין יש מקום לחקור דכולה הך שמעת' בבן בין האחים הנו"ן מתפיסת הבית ולא בבן הסמוך על שלחן אביו ואע"ג דאין סברא לחלק מ"מ ממאי דנקטי בבריית' ובפלוגתא 'ובפלוגתא דאמוראי בא'מן האחים ולא נקט בבן בין הבנים ש"מ דדוקא בכ"הג ומצאתו ראיתי בשיטת הרמ"ה ז"ל סי' רי"ד שעמד ע"ז וכ' וז"ל והא דקתני א' מן האחים ולא קתני א' מן הבנים לאו למימרא וכו' רבותא קמ"ל וכו' עכ"ל ע"ש:

איברא דאכתי איכא למיקם עלה דמלתא דבנ"ד הלי"טרא כבר באה ליד ש"מ שטוען שיש לו זכות בהו ועוד בה שהוא מורשה יעקב אביו של ראו' וכבר נתבאר דבר זה מדברי הש"ך ז"ל שם סקט"ז וחלק על מוהרשד"ם ז"ל בסי' קס"ד מתשו' ע"ש ועיין בתשו' ה' משאת משה ח"א בח' אה"ע סי' כ"ח ובח' ח"מ סי' ט"ל ובתשו' הרשב"א ז"ל הנדפסות מחדש סי' קצ"ג ומ"ש ה' המגיה ז"ל בספרו בית אברהם שם ואין להאריך:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה