אור ברסלב
ספר משכנות הרועים בי"ת › אות ז

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

בי"ת · אות ז

אות ו

בית חתנות. קי"ל המשיא לבנו בבית קנאו כמ"ש בטו"שע אה"ע סי' ע"ו ע"ש משפטיו ותנאיו. ראובן יש לו קרקע וחזקת חצי חצר א' ולשמ' חצי חזקת החצר אמנם הקרקע הוא של הגוי ועשו חלוקת זמנים ביניהם בענין הדירה שראובן ישכון וישכין בבתים ידועים ושמעו' בבתים ידועים למשך איזה שנים וחוזרים חלילה ובתוך הזמן עמד ראו' והשיא לבנו בא' הבתים אשר בעת. ההוא היא בחלקו ונישואין ראשו' ובתולה וכיוצא כמו שנתבארו פרטיו שם ור' נשא אשה אחרת והוליד בן והלך לו כדרך כל הארץ וחל"ש ועמד כעת חנוך ן' ראובן וטען שהבית שהשיאו אביו בתוכה זכה בה מדינא שנתבאר שם בש"ע באה"ע שאול נשאל שורת הדין כדת מה לעשות ויבא שכמ'ה:

זאת אשיב דה' מוהרש"ך ז"ל בשניות סי' מ"ג כ' בענין מי שקנה בית וכתב לו שטר הטבה שאחר עבוד כ"וך שנים יחזור וימכרנה לו כנודע מדין הוטבות ובתוך הזמן השיא את בנו באותו הבית אם זכה הבן או לא וע"ז כ' ה' ז"ל וז"ל ועוד יראה לומר דאפי' אם היה השיא ראו' לבנו בבית הזה אין כאן מקום לומר שקנאו דאפשר לחלק ולומר דמאי דאמרי' המשיא בנו הגדול קנאו היינו היכא שהבית מוחלטת לו ואין לאחרים שום זכות בבית אז אמרי' דאמדי' דעתא דאב שמרוב שמחתו גמר ומקנהו אבל אם יש זכות לאחר בבית מה מקום לומר שקנאו דהא אפי' אם שייר לאב כלום. בבית אמרי' דלא קנאו כדאמרי' בפ' מ"ש כ"ש כשיש שיור לאחר בבית כנ"ד שנשאר זכות ושיור מקום למוכר לחזור ולקנות הבית כמו שבא בשאלה א"כ מילתא דפשי' היא דאין כאן מקום לומר שקנאו עכ"ל מוכח מכאן שדעת ה' ז"ל דכל שאינה מוחלטת בידו אע"ג דהשתא מיהא דידיה היא הא מיהא כיון דמצי למיהדר דליקני ליה לא חשיבא מוחלטת בידו כ"ש כשהשותף מעכשו מוחלט לו חציה אמנם בעיקר מה שהוכיח וז"ל דהא אפי' שייר כלים לאב בבית אמ' דל"ק וכו' לעד"ן דלאו ראיה היא דהתם שאני דגלי דעתיה דלא איכווין לאקנויי ליה ואכתי צריך לו לתשמישו ולאו משום שיור זכות הוא וכ"כ הנמק"י ז"ל והכנ"הג ז"ל שם בהגה"ט אות ב' קבעה להלכה ואנכי לא ידעתי כיון דה' מוהרש"ך ז"ל בדרך אפשר לחלק ולומר וכו' אמרה למילתיה משמע דלא פסיקא ליה ולאו להך מילתא איתשיל דנדונו מיירי כשדר בה אחר הנישואין ומדברי מוהרש"ך הללו יצא לדון בדבר חדש מקו' וז"ל וכ"ש כי הבית משותפת עם אחיו שלא חלקו עדין כמ"ש בתשו' עכ"ל קושטא קאי דבעיקר דינו של ה' מוהרש"ך לא החליט המאמר לפסקא דדינא דבנדונו לא השיאו בבית רק שאחר הנישואין השכינו שם ולרווחא דמילתא כ' דאפי' השיאו באותו הבית אפשר לחלק ולומר וכו' וכ"ש דעיקר ראייתו משיור האב לענ"ד לא שמה מתייא וכדכתיבנא בעניותינו אמנם מה שחידש הכנ"הג בבית המשותפת עם אחיו והשיא בה את בנו קודם חלוקה דלא קנה הבן ע"ש נ' דמיירי שהאב הניח להם כמה בתים אלא שעדין לא חלקו דאי מיירי דהבית עצמה בשותפות מאי אריא דלא חלקו דמה חלוקה שייך בבית א' לאב דבית שמענו ולא חצי בית לשליש ולרביע לא שמענו וה' ז"ל כ' וכמ"ש בתשו' ולא זכינו לאורה שכבר חיפשתי בד"ח תשו' ה' ולא מצאתי אלא ודאי כדכתי' ואם כנים אנחנו בכוונת דברי הרב ז"ל אינו ענין לנ"ד שאני התם דלא קנה משום דילמא לכשיחלקו לא תפול אותה הבית בחלקו של אביו ומתרוקן כל כחו ממנה מכל וכל והוי דומיא לנדון ה' מוהרש"ך דדילמא הדר מוכר וקונה אותה בהגיע תור זמן המוגבל וממילא מתרוקן כל כחו מהבית ההיא וחוזרת לבעלים הראשונים אבל בנ"ד דלעולם אינו מתרוקן כחו מהבית אלא לענין דירה נוהג שבעולם עושים שומת בני החצר וחולקי' אותם לחצאין ובית גדולה כנגד בית גדולה גם זה לעומת זה וחוזרים חלילה יראה דבכ"הג יודה ה' דקנה הבן ואני ענ"י איני תוקע עצמי לדבר הלכה למעשה אלא עד שיתחוורו הדברים כשמלה בהסכמת אחי וריעי יושבי על מ'דין הי"ו כי"ר ויש לדמות דין זה למוכר קודם חלוקה שהביא הכנ"הג ז"ל סי' ר"ט בהגה"ט אות ב' וה' בית דוד חה"מ סי' קי"ז מהספר וה' מוהר"י חנדאלי בס' אדרת אליהו סי' כ"ד וה' מח"א ז"ל ה' זכיה סי' א' שהמכירה קיימת והשיגו על החולק ואתה תחזה מה שהארכתי לקמן במערכת אות ש' מדין שכירות סי' בס"ד:

האמנם עדין נשאר לנו לברר דאם היה האב עודינו חי וטוען ששייר איזה דבר בבית והבן טוען שלא שייר כלום על מי להביא הראיה וכבר בא חכם הרזים הכנ"הג שם אות ז' עמד בזה שה' המבי"ט ח"ב סי' קכ"ה ס' דעל האב להביא ראיה אמנם ה' לח"ר סי' קס"א כ' דעל הבן להביא ראיה ושכן מתבאר מדברי מוהר"ם אלשיך ז"ל סי' ע"ב ומהתימא מה' משפטים ישרים סי' ל"ז שעלה ונסתפ'ק בזה והכריע דעל הבן להביא ראיה ולא זכר ש"ר לתשו' המבי"ט הלזו גם אשו"ר לה' מוהריט"ץ ז"ל סי' רפ"ב דפסיק ותני דעל הבן להביא ראיה ע"ש ואולם ח"י אני מדבר דבימי ר' אב"א עט"ר הרב החסיד ז"ל וסיעת מרחמוהי נו"ן במעשה שהיה ופסקו שעל האב להביא ראית עד שיביא עדים האב שהניח באצטבא שבבית ב' יורות גדולות של נחשת ולא זכה הבן שוב התבוננתי בענין מה שדן ר' אבא תמ"ך וסייעתא דשמייא נו"ן שאותה הבית נבנית מחדש לנישואין בנו עד שהוקבע שמה בית של פ' ובכה"ג כ"ע מודו דעל האב להביא ראיה וכמ"ש ה' מוהר"ם אלשיך ז"ל סי' ע"ב אלא שמדברי ה' לח"ר סי' קס"א דמיירי שבנה הבית בשביל בנו כמ"ש בשאלה ואפ"ה פסק שעל הבן להביא ראיה אם לא עלתה לו חזקה שדר בה אחרי שפי' מאביו ע"ש:

איברא דאכתי נשאר לנו לברר בנ"ד דאם הבן בשעה שהשיאו אביו היה סמוך על שולחן אביו ואח"כ נסתלק מע"ש אביו ודר בה יותר מב' חזקה מי מהימנינן לכן שפינה את הבית אביו במגו דאי בעי למימר במכר או מתנה זכיתי בה ועד תלת שנין מיזדהר איניש בשטריה תו לא מיזדהר השתא נמי דקטעין פנויה היתה כל הבית מהימננן ליה ובשבועה דע לך דהא דתנן בפ' חזקת דאין חזקה לכן בנכסי האב איתמר עלה דף נ"ב חלקו לא ומחזיקי' זה על זה ופי' רשב"ם נתפרדו האב והבן שאין הבן סומך ע"ש אביו וכו' עכ"ל גם רבי' אן' מיגש ז"ל הובא במקו' לשם כ' דפי' חלקו כלומר פי' זה מזה ונמצא זה דר ואוכל בבית בפ"ע וזה בביתו לבדו נעשה כשאר בני אדם ומחזקי' זע"ז עכ"ל גם אשו"ר להרמ"ה ז"ל בחי' לשם סי' ר"ס שכ' וז"ל אבל אם פירשו זה מזה ונמצא זה דר ואוכל בבית בפ"ע וזה בביתו בפ"ע לא מחלי אהדדי שהרי נעשו כשאר כל אדם ומטול הכין מחזקי אהדדי וכו' עכ"ל ורבי' ז"ל בפ"ג מה' טוען דין כ"ה כ' וז"ל ובן שפירש מאביו וכו' הרי הן כשאר כל אדם וכ' ה"ה ז"ל פי' חלקו ונתפרדו הבן מהאב שאין הבן סומך עש"א כלל וכן פי' ז"ל עכ"ל והטור סי' קמ"ט ס"ה כ' נסתלק מעל שולחנו מחזיקין זע"ז ע"ש והעתיקו מרן שם ס"ד ומריהטא דלישנא דהני רבוותא משמע אע"ג דמעיקרא כי נחית להך ביתא סומך היה ע"ש אביו מכי פירשו והדר דר בה שני חזקה עלתה לו חזקה:

איברא דהאי מילתא באשלי רברבי תליא ביורד ברשות אם יכול לומר הדר זבנתא כמ"ש בטו"שע סי' ק"ן עש"ב ולפי המסורת המסור בידינו מגדולי האחרונים כשמביא מרן ב' סברות בשם י"א וי"א שדעתו לפסוק כי"א בתרא ולשם כתב שאם אכלה ג"ש אחר שכלו ימי המשכונה יש לו חזקה עכ"ל וע"ע בתשו' ה' תורת חסד סי' ק"פ קפ"א וה' תורת חיים ח"א סי' ז"ך וה' משפטים ישרים סי' ל"ז ובמוהר"ש גאון שם סי' ט"ל ולה' עדות ביעקב שי' קמ"ה ובהמש"ל רפי"ג מה' טוען ע"ש ובנדון שדן דין אב"א למלכא עט"ר תמ"ך היה הבן סמוך על שולחנו ונסתלק והחזיק בה יותר משני חזקה והבית בהבנותו ע"ש בנו להנשא וכבר נסתלק מע"ש אביו א"כ עלתה לו חזקה למ"ד כמדובר אמטו להכי הטילו על האב להביא ראיה והכי הוה שהביא עדים וזכה בה ויראה מזה שדעתם ז"ל דבעלמא על הבן להביא ראיה:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה