ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
אל"ף · אות נב
אונאה ומק"ט קיי"ל הקונה חפץ מחברו ונמצא בו מום ה"ז מחזירו ואפי' נשתהה זמן רב כמ"ש בטוש"ע סי' רל"ב ס"א ע"ש נסתפקתי אם נשתמש בו כבר ולא הרגיש במום ואח"ך הוכר המום אם חייב לשלם הלוקח למוכר שכר מה שנשתמש בו והנה במאי דקי"ל דאם אחר שהוכר המום חזר ונשתמש בו אם יכול להחזיר כמ"ש שם ה' מח"א ז"ל בה' אונאה סי' ה' דאם כבר ערער על המקח ושאם נשתמש בו מצי למיהדריה ומשלם לו דמי מה שנשתמש בו שכ"כ הריטב"א ז"ל ע"ש משמע דוקא שערער ודעתו לבטל המקח הך חפצא לאו דידיה הוא הילכך איבעי ליה לשלומי מה שנהנה ממנו אבל קודם שהרגיש במום בחפצא דידיה הוא ובדידיה קא משתמש יראה דאינו חייב לשלם שכר מה שנשתמש בו קודם שנודע לו המום שוב מצאתי להרשב"ש ז"ל סי' תע"ו שנשאל בזה ופסק דחייב לשלם לו שכר מה שנהנה ע"ש: