אור ברסלב
ספר משכנות הרועים אל"ף › אות כב

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

אל"ף · אות כב

אות כא

אומן קיל מראה דינר לשולחני וא"ל שהוא יפה ונמצ' שלא כדבריו אם עדיין צריך למגמר אפילו בחנם חייב ואם א"צ פטור כמו שנתבאר בסי' ש"ו ס"ה ע"ש דהא דלא משני הנך תרי ברייתי בהכי דהא דקתני אומן חייב בשכר ואידך דתני פטור בחנם דהשתא ניחא טפי דהו"ל אומן והדיוט דתנו להו תרי ברייתי בחד גוונא מלאפלוגי באומנים גופייהו והו"ל הדיוט דקתני גבי פטורא דאומן לאו הדיוט ממש הוא אלא דלגבי אומן דאיסור ודורו מקרי הדיוט ואומן דאידך היינו דלאו באיסור ודורו והדיוט דקתני בההיא הדיוט ממש הוא משום כי היכי דלא תידוק מאידך דמחייב הדיוט דבאומן ומוקמי' לה בשכר ש"מ דבחנם אפי' הדיוט פטור ובהאיך קתני הדיוט פטור וע"כ לאפלוגי בהאומנים הא מיהא תנא דברייתא גופיה מצי לאפלוגי באומן גופיה בין בשכר בין בחנם אלא דטפי ניחא ליה לאשמועי' חי' דאפי' אומנים אלא דלגבי איסור ודורו מיקרו הדיוטות ובחנם ואפ"ה חייב מיהו לדינא קושטא קאי דאיסור ודורו נמי אי עבדו בשכר מיחייבי דנהי טבחי דצפורי גמירי טפי ואפ"ה בשכר חייבים כדאיתא התם ע"ש זו היא שיטת הרמב"ם בפ"י מה' שכירות ע"ש אמנם התו' והרא"ש ז"ל הוכיחו מדלא משני ר"פ תרי ברייתי בהכי כדכתי' דשולחני אפי' בשכר פטור וחילקו בין טבח לשולחני ורב"א ז"ל במקו' לשם הביא משם הרשב"א ז"ל דס"ל כדעת התו' והוכיח נמי מדלא מפליג תנא גופיה בהכי וכדכתי' וחילק בין אומן דטבח לאומן דשולחני כמ"ש התו' אלא שבא לו בדרך ארוכה ע"ש וכ"ה דעת הרא"ש והרמ"ה ז"ל הובא במקו' לשם ע"ש:

ואתה דע לך דהא דאית' עלה דורו ואיסו' טעו בסכתא חדתא ופרש"י ועדין לא היו בקיאי' בה ע"ש לאו למימרא דורו ואיסו' נמי אי טעו בסכתא עתיקא חייבים לשלם למר כדא"ל ולמר כדא"ל דאדרבא איפכא מסתברא דבסכת' חדתא כיון דאכתי לא בקיאי בה ולא קי"ל בגווה לא הו"ל למיסמך אדעתייהו והו"ל כשאר אומנים דלא מיקרו אנוסים אלא פושעים קצת אבל בסכתא עתיקא אי משכחת לה דטעו בה אנוסים מיקרו אלא ודאי נראה דורו ואיסו' בכל גוונא פטירי ואפי' בסכתא חדתא ול"ש לן והיינו טעמא דהשמיטו הרי"ף והרא"ש ז"ל למאי דמסיק עלה אלא במאי טעו וכו' והרמב"ם ג"כ לא סילק בין סכתא חדתא לעתיקא וכך מטין נמי דברי הרמ"ה ז"ל אשר הובאו במקו' לשם ע"ש:

ובהך עובדא דר"ל דאחזי דינרא לר"א וא"ל חזי ל דע"ד קסמי' הוכיחו התו' מדלא מותיב לר"ח אלא משום דל"צ למיגמר ודורו ואיסו' ואסי' ולאו משום דמסתמא לא א"ל אתתא עלך קסמי' א"כ אפי' אי לא הוה נדו' ואסי' פטור ודעתם ז"ל בדלא צריך למיגמר אפי' א"ל ע"ד סמי' פטור. ולא הבינותי ראייתם מדר"ח ולפנים משורת הדין עבד ומדינא פטור דהתם מיירי בדלא א"ל ע"ד סמי' וכמ"ש בס"ד ור"א ל"צ למגמר ועוד דעיקר הראיה דבצריך לאגמורי אע"ג דלא א"ל ע"ד סמי' פטור מדלא אותבי' לר"ח אלא משום דל"צ לאגמורי איכא למימר דהש"ס פסיקא דבקי הוה ולא פשיטא ליה בעובדא היכי הוה אי צ"ל ע"ד סמי' או לא דבמציאו' הבקיאות קלא אית ליה משא"כ בעובדא היכי הוה אמטו להכי פרכיה ממילתא דפסיקא ליה ועוד שהדבר ק' לשמוע דר"ל מילי דכדי קאמר ור"א לא אותביה אלא משום דלא ס"ל כר"מ והרא"ש ז"ל קאי בשיטת התו' דהא דהדיוט אע"ג דלא א"ל ע"ד סמי' וממה שהוכיחו התו' מהך דר"ח ע"ש ובהג"א שם כת' משם רבי' יואל דס"ל ג"כ דבאומן גמור אפי' א"ל ע"ד סמי' וכו' פטור וכו' ע"ש: והנה בחלוקת איסו' ודורו הרי"פ והרא"ש ז"ל אזלו ומודו דפטירי אפי' כי א"ל ע"ד סמי' דבמאי דמחייבי בהדיוט דס"ל דדוקא בדא"ל ע"ד סמי' קמיפטרי לאומן בקי וע"כ דר"א אכתי צריך לאגמורי וכד' התו' ול"פ אלא בהדיוט דלהרי"ף דוקא בדא"ל ולהתו' והרא"ש אפי' בדלא א"ל דמסתמא עליו סמיך:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה