ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
אות הלמ"ד · לברם
לְבָרָם
לְבָרָם הָאֱלֹהִים (קהלת ג יח)
עבר מבנין הקל לנסתר מנחי למ"ד ה"א עם כנוי הנסתרים, על משקל וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם (בראשית לב ג). וזה דקדוק זר, כי לא נמצאת למ"ד שמושית בעוברים. ואפילו לדחוק ולבאר הלמ"ד במקום לַאֲשֶׁר לא יתכן בעיני. ויותר נכון שהוא מקור מהקל מפעלי הכפל, והיה ראוי לְבֻרָּם, הרי"ש בדגש, על משקל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם (אסתר ט כד), והחטף-קמץ כמו השורק בהרבה מקומות, והלמ"ד הוא של בכל"ם, והמ"ם לכנוי הנסתרים, והרי הוא כמו לָבוֹר אוֹתָם. ויש אומרים שהוא מקור מבנין פִּעֵל הדגוש, והקמץ בבי"ת לתשלום הדגש הראוי ברי"ש, והרי הוא כמו לְבָרְרָם מן לְבָרֵר וְלַלְבֵּן (דניאל יא לה).