אור ברסלב
ספר העיטור תשק"ף › אות פ - פשרה

ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי

תשק"ף · אות פ - פשרה

אות פ - פקדון

[דף עה טור ב] גרסינן בפ' דיני ממונות תניא כתי' צדק צדק תרדוף וכתי' בצדק תשפוט עמיתך אחד לדין ואחד לפשרה הא כיצד שתי ספינות עוברות בנהר אחת טעונה ואחת שאינה טעונה וכו' תוספת' חמרין שהיו רגליו של אחד מהן רעות. אין רשאין לעבור מעליו נפל רשאין לעבור מעליו היה אחד טעון ואחד רכוב מעבירין רכוב מפני טעון אחד טעון ואחד ריקן מעבירין ריקן מפני טעון היו שניהן טעונין היו שניהן רכובין היו שניהן ריקנין עושין פשר' ביניהן וכן שתי ספינות שהיו באות זו כנגד זו אחת טעונה ואחת פרוקה אם עוברות בבת אחת שתיהן טובעות זו אחר זו שתיהן עוברות וכן שני גמלים במעלו' בית חורון כיצד יעשו טעונה ושאינה טעונה תדחה שאינה טעונ' מפני טעונ' קרוב' ושאינ' קרובה תדחה קרובה מפני שאינה קרובה שתיהן טעונות שתיהן קרובות שתיהן רחוקות הטיל פשרה ביניהן ומעלות שכר זו לזו ירושלמי כדי לחוס על ממונן של ישראל תניא רשב"ג אומר הדין בשלשה פשרה בשנים שנים שדנו בעלי דינין יכולין לחזור בהן בלא קנין שנים שעשו פרשה אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן וקי"ל פשרה צריכה קנין ואפי' חד נמי דעביד פשרה באפי סהדי בקנין אין יכולין לחזור בהן וכתב רבינו אלפס השלשה צריכין קנין כשנים. ר' יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע שנ' אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם אמר' רב הלכה כר' יהושע בן קרחה ומאי מצוה לבצוע מצו' למימר' בהו אי דינא בעיתו אי פשר' בעיתו וה"מ מיקמי גמר דין. אבל לאחר גמר דין אי אתה רשאי לבצוע היכי דמי גמר דין אמר רב יהודה אמר רב מכי אמר איש פלו' אתה זכאי ואיש פלו' אתה חייב. [דף עה טור ג] וליתה לדר' שמעון בן מנסיא דאמר עד שלא תשמע דבריה' ואי אתה יודע היכן הדין נוטה כו' ובתשובות הר' הקדוש זצ"ל דבתר קנין פשרה לא מצי טעין חד לחבריה משו' קנין בטעות. ואף על גב דלא אודעינהו לפשרה מעיקרא מידי דהוה אקבל עליו קרוב או פסול וקנו מידו דאין לאחר קנין כלום ומעשים בכל יום שקונין על כל מה שיאמר להן ב"ד הן דין הן פשרה ומקיימין אותה. אבל פשרה שנעשית מפני שאין לו ראיה או שטר ואחר כן מצא ראיה ושטר ההוא ודאי קנין בטעות הוא וחוזר והני בתלתא דיתבי בדינ' וקנו מכל חד למיעב' פשרה ותרי מיניהו אמרי וחד מיניהו פליג עליהו מסתמ' דלאו כלום הוא והוה לי' כמד"א כדאמר בתלתא דאמר בפ' בתרא דע"א כדשיימי בתלתא אפי' תרי מיגו תלתא כדאמ' בתלתא עד דאמ' בתלתא ומסתברא פשרה בלא קנין ופרע ליה ההוא פשרה בקנין הוא לגבי תובע ונתבע לא מצי הדר ביה אבל תובע מצי הדר ביה לרבינו אלפס בתשובות מי שחייבוהו ב"ד שבועה חמורה ועשו ביניהן פשרה ואחר כן ראו ב"ד שלא היה עליו אלא חרם סתם יכול הוא לחזור שיכול לומר אילו הייתי יודע שאין עלי שבועה לא הייתי מתפשר והוא ליה כקנין בטעות ומי שנתחייב שבועה ונתן ממון לפוטרו משבועה ואחר כן מצא ראיה שנתחייב בממון הפשרה בטלה דכיון שנתחייב בממון אין כאן שבועה אבל עשו פשרה ולא הזכירו שבועה הפשרה קיימת:

כתב בכך וכך וכו' איך אמר לנא פלו' הוו עלי סהדי וקנו מינאי וכתבו בכל לשון של זכות והבו ליה לפלו' בן פלו' דצביתי ברעות נפשאי בדלא אניסנא וקבילית מיניה כך וכך דינרי' ופטרית יתיה מהשתא מההוא עיסקא ביננא או מההוא שותפותא ולא פש לי גביה ולא מידי ולית לי רשותא למיבעי מיניה ולא מירתיה מההוא שותפותא מכל קבלתא וחמירת' ומגילגול שבועה מיומא דנן ולעלם ומחלית ליה כל טעותא ושלותא דידיע לי השתא ודאיגליא לי לבתר שעתא ולא יהא לי רשותא למימר בטעות' הואי וכל דייתי ויקום ויערער על פלו' דנן או על מאן דאתי מחמתיה לבטולי פשרה ומחילה דא כולהון יהון בטילין כחספא תבירא דלית ביה מששא וכל שטרא דיפקון מתחות ידאי ודאתי מחמתי על פלו' דנן דאתי מחמתי' לבטולי פשרה דא [דף עה טור ד] יהון בטיל ועל ירתאי בתראי לפצויי ולסלוקי מיניה כל טענת' דאתי עלי' ולאוקומי בידיה בלי שום פסידא וכל מודעי וכו'. כדכת' בשובר:

תוכן העניינים

ספר העיטור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה