אור ברסלב
ספר העיטור תשק"ף › אות פ - אפיטרופוס

ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי

תשק"ף · אות פ - אפיטרופוס

אות פ - פרוזבול

[דף עח טור א] אפיטרופוס הוא ששנינו יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס דומה לשליש אלא שהשלישות הוא בידו והוא דבר ידוע כדתנן המשליש מעות לחתנו ליקח שדה לבתו ואפיטרופוס אינו בידו ומינהו על כל צורכי היתומים לשמור הנכסים ולהאכיל היתומים. ולהכניס להן פועלים ולהוציא. ודוגמתו אתה תהיה על ביתי. והכי גרסינן בירושלמי את תהא אפיטרופא על ביתי. והוא על שלשה עניינים. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין. ואפיטרופוס שמינהו ב"ד ויתומים שסמכו אצל בעל הבית שלא נתמנה לא מאביהן ולא מב"ד כדגרסינן הנהו יתמי דהוו סמיכי גבי ההיא סבתא הויא לה תורתא שקל זבנתה ניהלייהו אתו קרובים לקמיה דרב נחמן אמר להו מאי עיבדתה דמזבנה אמר להו יתומין שסמכו אצל בעל הבית תנן. כדתנן יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס חייבין לעשר פירותיהן. ומסתברא מדקתני להו גבי הדדי ש"מ לענין שבועה הרי הוא כאפוטרופוס שמינהו אבי יתומין ולא ישבע. ת"ר אפיטרופסין חייבין להפריש תרומות ומעשרות להאכיל אבל לא להניח ומוכרין בהמה עבדי' ושפחות שדות וכרמים להאכיל אבל לא להניח. [דף עח טור ב] ועושין להן סוכה וקונים להם לולב שופר וציצית. ולוקחין ספר תורה תפילין ומזוזה ומגילה. ואין פוסקין עליהן צדקה. ואין מפדין עליהן את השבויין. ולא תנחומי אבלים ואין אפוטרופין רשאין לדון ולחוב על מנת לזכות בנכסי יתומין אם יבא בעל דין לערער על נכסי יתומין אין לאפיטרופוס לדון עמו אם מינה להן אביהן אפיטרופוס ואם דנו ונתחייבו. אין היתומין מפסידין הילכך אין להם לפרוע חוב אביהן אלא בב"ד. גרסינן בפ"ק דקידושין מנין ליתומים שבאו לחלוק בניכסי אביהן שמעמידין להן אפיטרופוס לחוב על מנת לזכות ת"ל נשיא אחד נשיא אחד וכו' ש"מ לכתחילה מעמידין אותו ע"מ לזכות ואם נתחייבו נתחייבו ירושלמי בתחיל' אין מעמידין אפיטרופו' ליתומין לחוב להן אלא לזכות להן ולבסוף אם חבו חבו ר' יוסי בר' חנינא אמר אין מעמידין להן בין לזכות בין לחובה מתניתא פליג' על ר' יוסי בר' חנינא מעמידין להן אפיטרופו' ומעידין בהן בפני אפיטרופוס בשור שלא יזיק אבל אפיטרופוס תובעין זכותן לאחרים ודנין אותן ואין אפיטרופין רשאין למכור ברחוק ולגאול בקרוב ברע ולגאול ביפה. ואינן רשאין למכור שדות וליקח עבדים. אבל מוכר עבדים ולוקח שדות רשב"ג אומר אף לא ליקח שדות דילמא לא משפיין ומוכרין שוורים ולוקחין שדות. ש"מ אין רשאין למכור אלא להאכיל. ולא אפי' מקרקע רע לקרקע יפה וכל שכן לעשות בהן סחורה שמא יגנבו ויאבדו אלא ברשות ב"ד וצוואת אביהן. ואם יארע בו אונס אין היתומין מפסידין ואם הניח אביהן מעות ואין להם נכסים אחרים להאכיל היינו דגרסינן בפ' איזהו נשך אמר ליה רבא לרב יוסף זוזי דיתמי היכי עביד להו מר חזינן איניש דמהימן ויהבינן להו קרוב לשכר ורחוק להפסד ופרשתי באות כיס וכשמוכרין קרקע מכריזין ואין מכריזין על העבדים והשטרות וכו' בבקורת וגרסינן בפ' אלמנה מטלטלין של יתומין שמין אותן ומוכרין לאלתר ורב חסדא אמר אבימי מוליכין אותן לשוקין ולא פליגי הא דמקרב לשוקא והא דמרחק לשוקא ואם לא מכרן ונגנבו או אבדו אפיטרו' הוא דאפסיד וחייב רבינא הוה ליה חמרא דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה הוה ליה לדידיה נמי חמרא הוה קא מסיק ליה לסיכרא אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו למישקליה בהדאי לישקליה דילמא מיתנס נישבקיני' מפסיד דילמא מיתקיף אמר ליה זיל לא עדיף מדידך ומסתברא דווקא חמר' דמדי דאי שביק ליה מפסיד. אבל דבר שהוא יכול לעמוד אין לשנותו במקום דאיכא חשש אלא [דף עח טור ג] ברשות ב"ד וצריך לחשוב עמהן באחרונ' דברי רבי. רשב"ג אומר אין צריך לחשוב עמהן ואין עושין אפיטרופין נשים ועבדי' וקטנים ואם מינן אבי יתומין הרשות בידו ופסק גאון כרשב"ג דאין הלכה כר' אלא מחבירו. אבל מאביו לא ומסתברא דפלוגתא דרבי ורשב"ג כפלוגתא דאבא שאול ורבנן שייכא דמד"א צריך לחשוב כמד"א לא ישבע וכיון דאפסיקא הלכה כאבא שאול כאפיטרופוס שמינהו אבי יתומין צריך לחשוב כר'. ומינהו ב"ד אין צריך לחשוב כרשב"ג ודוקא באחרונה אבל בראשונה צריכין ב"ד לחשב עמהן ולכתוב חשבון המטלטלין והקרקעות וכל דבר שבא לידן דהא על טענת בריא משבעינן ליה כדלקמן והילכך צריך שידעו מה קיבלו וכתב הרב ב"ד כותבין ב' שטרות אחד לאפיטרופוס ואחד לקרובים אות באות והוא נקרא שטר שימוש הכתב בשי"ן וב"ד שמינו אפיטרו' ולא חשבו צריך להוציא הכל מידם בשבועה כתחילה ולכתוב הכל. ומסתמא שאין בית דין יכול למנות אפיטרופ' להאמינו בלא שבועה שאין עושין חובה ליתומין לכתחילה. עמרם צבעא אפוטרופוס דיתמי הוה אתו קרובים לקמיה דרב נחמן אמרו לו קא לביש ומיכסי מיתמי. אמר להו כי היכי דלישתמען מיליה קא אכיל ושתי ולא אמיד אימור מציאה אשכח והא קא מפסיד אייתו לי סהדי דקא מפסיד ומסליקנא ליה ש"מ שמקבלין עדים שלא בפני אפיטרופוס דהא עמרם צבעא לא אתא לקמיה דר' נחמן וזיכהו שלא בפניו וכי קאמרי ליה קרובי' הא קא מפסיד לא אתא לגביה דרב נחמן ולא אמר ליה היכי הוה עובדא. ואמר להו זילו אייתו ראיה דקא מפסיד ואסליק ליה משום דזכות היתומין הוא מיהו לענין תשלומין לכשיתברר חייב בתשלומין כדאמרינן בההוא בקרא לימא ליה לאפיטרופוס זיל שלים. אמר אנא לבקרא אשלימתיה ש"מ אי ליכא בקרא חייב בתשלומין. איתמר אפיטרופוס דאפסיד רב הונא אמר מסלקינן ליה אפי' אבי יתומין וליכא בין מינוהו ב"ד למינהו אבי יתומין אלא שבועה ואמרי רבוותא מיגו דמסלקין ליה משבעינן ליה. ואף על גב דקי"ל כאבא שאול דאמר מינהו אבי יתומין לא ישבע הני מילי דלא אישתכח פסידא אבל אישתכח פסידא מסלקינן ליה ומשבעינן ליה וכי לא מפסיד נמי בשמא לא משבעינן ליה. אבל בטענת בריא משבעי' ליה לכי גדלי ומינוהו ב"ד וסמכו אצל [דף עח טור ד] בעל הבית אפי' על שמא משבעי' ליה ומסתברא כל אפיטרופוס שומר הנכסים ואינו מפרנסן כראוי להן מפסיד הוא ומסלקי' ליה ואם אין בו הפסד אין הקרובין רשאין לסלקו עד שיגדלו היתומין וידעו בטיב משא ומתן כדגרסי' המשליש מעות לחתנו ליקח שדה לבתו והיא אומרת ינתנו לבעלי יעשה שליש מה שהושלש בידו בד"א בגדולה. אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום. ואמר רבא אמר רב נחמן הלכה כר' מאיר ואסיקנא מדקאמר אין מעשה קטנה כלום ולא קתני יעשה שליש מה שהושלש בידו כדקתני בגדולה ש"מ אין מעשה קטן כלום בין במקום שליש בין במקום אפיטרופוס ש"מ דגדולה יש לה כח אפי' במקום שליש שיכולה לומר ינתנו לבעלי אבל קטנה אין לה כח אפי' במקום אפיטרופוס ואינה יכולה לומר ינתנו לבעלי ודוקא במקום שיש אפיט' אבל במקום שאין אפיטרו' מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין כמו שכתוב בשלישו' ובמתנ' וגרסי' בתוספ' דאייתי רבינו חננאל אפיטרופו' עד שלא החזיק בנכסי היתומין יכולין לחזור בהן משהחזיקו אין יכולין לחזור בהן. גרסי' בפ' איזהו נשך. אמר ליה רבא לרב נחמן הני זוזי דיתמי היכי עביד להו מר וכו' כדכת' באות כ"ף לבעל מתיבות מעות קטן ממנין עליהן אפי' קרוב כדאמרי' בדקינ' איניש דמהימן ולא פלוג רבנן בין קרוב לרחוק ואף רב הונא דאמר ולא קרוב בנכסי קטן במקרקעי אמר ולא במעות ומסתברא הא דאמר רב הונא ולא קרוב בנכסי קטן. דווקא בנכסי שבוי משום דאתי לאחזוקי בהו ודוקא שחלקו אי נמי לא חלקו והקטן אינו מתפרנס כעובדא דמרי בר איסק שלא חלק כדאמרי' התם קטן הוא ואין מורידין וכו'. אבל אפיטרופוס בנכסי יתומין דלית ליה הנאה מיניהו מוקמינן אפי' בקרקע. דהא תנן האחין והשותפין והאריסין אין להן חזקה אי נמי אחים המתפרנסין כא' שאין חלוקין בעיסתן הגדולים משביחין הנכסים לאמצע ומטלטלין ומעות אי' בנכסי רטושין אין מוציאין מהן אם תפשו ואם לא תפשו מוקמינן אפיטרו' כדאמרי' לקמן בקמה לקצור וענבי' לבצור דמוקמי' אפיטרו' דקוצר ובוצר ואחר כך מורידין קרוב לנכסיו. ירושלמי מטלטלין אין בהם משום נכסי רטושין והלכה מורידין קרוב לניכסי נטושין בקרקע ובשמעו בו שמת אפי' לנכסי רטושין. אבל לא שמעו בו שמת [דף עט טור א] אינו ידוע להיכן הלך מוציאין אותן מידן ובמטלטלין אין מוציאין וכולן שמין אותן כאריס. אבל אפיטרופו' לא מוקמי' דאפוטרופ' לדיקנני לא מוקמינן שאפיטרופו' נכנס לשום מצוה אין לו הנאה אחרת אלא דקא טרח קמי יתמי ולגדולים לא נמצא שיכנס אלא בשכר וכל אפיטרו' שנכנס בשכר אין לו דין אפיטרופו' ואם מינהו אבי יתומין למחצה לשליש ולרביע ולא פטרו מן השבוע' מסתברא נשבע והמחזיק בנכסים ידועין לאביהן של יתומים בפני אפיטרופ' ונסתלק האפיטרו' וגדלו היתומין ועירערו על אותו המחזיק מסת' דין אפיט' כדין אביהן שהרי רשאין למכור ולהאכיל ובמקום אביהן קיימי ולא אמרי' אין מחזקין בנכסי קטן אפי' הגדיל ויכול לטעון מאפיטרו' לקחתיו והחזקתי בו וחזינא לרב המחבר סברא דיליה דאמר לגבי מחאה אין דין אפיטרו' כדין אביהן דאפיטרו' דמפסיד מסלקי' ליה וזה כיון שלא מיחה הפסיד ואפיטרופסין שלוחין הן ויכול לומר לו לתקוני שדרתיך ולא בריר לן טעמא. גרסי' בפ' שום היתומין. אמר רבא הילכתא אין נזקקין לנכסי יתומין אלא אם רבית אוכלת בהן כו' בשובר ובקורת וטעמ' כרבא דאמר משום שובר ותשובה לרבי' אלפס כל היכא דליכא נזקקין. גרסי' בפ"ב דקידושין יתומין שבאו לחלוק בנכסי אביהן ב"ד מעמידין להן אפיטרו' בחלוקת השותפין:

כתב במותב תלתא הוינא לאוקומי אפיטרו' להלין יתמי דפלו' בן פלו' דחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ואשכחנ' ליה מקרקעי כך וכך ומטלטלי ומאני כך וכך וחובות כך וכך ובדקינן איניש מהימנא ואשכחנ' הדין פלו' דגברא זריזא הוא וידע לאפוכי בזכותא דיתמי ומנינן ליה אפיטרופוס ומנינן ליה כל הלין נכסי למיעבד בהון כאפיטרו' בקי ומהימן ויהא ליה רשותא למיעבד ולמיזבן כל מידי דמצטריך ליתמי מיומא דנן עד דגדלי יתמי ומאי דאיתגלי לנא מנכסי דיתמי יהבינן לדידיה כאפיטרופיס בשנת כך וכך שאנו מונים ופלו' ופלו' עדים:

תוכן העניינים

ספר העיטור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה