אור ברסלב
ספר העיטור שער א - הלכות תפילין › חלק החמישי - מקום הנחתן

ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי

שער א - הלכות תפילין · חלק החמישי - מקום הנחתן

חלק הרביעי - הרצועות וקשירתן

ת"ר תפלין ש"ר אינה מעכבת ש"י וש"י אינה מעכבת של ראש ומסקנא ל"ש יש לו ל"ש אין לו אינה מעכבת על ידך זו שמאל אתה אומר של שמאל או אינה של ימין ת"ל אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואומר ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים רב אמר ידכה יד כהה דמדכתיב כה. ת"ר אטר מניח תפלין בימינו שהוא שמאלו והתניא בשמאלו שהוא שמאל כל אדם אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו ומסתברא לן דווקא תפלין דמדאורייתא דווקא בימין אבל לולב דמדרבנן הוא ומשום חשיבותא אטר ה"ה ככל אדם ומניח (צ"ל ונוטל) לולב בימינו שהוא ימין כל אדם ואי עביד איפכא לית לן בה דלא גרע מתפלין תנא דבי מנשיא על ידך זו קיבורת ימין בין עיניך זה קדקוד היכא אמרי דבי ר' ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס ובעירובין גרסינן שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפלין אמר מר על ידך מנה"מ דת"ר על ידך בגובה של יד אתה אומר זו גובה שביד או אינו אלא על יד ממש אמרה תורה הנח תפלין בראש והנח תפלין ביד מה ראש בגובה של ראש אף יד בגובה של יד ר"א אומר א"צ הרי הוא אומר לך לאות ולא לאחרים לאות ר' יצחק אומר על לבבכם וקשרתם שתהא קשורה כנגד הלב ר' חייא בר אבין משי ומנח ליה להדי' ליבי' רב אשי חזי לאמימר דההוא צנורי' בידי' ומתחזיאן תפלי א"ל ולא סבר ליה מר לך לאות ולא לאחרים לאות א"ל במקום לך לאות ומדגרסינן בסוף גמרא דעירובין הני כהנים הואיל וליתנייהו במצוה דיד דכתיב ולבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין בשרו ש"מ דתפלין אבשרא [דף ס טור א] מנח להו בלא חציצה אמר מר בין עיניך זהו קדקד דת"ר בין עיניך בגובה של ראש אתה אומר בגובה של ראש או אינו אלא בין עיניך ממש נאמר כאן בין עיניך ונאמר להלן בין עיניכם מה להלן בגובה של ראש מקום שעושה אותו קרחה אף כאן בגובה של ראש תנא כשהוא מניח מניח ש"י ואח"כ ש"ר כשהוא חולץ חולץ ש"ר תחלה ואח"כ ש"י בשלמא הנחה ש"י קודם דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר לטוטפת בין עיניך אלא חליצה מנ"ל אמר רב המנונא אסברא לי והיו לטוטפת בין עיניך בזמן שבין עיניך יהיו שתים. בפ"ג דיומא ארשב"ל אין מעבירין על המצות א"ר ש"מ מדרשב"ל לעבודי דרעא אטוטפתא אסור שלא יקדים תפלין ש"ר לש"י היכי עביד בעידנא דחליץ להו ליעברינהו מדרעי אטוטפתא ועביר תפלין של זרוע ולא יחלוץ אותם עד שיחלוץ תחלה ש"ר ויתנם בכיס שלהן ויחזור ויחלוץ ש"י ונמצא ש"י עליונים בשעה שרוצה להניחם אמר רבה בר"ה חייב אדם למשמש בתפלין בכל שעה ושעה ק"ו מציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפלין שיש בהן אזכרות הרבה עאכ"ו. בפ"ק דר"ה פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפלין לעולם ומס' כדאמרינן בחלק האומר אין תפלין לעבור על ד"ת. בפ' היה קורא ירושלמי א"ר ינאי תפלין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים ומפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין עובדא בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה וכפר ביה א"ל לא לך הימנית אלא לאלין שבראשך הימנית ר' ינאי היה לובשן אחר חולי ג' ימים בלבד לומר שהחולי ממרק מ"ט הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי ר"י בן זכאי לא הוו תפלין זייען מיניה לא בקייטא ולא בסיתווא וכך נהג ר"א תלמידו אחריו. בפ' ר"א דמילה כל מצוה שמסרו ישראל עליה בשעת השמד כגון ע"ג היא מוחזקת בידם כל מצוה שלא מסרו נפשם עליה כגון תפלין עדיין הוא מירפא בידם דאר"י תפלין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים כו'. אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ר"ח בר אבין אר"י כאלו הקריב עולה בלא מנחה זבח בלא נסכים: [דף ס טור ב].

תוכן העניינים

ספר העיטור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה