ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי
ח"כ"מ"ה · אות ה - הטפסת שטר
[דף עה טור ב] גרסינן בפרק גט פשוט מי שנמחק שטר חובו ומעמיד עליו שני עדים ובא לפני בית דין והם עושין לו קיום איש פלוני נמחק שטרו ביום פלוני. ופלוני ופלוני עדיו. נקרע פסול. נתקרע כשר. נמחק או ניטשטש אם היה רישומו ניכר כשר לשון רבינו והעמיד עליו שני עדים ובא לפני ב"ד. ת"ר כיצד קייומו לפנינו פלו' ופלו' הוציא פלו' שטר מחוק לפנינו ופלו' ופלו' עדיו וכגון שרישומו ניכר וכותבין פלו' היה לו שטר והיה רישומו ניכר ומתיירא שמא ימחק וזהו נוסחו והעמיד עדים לפנינו שראו שנפל עליו מים ונמחק ופלו' ופלו' עדיו על זה וזכר שחתימת עדיו נתקיים בב"ד. ואם כתב בו נזקקנו לעדותן של עדים ונמצא עדותן מכוונת כשר. וב"ד כותבין לו שטר וקורעין השטר מחוק וגובה ואין צריך להביא ראיה נקרע פסול נתקרע כשר. ואמר רב יהודה נקרע קריעה של ב"ד נתקרע קריעה שאינה של ב"ד היכי דמי קרע ב"ד אמר רבא מקום העדים ומקום הזמן אביי אמר שתי וערב. [דף עה טור ג] ת"ר מי שבא ואמר אבד שטר חובי וכו' ואין כותבין לו את השטר בד"א בשטרי הלואה. אבל בשטרי מקח וממכר כותבין חוץ מן האחריות וכתבי שטרא דנן דכתבי לאו למיגבי ביה. אלא כי היכי דתיקום ארעא בידיה ויש התפשת שטר על דרך אחרת. כגון שיש לו שטר חוב על חבירו והוא במדינת הים. וחושש אם ילך אחריו ובידו השטר יפסדנו בא לב"ד ומטפיסו ונותנו בידם והולך לבעל חוב וגובה הימנו ומחזיר לו השטר וכותבין שטר לב"ד שבעירו שפרע את חובו וב"ד קורעין השטר שבידם. ואם נאבד השטר בדרך כשהלך לבעל חובו וידוע הדבר בעדים חוזר לפני ב"ד ומחזירין לו השטר ולשיודע להן בעדים שפרע קורעין את השטר:
כתב במותב תלתא כחדא הוינא ואפיק פלו' שטרא דנן דהוה ליה עליה דפלו' בכך וכך זוזי וסהדוהי פלו' ופלוני וחזינא לשטרא דאיטשטש ורישומוהי ניכר איתחזי לנא וחש דילמא מחזיק טפי ואיזדקיקנא ליה עילויה דההוא שטר' ואישתכח שרירא וקיימא וקרענא לההוא דאיטשטש ודא נוסחא דיליה: בכך וכך וכו': על דרך השני כותבין במותב תלתא וכו' סהדותי פלו' ופלו' וכך אמר לנא אנא צריכנא למיזל קמי מרי רשותי בארעא רחיקתא ואי אמטינא שטרא דילי חששנא לאונסא דאורחא ואטפיסנא לי הדין שטרא ויהא בידיכון עד דאתינא ואזדקיננא לי' וחזינא לשטר' שרירא וקיימ' ואטפיסנא ליה ההוא שטרא כמה דכתב ביה ודין נוסחא דההוא שטרא בכך וכך וכו':