ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי
הלכות מגילה · במה קורין
היתה כתובה בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום על הדפתרא ועל הנייר לא יצא עד שתהא כתובה על הספר ובדיו. סם סמא קומוס קומא. סיקרא אמר רבא סקרתא שמה קנקנתום חרתא דאושכפי דפתרא דמלוח וקמיח ולא עפיץ נייר מוחקא ועכשיו נהגו שלא לתקן אלא בעפיץ וכתבנו בהלכות תפלין שעיבוד שלנו כשר אפי' לס"ת ומנהגינו לעבד בעפצים וכו' כדברירנא התם. ירושלמי בלולב הגזול הכל מודים בלולב הגזול שפסול ומה בין שופר ללולב לולב בגופו הוא יוצא [דף קיג טור ב] ברם הכא בקולו הוא יוצא וכי קול אסור בהנאה ומסתב' במגילה גזולה יוצא מאותו טעם א"ר חלבו בר גוריא מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל לה ג' חוטי גידין כשרה ובלבד שיהיה משולשין ג' ג' בראש הדף. וג' באמצע הדף וג' בסוף הדף רבינו אלפס אמר ב' בקצות היריעה ואחת בתוך אמר רב יהודה הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ומחי ליה אמוחא לא אמרו אלא בציבור דבעינן פרסומא ניסא אבל יחיד שבא לצאת ידי חובה לא צריך אלא קריאה ויצא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אפי' ביחיד ובציבור נמי דווקא דלא מחסרא ומייתרא פורתא אבל מחסרא ומייתרא פורתא לא ובלבד שתהא נגללת כס"ת ואמר רב חמא בר גוריא שיור התפר הלכה למשה מסיני וי"מ לא אמר אלא שלא יקרע ובכל [דף קיג טור ג] שהוא סגי וא"ר חמי בר גוריא מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים מה שהסופרים עתידין לחדש ומה נינהו מקרא מגילה דרש רב שילא איש כפר תמרתא כל השירות כולן אריח ע"ג לבינה ולבינה ע"ג אריח חוץ משירה זו שהיא אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה מ"ט א"ר אבהו שלא תהא תקומה למפלתן. ירושלמי צריך שיהיה איש בריש דפא ואת בסוף שניין ואת ונחת בהדין קונטרא. ירושלמי רב אמר צ"ל ארור המן ארורים בניו ברוך מרדכי ברוכה אסתר א"ר פנחס צ"ל וגם חרבונה זכור לטוב ר' יוחנן כד הוי מטי להאי פסוקא אשר הגלה נבוכדנצר הוה אמר נבוכדנצר שחיק טמיא שכל נבוכדנצר דירמיה חי ברם הכא מית הוה: