ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי
ב"ג"ז"ע · סידור חליצה דרבוותא
ברישא צריכים למיקבע דוכתא ביממא. ועבדינן סנדלא דאית ליה עקב ושנצי. ודלא תפיר בכיתנא ואתו יבם ויבמה דאייתו תרי שערי ומשוי ליה יבם לההוא סנדלא ברגלא דימינא ומקרו ליבמה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי בלשון הקודש: בעל מתיבות כתב מקרו ליבם מעומד לא חפצתי לקחתה ובעי יבם לדחוסיה ריגליה בארעא ואתיא יבמה ושריא שנציה דסנדלא ושלפה ליה מריגליה ושדיא רוקה מפומא אארעא קמי יבם. וצריכי דייני למיחזי רוקא כד נפיק מפומה עד דהוה בארעא. ובתר הכי מקרו לה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל וכולהו בלשון הקודש וכל דיתבין תמן [דף ו טור ג] ענו בתרה חלוץ הנעל תרי זימני. ורב יהודאי כתב שהיבמה אומרת שלש פעמים חלוץ הנעל. וכדכתב גט חליצה צריך לסרגוליה במסרגולא ולא בדיותא וצריך למיכתב במותב תלתא כחדא הוינא ומיחת' עליה תלתא ובלבד שיודע להקרות. ומסתברא מצוה מן המובחר בעינן מומחין. ואי ליכא אפי' בהדיוטות כשר לכתחילה: ירושלמי כתב זקנים ואתמר הדיוטות מצוה בזקנים. ומנין אפילו הדיוטות ת"ל חלוץ הנעל מכל מקום. ועובדא דחליץ בסנדלא דלית בה שנצין והדר חלץ זימנא אחריתי. כי היכי דתיהוי חליצתא מעליתא ולכתחילה בעינן חמשה לפרסומי מילתא וכותב הכי:
כתב ביום פלו' בכך וכך וכו' אנחנא דייני דמקצתנא חתימין לתתא במותב תלתא הוינא כחדא בבית דינא וסליקת קדמנא פלוני' בת פלו' ארמלת' דפלו' דנא מאבוה הוינא נסיבנא ליה ושכיב וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובר וברת ירית ומחסין ומוקים שמא בישראל לא שבק והדין פלו' אחוהי חזי ליבומי יתי כען רבנן דייני אמר ליה אי צבי לייבומי יתי יבם ואי לא ליטלע לי קדמיכון ריגליה דימנא ואשרי סיניה מעל ריגלוהי וארוק באנפוהי ואשתמודעיניהי דאחוהי דפלו' מאבוה הוא. ואמרנא ליה אי צבית לייבומי יתה יבם ואי לא אטלע לה ריגלך דימנא ותשרי סינך מעל רגלך ותירוק באנפך ועני ואמר לית אנא צבי לייבומי יתה מיד אקרוניה לפלונית דא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. ואף להאי פלו' אקרינוהו לא חפצתי לקחתה ואיטלע לה ריגליה דימינא ושרת סיניה מעל ריגלוהי ורקת באנפוהי רוקא דאיתחזי לנא מפומה על ארעא. ותו אקרינוה לפלונית דא ככה יעשה לאיש ותו אקרינוה ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ואנחנא דייני וכל דהוו יתבין תמן ענינא בתרה חלוץ הנעל תלתא זימני. ומדאיתעבידא עובדא דנן קדמנה שרינוהא לפלנית דא למהך לכל גבר דתיצביין ואיניש לא ימחה בידה מיומא דנן ולעלם ובעאת מיננא פלונית דא גיטא דחליצותא וכתבנא וחתמנא ויהבנא לה כמו"י וחתמין תלתא עילויה ואי לא חתמין אלא תרי כשר דסהדותא הוא וכשר. ולא בעיא לאמתוני תלתא ירחי בתר חליצותא אלא שריא לאלתר ואין אומרין דבריהן אלא בעמידה: