הלכות לשון הרע · שמיעת וקבלת לשון הרע
איסור קבלת לשון הרע
אסור לקבל לשון הרע, היינו להאמין שהוא אמת, אפילו מבלי להראות כלפי חוץ שהוא מאמין, וגדול עונש המקבל לשון הרע יותר מן האומרו. ואם השומע גם מראה למספר שהוא מאמין לדבריו עובר גם על איסור סיפור לשון הרע. {ו-א}
כל דבר שיש על המספר אותו איסור לשון הרע עבור דיבורו, יש על המקבל (המאמין שהדבר נכון) איסור משום קבלתו {ו-ט}.
אסור לקבל לשון הרע אפילו אם המספר מספר את הדברים לפני כמה אנשים, על כל פנים מותר לחוש לדבר במידה ויש לו תועלת לעתיד, כגון להשמר מנזקו וכן כדי לברר את אמיתות העניין, ובמידה והדבר יוכח כנכון להוכיחו (את זה שסיפרו עליו). {ז-א}
אסור לקבל לשון הרע אפילו שהמספר, מספר בפניו של זה שמספר עליו, כל עוד הוא לא הודה בנכונות הסיפור, שאפילו אם הוא שותק אין לפרש את שתיקתו כאילו הוא מודה ומסכים לדברים, ואפילו אם דרכו להגיב כשמדברים דברים נגד רצונו והפעם הוא שתק - יתכן ששינה ממנהגו והפעם לא רצה להכנס למחלוקת או שחשב שממילא לא יאמינו לו. וכל שכן שאסור לקבל לשון הרע שהמספר רק אומר שהיה אומר את הדברים גם בפניו. {ז-ב}
אסור לקבל לשון הרע אפילו אם שמע אותו משני אנשים או יותר, שאין עדות של שנים מתקבלת אלא בבית דין בלבד, ועל כל פנים לחוש לדברים כדי להישמר מנזק בעתיד מותר כפי שכתבנו. {ז-ג}
אסור לקבל לשון הרע אפילו אם דבר הגנות מפורסם ברבים כל עוד לא התברר הדבר, ועל כל פנים מותר לחוש לדברים כדי להישמר מנזק בעתיד אם יש לו תועלת בכך. {ז-ד}
אסור לקבל לשון הרע מאדם המספר בגנות עצמו ועל חבירו ביחד, אבל מותר להאמין לו על גנות עצמו בלבד (הואיל ומותר לאדם לספר לשון הרע על עצמו). {ז-ו}
השומע לשון הרע אפילו שבדעתו לא לקבלו - נותן יד לפושעים להמשיך לספר עוד ועוד, שאם היה מסרב לשמוע או מראה למספר פנים זועפות, היה נמנע מלספר כשהוא רואה שסיפורו לקלון יהיה לו שיחזיקו אותו לבעל לשון הרע
התרחקות מחבורה רעה
בעל לשון הרע פירושו: אדם שהפקיר את עצמו בנושא שמירת הלשון, כלומר אינו לומד או משתתף בשיעור בנושא זה, ולכן גם ללא כוונתו הרעה, מחמת חסרון הידיעה, נכשל בתדירות בלשון הרע.
אסור לדור בשכונתם של בעלי לשון הרע, {א-ג} וכל שכן שאסור לשבת עימהם ולשמוע את דבריהם, ואפילו אם אין בדעתו לקבל את דבריהם גם כן אסור כפי שכתוב בכלל ו סעיף ב. {ט-ד}
אסור לשבת בחברתם של בעלי לשון הרע וכן אסור לשבת בחברתם של אנשים שיודע מראש שנתקבצו כדי לספר לשון הרע אף על פי שאינם מוחזקים בדרך כלל בעוון זה, ומכשול זה מצוי מאוד בשמחות ובמפגשים משפחתיים וחברתיים, ואפילו אם הוא מתכוון שלא להשתתף בסיפור שלהם וכן לא לקבל מה ששומע, זה גם כן אסור והוא נקרא פושע כמותם שעבר על דברי חז"ל שצוו להתרחק משמיעת דברים לא הגונים, ואם הוא מכוון לשמוע את דבריהם נקרא בעצמו בעל לשון הרע. {ו-ה} {ו-ו}
רב היודע שתלמידו בעל לשון הרע, צריך להרחיקו ממנו אם אין באפשרותו להוכיחו. {ט-ד}
אסור לישב בבית הכנסת או בבית המדרש בקרבתם של בעלי לשון הרע שיגרמו לו רעות רבות מלבד הלשון הרע שלהם {ט-ד בהערה}.
שמיעה באונס
אדם שישב בחברתם של המספרים לשון הרע והתחילו לספר ואינו יכול להוכיחם חייב מייד לקום ולברוח מחברתם הרעה, ואם אי אפשר לו לעשות כן, יניח ידיו באוזניו שלא לשמוע, ואם קשה לו להניח ידיו באזניו מחשש שילעגו לו יעשה את הדברים הבאים: א. יזהר ויחליט בנפשו שלא להאמין לדברים בשום אופן. ב. יצטער שבעל כרחו אנוס לשמוע את הדברים הרעים האלה. ג. ויזהר מאוד לא להראות למספרים שום תנועה של הסכמה לדבריהם. ואם יכול להראות למספרים פנים נזעמות שיבינו שהוא אינו מסכים עם דבריהם יעשה כן.
וצריך לעשות כל שביכולתו כגון לשנות את נושא השיחה, או להכניס לאוזניו אוזניות MP3 המשמיעות שעור או מנגינה, ובכך יראה שאינו מקשיב וגם ימנע מעצמו את השמיעה.
ועם כל העצות האלה, זה שנשאר בחברתם של מספרי לשון הרע ולא אזר עוז בנפשו לקום וללכת, לא יצא נקי מהעוון המר הזה ועובר בכך איסור דרבנן, ועצות אלו באו רק למעט את גודל עוונו. {ו-ה}{ו-ו}
לדון לכף זכות
הרואה או שומע גנותו של חבירו במצוות בין אדם לחבירו או בין אדם למקום, וחבירו ירא אלהים צריך לדונו לכף זכות אפילו אם המעשה נראה לו נוטה יותר לכף חובה. {ג-ז}
הרואה או שומע גנותו של חבירו במצוות בין אדם לחבירו או בין אדם למקום, וחבירו הוא בינוני אשר נזהר מן החטא ולפעמים נכשל בו, אם המעשה נראה לו שקול - שניתן לפרש המעשה לזכות או לחובה באותה מידה, צריך לדון את חבירו לכף זכות. {ג-ז}
הרואה או שומע גנותו של חבירו במצוות בין אדם לחבירו או בין אדם למקום, וחבירו בינוני אשר נזהר מן החטא ולפעמים נכשל בו, אם המעשה נראה לו נוטה יותר לכף חובה נכון מאוד שיהיה אצלו הדבר כספק ולא יכריעהו לחובתו של חבירו, ובכל מקרה אסור לו לספר על כך לאחרים (אלא אך ורק כפי התנאים של לשון הרע לתועלת). {ג-ז} {ג-ח}
הרואה או שומע גנותו של אדם רשע, אינו צריך לדונו לכף זכות אלא לכף חובה (ראה הגדרה בסעיף "לשון הרע על רשע")
לקבלת עצות מעשיות כיצד לדון לכף זכות עיין בפרק מדריך מעשי - כיצד לדון לכף זכות
הדן את חבירו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות
הסכמה לדברים ששמע
המקבל לשון הרע ומראה למספר במפורש או ברמז שהוא מסכים עם דבריו עובר גם הוא על איסור סיפור לשון הרע בנוסף לאיסור קבלת לשון הרע, כי הבעת הסכמתו לדברים דינה כאילו הוא עצמו סיפרם מחדש, ואף על פי שלמספר אין חידוש בהבעת הסכמתו של השומע בכל זאת עובר השומע על איסורי לשון הרע הואיל וגם סיפור לשון הרע למי שכבר יודע אותו נחשב לשון הרע לכל דבר. {ו-א}
מצות תוכחה
אדם שבאונס שמע לשון הרע חייב להוכיח את המספר אם הוא יכול, ואפילו חושב שתוכחתו לא תועיל גם כן חייב למחות בו, שלא יחשוב שהוא מסכים עם דבריו, אבל אין להוכיחו אם יודע שתוכחתו עלולה לגרום שירבה עוד יותר בדברי הגנות כפי שמצוי אצל אנשים כאלה כשמוכיחים אותם, ועל כל פנים, אם ניתן, לאחר שאותו מספר הלך מן המקום - צריך להכחיש את דבריו בפני שאר השומעים, או ללמד ענייני כף זכות על המדובר {ט-ד}