הלכות לשון הרע · אופני סיפור לשון הרע
לשון הרע ברמז
אסור לספר לשון הרע אפילו בדרך רמז, בתוכן הדברים או בניגון הדיבור, או בהבעת בפנים (כגון קורץ בעיניו) , או בתנועת הגוף, או בכתיבת הדברים, ובכל אלו זה לשון הרע גמור. {א-במ"ח-יב,יג,יד} {ט-א-במ"ח-ב}
אסור לדבר לשון הרע אפילו מבלי לציין את שמו של עושה המעשה אם ניתן להבין מתוך הסיפור על מי מדובר או שדבר זה עלול להתגלות בעתיד. {ג-ד}
אסור לשבח אדם באופן שמתוך שיבחו שומעים את גנותו, כגון שמשבחים אותו שסוף סוף הוא הגיע לתפילה בזמן (שמשמעו שבדרך כלל הוא מאחר) , או שהוא מתנהג כראוי למי שקרוב אליו (שמשמעו שאינו מתנהג כראוי למי שאינו קרוב אליו). {ט-א-במ"ח-ה}
אסור להציג את מעשה ידיו של חבירו כגון מכתב שכתב או אומנות שעשה אם הצגתם גורמת גנות לחבירו. {א-ח-במ"ח-יד}
לשון הרע מאחורי הגב
העובר ומספר לשון הרע ונזהר שלא יתגלה לזה שסיפר עליו, זה חמור עוד יותר ועובר על גם על ארור מכה רעהו בסתר. {ג-א}
לשון הרע בפניו
אסור לספר דברי גנות על חבירו גם כשהמספר אינו נרתע מלספרם בפניו, ואפילו לספר בפניו ממש אסור, וזה שעושה כן מלביש את עצמו במידת העזות והחוצפה, ובזה גם מצערו ומביישו יותר, ועוד שיכול להגיע בכך לידי הלבנת פנים או ריב ומחלוקת. {ג-א}
אבל מותר לספר על חבירו דברים המשתמעים לשתי פנים (שניתן לפרשם כדברים שאין בהם גנות או כדברי גנות) שאם נפרשם לגנות הם רק אבק לשון הרע, אם אינו חושש לספר זאת גם בפניו, והוא בליבו לא מתכוון כלל לגנותו, ולא ניכר מקולו או מתנועותיו גנות כלשהי על חבירו שהואיל והוא מוכן לספר זאת בפניו ניכר הדבר שאינו מתכוון לגנותו. {ג-ב}
לשון הרע למי שכבר שמע אותה קודם
אסור לספר בגנות חבירו אפילו לאדם ששמע כבר גנות זו ממישהו אחר, וכן אסור להצטרף לחבירו לסיפור לשון הרע, וזה חמור יותר מאשר לספר יחידי, שכאשר שומעים את אותה גנות מפי שניים מאמינים יותר לדבר הגנות ומקבלים אותו. {ה-ח}
לשון הרע בפני רבים
אסור לספר לשון הרע אפילו בפני יחיד, וכל שכן בפני רבים, וככל שרב יותר מספר השומעים כן גדול עוון המספר, הן מחמת שספר לשון הרע להרבה אנשים, והן מחמת שדברים הנאמרים ברבים מתקבלים יותר כנכונים, והן מחמת שהכשיל אנשים רבים יותר בקבלת הדברים {ב-א}.
השומע את חבירו מספר לשון הרע בפני שלושה אנשים או יותר (וכמובן שהמספר עבר בזה איסור) אסור לשומע לחזור ולספר את הלשון הרע הזה, ואף על פי שדברים הידועים לשלושה אנשים בדרך כלל מתפרסמים ברבים, בכל זאת אסור. {ב-ג}
מותר לספר על חבירו דברים המשתמעים לשתי פנים (שניתן לפרשם כדברים שאין בהם גנות או כדברי גנות) שגם אם נפרשם לגנות הם רק אבק לשון הרע, אם מספר זאת בפני שלושה אנשים (או יותר), ואין כוונתו לגנותו, ולא ניכרת מקולו או מתנועותיו גנות כלשהי עליו, שהואיל ודברי גנאי הידועים לשלושה אנשים עשויים להתגלות ברבים ולהגיע גם לאוזני זה שדברו עליו, לכן ניכר הדבר שאדם המספר על חבירו בפני שלושה מבלי לחשוש מזה שהדברים יגיעו גם לאזניו - אינו מתכוון לגנותו של חבירו. {ב-ב}
לדוגמא: ששואלים אדם היכן ניתן למצוא אש (בדורות הקודמים אש לא היתה מצויה בקלות) , והוא משיב: בבית פלוני שם תמצא אש שמבשלים שם תמיד בשר ודגים, אפשר לפרש לרעה כגון שבני הבית בעלי תאוה מרובה ולכן תמיד עסוקים בהכנת אוכל וזלילה, אך אפשר לפרש גם שבמקום זה טורחים הרבה בהכנת אוכל משום שבני הבית מרובים או מצטיינים בהכנסת אורחים, ולכן דבר זה מותר לאומרו בפני שלושה. {ב-ב}.
אסור לקבל דברים שפורסמו בעיתון ובאמצעי התקשורת האחרים כנכונים. {כלל ו}