אור ברסלב
ספר החיים הלכות לשון הרע › ממי מותר וממי אסור לקבל לשון הרע

ספר החיים

הלכות לשון הרע · ממי מותר וממי אסור לקבל לשון הרע

על מי מותר ועל מי אסור לספר לשון הרע

מסיח לפי תומו

אסור לקבל לשון הרע אפילו ממסיח לפי תומו – הכוונה שאסור לקבל אפילו מאדם שבתוך דבריו בלא כוונה רעה משתמעת איזו גנות של חבירו כבדרך אגב וניכר הדבר שלא השמיע את הגנות בעורמה בדרך רמז וכן שאינו משקר בדבריו, בכל זאת אסור להאמין. {ז-ז}

דברים הניכרים

אסור לקבל לשון הרע גם כאשר יש עליו דברים הניכרים שהוא אמת, אבל אם אין שום אפשרות לדונו לכף זכות ויש עליו דברים הניכרים מותר להאמין ולקבל את הדברים, וכל זה דוקא שהדברים ניכרים ממש וקשורים לסיפור, והשומע ראה את הדברים הניכרים בעצמו ולא שמעם מפי אחרים, ואף על פי שבמקרה זה מותר לו להאמין – אסור לו לספר את הדברים לאחרים, וכן אסור לו להפסידו בממון על סמך הדברים הניכרים, ובוודאי שלא להכותו. {ז-ז}

איש ואשתו או קרוביו

אסור לקבל לשון הרע אפילו אם הוא שומע מאנשים הקרובים לו כגון בני ביתו והוריו, וצריך למנוע אפילו את הוריו מלספר בדרך כבוד הראוי להוריו ובלשון רכה, וכן כל השומע מחבירו לשון הרע צריך להוכיחו בלשון רכה, והמוכיח צריך להזהר מאוד שלעולם לא יצא מפיו דבר רע כדי שיקבלו את תוכחתו, וזה שיכול להוכיח ואינו מוכיח עתיד להענש גם על העבירה של אלו שלא הוכיחם, ובעיקר מוטל על כל אדם להוכיח את אנשי ביתו, ואם אינו יודע כיצד להוכיח על פי ההלכה ישאל חכם. {ח-יד}

מפי שני אנשים

אסור לקבל לשון הרע אפילו אם שמע אותה מכמה אנשים כשרים, רק לבית דין יש רשות לקבל כאמת עדות ששמעו מפי שני עדים. {ז-ג}

שמועה מפורסמת בגנות הזולת

גם אם יצא קול בעיר כי חבירו עשה מעשה לא הגון, אין להאמין בכך עד שיתברר הדבר. {ז-ד}

תוכן העניינים

ספר החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה