אור ברסלב
ספר הגן ודרך משה ספר דרך משה › ליום ששה עשר

ספר הגן ודרך משה· רבנו יצחק ב"ר אליעזר

ספר דרך משה · ליום ששה עשר

ליום חמשה עשר

עתה אכתוב כוונת קריאת שמע בקצרה בפרשה ראשונה מן ואהבת עד ובשעריך יש חמשה פסוקים וכל פסוק מת באות (ו) ומסיים באות (ך) הרי ך"ו מנין השם הוי"ה ב"ה וב"ש הרי חמשה פעמים ר"ו מנין ק"ל וזהו סוד עי"ן ג"כ ק"ל וסימן עי"ן יפ"ה למפרע ר"ת ה' פעמים י"י וזה השם מאיר עינים שבכל עין יש חמשה גווני' כנודע וכל גוון מאיר מן השם הוי"ה שהוא גימ' ד"ו וה' פעמים ך"ו גימ' עי"ן והנה יש באדם שני עינים ובכל עין יש ה' גונין נגד ה' פעמים הוי"ה הרי י' פעמים הוי"ה וזה הסוד בשיר השירים הנך יפה עיניך ר"ת יו"ד פעמים הוי"ה (ושני פעמים ק"ל בגימ' ס"ר וזהו סוד הפסוק וירא ה' כי ס"ר לראות ר"ל ראות עיניו הוא מכח עשרת פעמים הוי"ה מנין ס"ר) ע"כ יזהר אדם שלא יפגום עיניו כי הם קלים לחטוא יותר מכל האיברים וגם אבותינו דור המדבר היו חוטאין בעיניהם וזהו שאמר בפסוק בלתי אל המן עינינו כי הם היו בוכים למשפחותיו על עסקי משפחותיו על העריות הנאסרת להם והמן היה כזרע גד שהיה מגיד מי שהוא חטא כנודע וזהו שאמר הכתוב אצל מן מ"ספר נ"פשותיכם ר"ת מ"ן איש לאשר באהלו תקחו בא"הלו ואין אהלו אלא אשתו שכל אחד ידבק באשתו והם התאוו תאוה לנשים אחרות והמן היה מגלה קלונם ברבים ונכלמו כלימה גדולה וזהו שמרומז בפסוק "כי "לא ידעו "מה "הוא ר"ת כלימ"ה והיו פוגמים בעיני' שלהם שהיו מתאוים לראות נקב"ה אחרת ר"ת "נפשינו "קצה בלחם "הקלקל ק"ל ק"ל דייקא ר"ל שהיו פוגמים בעינים שלהם בגי' ק"ל ק"ל כנ"ל ואם לחשך אדם לומר מה אני פוגם בראי' אם לא עשיתי מעשה אני אביא לך ראיה גדולה שהראיה עושה רושם כמעשה עצמו ובת היענה יוכיח כל העופות מרובצים על הבצים להוליד אפרוחים ועוף היענה כשרוצה להוליד עומד כנגד הנקבה ורואה והביט בה ועי"ז הנקיבה מולדת ואל תקרי היענה אלא העינה ר"ל בעינים יש כח לאדם להוליד בעו"ה ומצאתי בספר ש"א בת היענה בגי' מלאך המות שהוא ג"כ מלא עינים ב"מ וכתב בעל ראשית חכמ' לכך ברא הקב"ה עוף היענה כן להוליד בראיה ללמוד בני אדם הימנו שלא יפגמו בראיה להסתכל בנשים ובבתולות כמו שאמר איוב ברית כרתי לעיני מה אתבונן על בתולה ואית' בזוהר כשהלך רשב"י עם תלמידיו ברחובות והיו שם נשים אמר להם אל תפנו אל האלילים ואבותינו שהיו במדבר פגמו בעינים בעו"ה ואנחנו גלגוליהם צריכים להתודות ע"ז ע"כ יאמר כל אדם בוידוי חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו שהנשמות הם באים בגלגול בכל דור לכן מי שהוא ירא אלקים יכוין את כל הנ"ל בק"ש בפרשה ראשונה כנ"ל בחמשה פסוקים שהם ג"כ מתחיל בוי"ו ומסיימים בך' שהם מנין עי"ן גי' ק"ל ובזה יתקן החטא שחטא בעיניו ע"כ כוונת פ' ראשונה של ק"ש:

ואח"כ יכוין כי מן והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבות כנגד שם של ע"ב היוצא מן ויסע ויבא ויט ושם ל"ב מן ע"ב שמות הוא שו"ר וקאי על תיבה של עש"ב שהוא ג"כ תיבה ל"ב מן ק"ש וזהו סוד וימירו את כבד"ו ר"ל מנין כבד"ו הוא ל"ב כלומר שם ל"ב בתבנית שור המירו שהשם של שור גנבו ועשו עגל וזהו הרמז שהשם של שור קאי על עש"ב כי הכל מרומז בתיבת עש"ב כמו שאיתא במגלה עמוקו' עש"ב ר"ת "עשו "שור במדבר באיזה זמן "ערב '"שבת "במנחה ומי עשאו "בלעם "שחום עי"ן ועם מי עשאו "עם "שני "בניו ובאיזה יום בחדש "שבעה "עשר "בתמון ובאיזה זמן "עד "שהמלך "במסיבו ובעבור שאבותינו עשו פירוד בין הדבקות למעלה באחד שפגמו בעונותיהם לכן אנחנו הבאים בגלגול נשמותיהן צריכין לתקן מה שעוותו ובמה לכוין בק"ש אל ע"ב שמות כנ"ל כי עש"ב ר"ת ע"ב שמות ולעשות שלום בין אדם לחבירו כי עש"ב ר"ת "עושה "שלום "במרומיו והם חללו את השבת שעשו את העגל "ערב "שבת "במנחה כנ"ל לכן אנו צריכין לתקן בשבת עשב ר"ת "עולת "שבת "בשבתו שיקריב קרבן בזמן שבית המקדש היה קיים ובזמן הזה יתקן בתפלה שהיא במקום קרבן כנ"ל ועוד יכוין כי מן ושמתם עד ויאמר חמשים תיבות שהם נגד חמשים שערי בינה ומן ויאמר עד אמת ויציב ע"ב תיבות נגד ע"ב שמות. באופן אחר כדאיתא בשערי ציון וכל התיבות שבק"ש הם רמ"ה תיבו' ולכן כשכופל החזן ה' אלהיכ' אמת גם הוא יאמר עם החזן ה' אלהיכם את ואז יהיו איבריו שלימים וחיים וקיימים מפני שכל תיבה מקש' ומחזיק אבר אבל מי שאינו הולך לבית הכנסת במזיד ואינו אומר עם החזן ה' אלהיכם אמת אזי הוא חסר ג' איברים בכל פעם ולבסוף נשאר בלתי איברים וזה שאמרו חז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים כי כל מי שיש לו בה"כ בעירו ואינו הולך בה נקרא רשע שנ' סביב רשעים יתהלכון וא"כ נקרא מת ואעפ"י שהוא אינו מרגיש איבריו רוחניים הם חסרים אבל אם הולך לב"ה או במקום קבוע ביישוב כנ"ל אז הוא חי וזהו סוד הפסוק ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום שפסוק מרמז ואתם אותיות ואמ"ת הדבקים בה' אלהיכם ר"ל כשתאמרו ה' אלהיכם אמת בדביקות עם הצבור אזי חיים כולכם היום שאיברים שלימים יהיו וחיים וכל זה יכול אדם לקיים במקום שיש מנין אבל ההולך בדרך או הדר ביישוב שאין בו מנין תקנו חז"ל לומר אל מלך נאמן שאז היא משלים הרמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איבריו ודוקא במקום קבוע במקום שאין בית הכנסת כנ"ל:

סיום הספר ישן:

תוכן העניינים

ספר הגן ודרך משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה