אור ברסלב
ספר הגן ודרך משה ספר דרך משה › ליום שנים עשר

ספר הגן ודרך משה· רבנו יצחק ב"ר אליעזר

ספר דרך משה · ליום שנים עשר

ליום אחד עשר

ועתה אבאר לכם הצד"י מן מצ"ת דהיינו ציצית דאיתא כל המקיי' מצות ציצית כאלו קיים תרי"ג מצות שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כי ציצית בגי' ת"ר וה' קשרים וח' חוטין הרי תרי"ג. ולזה כורכין על הציצית ל"ט כריכות בד' אוירי' דהיינו באויר הראשון ו' ובשני ח' ובשלישי י"א וברביעי י"ג בין הכל ל"ט כמנין יהוה אחד וסימנך ט"ל אורות טליך אורות גימ' תרי"ג וצריך שיהי' הטלית קטן כ"כ גדול שיכול לכסות בו ראשו ורובו כי היא תיקון לחטא זרע לבטלה והחייטים יזהרו מאוד ע"ז לחתוך הרוב מהבגד משני צדדיהם ולא כמו שעושים עמי הארצים בגד קטן שקורין קאמזו"ל שעוש' מלפניו פתוח ומאחוריהם לא הניח הרוב פתוח. כי צריך מאוד להזהיר ע"ז לחתוך הרוב מהבגד משני צדדים כי זולת זה עושי' בכל יום ברכה לבטלה ואינם מקיימים מצות ציצית כלל ובשבת אסור לצאת בבגד הנ"ל מקום שאין עירוב וגם עושין לפעמים פתוח מלפניו וצד אחד ג"כ פתוח וצד השני ואחוריו סתום גם המה לא יפה עושים כי צריך דוקא להטיל ציצית בכנפות הרחוקים זה מזה והוא משני צדדיו ששוה זה כנגד זה כדאיתא בש"ע או מלפניו ואחריו רק שיהי' רובו פתוח וכשיעשה כהלכתן כנ"ל הוא תיקון למוציא ז"ל דאיתא בכתבי האר"י ז"ל מי שמוציא זרע לבטלה ח"ו פוגם בד' שמו' הוי"ה מפני שד' שמות הוי"ה גימ' ק"ד וטפה שהוציא בעו"ה ג"כ גימ' ק"ד לכן יתקן במצות ציצית החטא הזה. וכשיאמר ועשו להם ציצית יקח בידו ב' ציצית של ימין וינשקם כי כל ציצית היא ח' חוטין וה' קשרים מנין אחד וב' ציצית הם ב' פעמים אחד מנין הוי"ה ב"ה ואח"כ כשאומר על כנפי בגדיהם יקח השתי' של שמאל וינשק' שהם ג"כ מנין כ"ו כשם הוי"ה ושני פעמים כ"ו עולה ב"ן ואם האדם יעשה כן נעש' בן להקב"ה וכשאומר הכנף פתיל וכו' יקח את כל הארבע' ציצי' בידו וינשקם ביחד ויכוין לשני פעמים בן הוא ק"ד ומצות ציצית מצלת אותו ג"כ מזנות כההיא מעשה בגמ' שפעם א' היתה זונה בכרכי הים שהיתה נוטלת ח' מאות זוז בשכרה כו' ובאו ד' ציצית וטפחו על פניו כו' וזה כוונת הפסוק נואף בודאי לא קיים מצות ציצית על מכונה שהם ל"ב חוטין ואם הוא נואף בודאי לא לא קיים מצות ציצית על מכונה שהם ל"ב חוטין וק"ל:

גם באתי להזהיר לכל מי שנוגע יראת ה' בלבו להתעטף גם הטלית גדול בביתו אפילו מתפלל ביחיד ולא מבעי בבה"כ כי כשם שתפילין של יד לא מהני בלא תפילין של ראש כך הטלית קטן לא מהני בלא טלית גדול כמו שאיתא בכתבי האר"י ז"ל ולא יכולתי לכתוב לכל המוני עם סדר הטלית גדול כי עמוק הוא ומי שחננו ה' דעת להבין יכול לעיין בכתבי האר"י ז"ל עצמו ולא באתי רק להזכיר לעשות את כל מצות ה' זו מצות ציצית כמו שפרש"י ז"ל:

ועתה אכתוב לכם כוונת התפילין שהיא התי"ו מן מצ"ת שמורים כמו שקדמו כבר בזה גאונים ראשונים. וזהו מרומז בפסוק החכם עיניו בראשו ר"ל בין עיניך נגד המוח שהבתים יניח על המוח אבל הכסיל בחושך הולך שמניח על המצח והענין ממש שהולך בחושך שמכסה העינים ודוק הטיב. בראשון צריך כל א' להניח התפילין של ראש למעלה במקום שער מקום שמוחו של תינוק רופס והקשר של תפילין של ראש צריך שיהיה למעלה מן הגומא שבעורף. אבל אם מניח אותם למטה מן השער על המצח או הקשר בתוך הגומא של העורף לא קיים מצות תפילין ונקרא פושעי ישראל קרקפתא דלא מלח תפילין ועונשו הוא כרת רחמנא ליצלן ובעו"ה רוב העולם אינם נזהרים בזה ואתן לכם סימן על זה אם יכול אדם לנתק את התפילין של ראש ולמושכו על עיניו אז בוודאי הקשר בתוך הגומא של העורף ויבא בכלח אלי קבר מדה כנגד מדה גומא כנגד קבר וזהו כוונת הפסוק בתהלים שמר תם וראה ישר. כי אחרית לאיש שלום. ופושעים נשמדו יחדיו אחרית רשעים נכרתה. ושמעתי פירוש יפה על הפסוק הזה דאיתא פלוגתא דרבוואתא בסדר הנחת הפרשיות בתפילין בין רש"י ור"ת ז"ל:

והרב שר שלום כ' וז"ל והעולם נהגו כרש"י ומי שהוא צדיק ושומר מצות באמת יניח גם תפילין של ר"ת ותפילין של רב שר שלום למנחה מי שירצה לקיים המצוה מן המובחר ויובן הפסוק שמר תם אם אתה רוצה להיות צדיק שמור ג"כ דברי ר"ת. וראה יש"ר ר"ל תפילין של רש"י אותיות ישר תמיד יהיו לפניך כי אחרית לאיש שלום. ר"ל לעתיד רש"י ור"ת ורב שר שלום יהיו שוים לאחרית הימים ונמצא קיימת כל הדיעות אי"ה אבל פושעים שהם קרקפתא דלא מנחי תפילין נשמדו יחדיו וגו' כי אם אומר לו המוכיח למה אתה מניח תפילין על המצח אז בשומעו הוא מנתקם למעלה ואם בא הקשר בתוך הגומא ונכרתה וגו' כאשר כתבתי לעיל ויבא בכלח אלי קבר מדה כנגד מדה. ובזה יובן הגמרא ששמעתי מרב א' ז"ל כל התולה תפיליו יתלה לו חייו. והוא תמוה ונראה דאיתא בר"ה ג' ספרים נפתחים של צדיקים גמורים נכתבים לאלתר לחיים רשעים גמורים לאלתר למות בינונים תלוים ועומדים ומסקנת הגמ' למה תלוי ועומד בינוני ולא מטה הקב"ה כלפי חסד ותירץ דאית בהו מחצה עונות ומחצה זכיו' ואית בהו נמי עון דפושעי ישראל בגופן זו קרקפתא דלא מנח תפילין אז תולין ועומדין עד יה"כ. ויובן שפירש תולה תפילין למטה על המוח אז היה בכלל פושעי ישראל בגופו ואך הוא עושה מצות הרבה עד ששוקלין כנגד עונותיו. אעפ"כ תולה לו חיים עד יוה"כ וק"ל. לכן יזהר כל אדם בזה שיהדק תפילין בחוזק על הראש והיד שלא יוכלו להנתק ממקימ' וזהו הסוד בגמ' מי שיש לו ציצית בבגדו ומזוז' בפתח ותפילין בראשו ובזרועו הכל בחוזק דייקא ר"ל שמהדקן יפה בחוזק שלא יוכל לנתקם מראשו ומזרועו וק"ל ובפרט כשהוא מסתפר עצמו בכל פעם אז הרצועות מרחיבים עצמם וצריך לתקן שיהיו בחוזק יפה על הראש והיד שלא יוכלו להתנתק ממקומם:

גם ראיתי סופרי' הרב' שאינם נזהרי' וכמעט שרוב העולם נכשלים על ידיהם בהקשר מאחורי התפילין צריכין לעשות כמו דל"ת ואם לאו לא יצא כמו שאית' בטא"ח בב"י סי' ל"ב. וצריכין להתחיל לעשות כך כשהסופר מניח הרצועו' עם הבית על השולחן נגד פניו לעשות הקשר אז יקח הרצועה הימנית שהוא ימנית ממש אף כשהם בראש. ויעשה כמו עניבה ואז יעשה ג"כ ברצוע' שמאלית כמו עניבה ויתחבנו בעניבת הימנית ויכרוך פעמים עם הימיני דוקא אז יהיה הקשר כעין דל"ת כסדר הכתיבה דרך ימין כזה ד אבל אם לא עשה כן הוא מהופך ולאו הוא דרך כתיבה בכך כזה ם וסימנך הגביר מדת החסד שהוא ימין על הדין שהוא שמאל ואז לא תטעה וזהו הסוד בגמ' שהתענ' מ' תעניתי' על שהתהפך לו הרצועה ואיתא בתשובה שנתהפך לו הקשר הזה שבא ימין לשמאל ואז לא בא הדלי"ת כהוגן ונעשה לשמאל שיגבר על ימין וע"ז התענה שלא עשה כנ"ל. ע"כ יזהרו הסופרים מאוד בזה שלא יכשילו רבים כי העון תלוי בראשיהם לדקדק היטיב ואח' הנחת תפילין יקרא שתי פרשיות שבתפילין והן קדש לי כל בכור וגו' והיה כי יביאך וגו' והם סוף פרשת בא. כי הב' פרשיות שמע והיה אם שמע קורא בק"ש. ופעם א' שאלתי לחבר א' שיאמר לי מה הם הד' פרשיות שבתפילין ולא ידע אמרתי אוי לאות' בושה ואוי לאותו כלימה זהו שאמר הנביא ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. ר"ל שעושים האמת בלי כוונה רק כמו שאדם עוש' דבר המלומד ומורגל בו בלי כוונה לכן יזהר כל אדם בשלש מצות אלו מזוזה ציצית ותפילין ועליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק:

תוכן העניינים

ספר הגן ודרך משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה