סימן מג - שני מינים מעורבים שחפץ במין אחד יותר מהשני · עיקרי הסוגיא בקיצור
נחלקו האחרונים מה הדין בתערובת ב' מינים כגון סלט פירות שיש בו מפירות העץ ומפירות האדמה, ומין אחד מרובה מהשני וחפץ לאכול את שניהם, דהיינו ששניהם חשובים עיקר בעיניו ואין אחד מהם טפל, כיצד יברכו על תערובת זו, האם אזלינן בתר רובא או לא. וה"ה תערובת משני מינים שמין אחד הוא מין דגן וחפץ לאכול את שניהם. (ומיירי באופן שהמינים ניכרים ונבדלים)
הבה"ל בסי' ריב ד"ה "ואם" הביא שנחלקו הפמ"ג והח"א בנדון הנ"ל, והכריע כדעת הפמ"ג, וכ"כ במשנ"ב (סק"א), וכדבריו פסקו האור לציון (ח"ב פי"ד הכ"ט) ובברכת ה' (ח"ג עמ' שיא הערה 129).
אמנם מצאנו שהרבה אחרונים נקטו להלכה כדעת הח"א, הבן איש חי (פ' פנחס ס"יז), כף החיים (סי' רד אות ס), וכן בשו"ת לב חיים לרבינו חיים פלאג'י (ח"ב סי' לו), ובשו"ת שבט הלוי ח"ז (סי' כז, ג) ובהליכות עולם ח"ב (פ' פנחס אות ג).
ולפי"ז בסלט פירות, נחלקו מי מהמינים חשוב כעיקר ועליו יקבעו הברכה, הפמ"ג ס"ל שמברכין על הרוב דהוא חשוב העיקר לעניין הברכה. ואילו הח"א ודעימיה ס"ל דכיון שהמינים ניכרים מברך שני ברכות בופה"א ובופה"ע.