סימן לד - בדין פרפרת · עיקרי הסוגיא בקיצור
איתא במתני' בר' (מב.), ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון, ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת, בש"א אף לא מעשה קדרה. בגמ' ונסתפקו בביאור דברי ב"ש, איבעיא להו ב"ש ארישא פליגי או דלמא אסיפא פליגי, ועלתה בתיקו.
ונחלקו הראשונים בביאור פרפרת דמתני'.
רש"י פירש פרפרת היינו דגים ופרגיות. והקשו בתוס' ד"ה "ברך", דאי פרפרת היינו דגים ופרגיות, מאי קמ"ל ברך על הפרפרת לא פטר את הפת, פשיטא. ועיין בפנ"י (מב.) ד"ה "בתוס', ובד"ה אומנם" שיישב לפרש"י.
התוס' ד"ה "ברך" פירשו פרפרת היינו פת צנומה בקערה (הנאכלת בסוף הסעודה) דלית ביה תוריתא דנהמא דמברכין עליה במ"מ, והשתא ניחא לשון המשנה, דאיצטריך לאשמועינן שברך על הפרפרת לא פטר את הפת אע"ג דהוא מין פת. תוס' לא חיפשו דבר שברכתו במ"מ, אלא דבר שבעבר היה פת, דסד"א שיפטור את הפת וקמ"ל שלא.
רבינו יונה הקשה על פירוש התוס' דמה עניין של פת צנומה בקערה שנאכלת בסוף הסעודה. לכן פירשו שפרפרת הם פירורי לחם שדיבקן ע"י דבש או שאר דברים, שברכתם במ"מ כיון שאיבדו תואר לחם, או פת הבאה בכיסנין, ולשניהם ישנה שייכות לפת. פירורי לחם שדיבקן ע"י דבש מפני שהיו בעבר פת, ופת כיסנין מפני שאם קובע עליה סעודה מברך המוציא, ולכן סד"א שפרפרת פוטרת פת, קמ"ל שלא.
הרשב"א (מא:) סוד"ה "אמר רב פפא" ס"ל דפת הבאה בכיסנין היינו פרפרת דמתני', ולפי"ז הא דאמרי' ברך על הפרפרת לא פטר את הפת, סד"א דכיון שאם קובע סעודה על פ"כ מברך המוציא, ה"ה אם אינו קובע סעודה, קמ"ל שלא. א"כ פרפרת דמתני' היא בדוקא פה"ב, דרק בפ"כ שייך לומר בהו"א שיפטור פת, ששייכת בו ברכת המוציא כשקובע סעודה, אבל מעש"ק, או פת צנומה בקערה, או פירוי לחם שדיבקן ע"י דבש, אף שהם מין פת מ"מ ברכתם במ"מ אפי' אם יקבע סעודה עליהם.
ויש להקשות לשיטת הרשב"א, רבינו יונה והתוס', דאי פרפרת דמתני' היא דבר שברכתו במ"מ, מדוע לב"ש אם ברך על הפרפרת לא פוטר מעש"ק. (ומשו"ה פרש"י דפרפרת הם דגים ופרגיות).
צריך לומר, דלדעת ב"ש כל שני מינים אפי' שברכותיהן שוות, אין אחד פוטר את השני בסתמא אלא דרך כונה, ומשו"ה כשברך על הפרפרת לא פטר את המעש"ק כיון שברך בסתמא ובלא כונה לפוטרו.
להלכה השו"ע סי' קעו פסק כרבינו יונה וז"ל: ברך על הפת פטר את הפרפרת דהיינו פירורי פת דק דק שדיבקם עם מרק, או דבש. ברך על הפרפרת לא פטר את הפת.
הרמ"א שם כתב, בירך על הפרפרת פוטר מעשה קדרה שהוא דייסא וכיוצא בו, וכן אם בירך על מעשה קדרה פוטר את הפרפרת (גמרא פרק כיצד מברכין ורמב''ם בפירוש המשנה).
ולכאורה קשה, שהרמ"א בסי' ריא ס"ה פסק כדברי הרשב"א שאינו בדין שיפטור הפחות חשוב את החשוב דרך גררא אלא דרך כונה, ואף שכיון זה רק בדיעבד. והרי מעש"ק הוא פחות חשוב מפרפרת, וא"כ כיצד פוסק הרמ"א (קעו) לכתחילה שאם ברך על מעש"ק פוטר את הפרפרת, ונמצא שסותר לדבריו.
וליישב זאת כתבנו, דיני קדימה שנאמרו בסי' ריא, שייכים בכל הברכות חוץ מברכת בורא מיני מזונות, בבמ"מ גם לפרפרת ישנה חשיבות וגם למעש"ק ישנה חשיבות, חשיבות הפרפרת היא שאם קובע סעודה עליה ברכתה המוציא, וחשיבות המעש"ק, שהוא יותר חשוב "מזון" (שהוא משביע) מאשר פרפרת, וכמ"ש לעיל ע"פ הירושלמי.