אור ברסלב
ספר ברכת ישראל סימן כט - השותה חמר מדינה או יין שרף בתוך הסעודה או לאחר הסעודה › עיקרי הסוגיא בקיצור

ספר ברכת ישראל

סימן כט - השותה חמר מדינה או יין שרף בתוך הסעודה או לאחר הסעודה · עיקרי הסוגיא בקיצור

א. בביאור פלוגתת הראשונים

א. איתא בבר' (מא:), אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה, אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה, טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם, ולאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם.

הרשב"א מא: ד"ה "ואני", כתב שר"פ דיבר על ג' מידות, ועדיין מידה רביעית לא נתפרשה, והיא דברים הבאים לפני הסעודה. צד אחד לומר שאין להם קשר כלל לסעודה וחשובים כבאים לאחר המזון, ומאידך יש לומר שהם כדברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה. ולמסקנה, פוסק הרשב"א כהצד הראשון, וכן פסק הרי"ף, ועוד ראשונים.

הרא"ש חולק וסובר שכל הדברים הבאים לפני הסעודה, אם באו לפתוח בני מעיים ולהמשיך תאות המאכל א"צ לברך לאחריהם, וחשובים כבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה, וברהמ"ז פוטרתן.

השו"ע (קעד ס"ו) פסק כדברי הרא"ש וז"ל: אין לברך אחר יין שבסעודה דברכת המזון פוטרתו וכן פוטרת יין שלפני המזון ואפילו (לא) היה לו יין בתוך המזון (ועיין לקמן סוף סימן רע''ב).

הבה"ל ד"ה "וכן", כתב לגבי יין של קידוש, דכיון דאיכא פלוגתא בראשונים אם ברהמ"ז פוטרת יין של קידוש או לא, לכן ישתדל לשתות רק שיעור מלא לוגמיו ולא יותר, ויכוין בברהמ"ז לפטור היין של הקידוש.

אולם הכה"ח (רעא אות פג), והבא"ח (פ' בראשית אות כג) לא רק שלא חששו לדבריו, אדרבה כתבו שמצוה מן המובחר לשתות רביעית בקידוש. וגם המשנ"ב סי' רעב כתב שיין הקידוש מצורכי הסעודה הוא, וכ"כ באורל"צ (ח"ג עמ' קנו).

בהליכות עולם שם (ס"ד) ובהלכה ברורה כתבו, דכיון שיש ראשונים דס"ל שברהמ"ז אינה פוטרת יין שקודם הסעודה, וכן כל הדברים שבאים לעורר תאות המאכל, לכן יר"ש לא יאכל מדברים אלו שיעור חיוב ברכה אחרונה.

ב. נחלקו האחרונים בדברים שאינם באים לעורר תאות המאכל, ואוכל מהם קודם הסעודה, האם טעונים ברכה לאחריהם.

במיני פת כיסנין: דעת הבא"ח (ס"ד), הכה"ח (אות לה), והאורל"צ (ח"ב פ"יב ס"ז) שיש לברך מעין ג' קודם הסעודה, ואם לא ברך יסמוך על ברהמ"ז. אולם בבה"ל ובהליכות עולם כתבו שלא יברך, ויסמוך על ברהמ"ז.

בפירות: דעת הכה"ח, והבא"ח שם, וכן דעת המשנ"ב (קעו סק"ב) והאורל"צ שם (ס"ז), שיש לברך בנ"ר קודם נט"י, ואם שכח ולא ברך, יברך אפי' באמצע הסעודה. אולם הגרע"י שליט"א בהליכות עולם (ח"ב ס"ד) כתב שאין לברך מצד סב"ל.

שאר משקין ומים: דעת האורל"צ שם בהערה, הכה"ח שם, והבא"ח שם, שיש לברך ברכת בנ"ר קודם נט"י, ואם שכח ולא ברך, יברך אפי' באמצע הסעודה. אולם המשנ"ב (קעו סקכ"ה), והבה"ל ד"ה "ואפילו" כתב שרק אם אינו שותה משקין באמצע הסעודה יברך בנ"ר, ואם שותה בתוך הסעודה לא יברך, וכן בהליכות עולם שם (ס"ב) כתב שאם אינו שותה באמצע הסעודה איכא ספק ספיקא ומשו"ה יברך בנ"ר, אבל בשותה שאר משקין בתוך הסעודה לא יברך.

תוכן העניינים

ספר ברכת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה