אור ברסלב

ספר אותיות הנוח (תרגום רמבג)· רבי יהודה חיוג'

מאמר ג · שער ג

שער ב

שער הפעלים שתחלתן נו"ן וסופן ה"א רפה מאותיות הנח והסתר

כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה (מ"א ב כח), נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם (שמות י יב), הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם (ישעיהו סו יב), הנו"ן פ"א הפועל והה"א למ"ד הפועל. וכבר נאמר בחסרון הה"א על מנהגם בשאר הפעלים שהלמ"ד מהם רפה נחה, כי ברצותם להשתמש בנָטָה עם אינ"ת הנוספות לעתיד בתחלת הפועל, יבליעו את הנו"ן בטי"ת ותדגש לזאת, יאמרו אִטֶּה, יִטֶּה, נִטֶּה, תִּטֶּה, הנו"ן נבלעה בטי"ת ולכן נדגשה. ועקרו אִנָּטֶה, נִנָּטֶה, תִּנָּטֶה, כמו אֵרָאֶה, יֵרָאֶה, נֵרָאֶה, תֵּרָאֶה. וכן וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע (ש"א ח ג), עקרו וַיִּנְטוּ, אך הלמ"ד נופלת, ומשפטו על אמת ומלאת חסרונה וַיִּנְטְיוּ על משקל וַיִּפַעֲלוּ. ולפי שנשתמשו בפועל זה הרבה, נגרעה גם הנו"ן כמו שנגרעה הה"א, ונולד במקומה נח נסתר, ונאמר אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול (משלי ד כז), ראוי להיות תִּטֶּה בהבלעת הנו"ן, או תִּנְטֶה בהראותה. וכן וַיֵּט מֹשֶׁה (שמות ט כג) עקרו וַיִּנְטֶה בלא הבלעת הנו"ן, או וַיִּטֶּה בהבליעה. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ (במדבר כד ו) – נִפְעֲלוּ מן נָטָה, הטי"ת דגושה כי נו"ן נָטָה שהוא פ"א הפועל נבלע בתוכה, ועקרו נִנְטְיוּ, והיו"ד הוא למ"ד הפועל.

והפועל הכבד בעקר זה: הִטָּה – וְעָלַי הִטָּה חֶסֶד (עזרא ז כח), הִטֵּיתִי, הנו"ן נבלעה בטי"ת הדגושה, ועקרו הִנְטָה, כמו הִרְבָּה. והפועל העתיד: אַטֶּה, יַטֶּה, נַטֶּה, תַּטֶּה, בפתחות אינ"ת ללמד על הפועל הכבד, והנו"ן נבלעת. והעקר אַנְטֶה, יַנְטֶה, כמו אַרְבֶּה, יַרְבֶּה. וכן וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט (ש"א ח ג) עקרו וַיַּנְטוּ, כמו וַיַּרְבּוּ, וַיַּשְׁקוּ, והלמ"ד נופלת. וכבר נפלה גם הנו"ן בפועל כבד זה מתחלתו כמו שנפלה הה"א מסופו, נאמר אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע (תהלים קמא ד), התי"ו פתוחה כמו שהיתה לפני חסרון הה"א, ועקרו תַּטֶּה בהבליע הנו"ן, או תַּנְטֶה בהראותה. וכמהו וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד (עזרא ט ט).

ולשון פועֵל מן הפועל הכבד הזה: מַטֶּה מִשְׁפַּט (דברים כז יט), הטי"ת דגושה מפני הבלעת הנו"ן, ועקרו מַנְטֶה, כמו מַרְבֶּה. ולרבים: מַטִּים – וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם (תהלים קכה ה), וּמַטֵּי גֵר (מלאכי ג ה), והלמ"ד נופלת. ומשפטם במלאת כל חסרונם: וְהַמַּנְטִיִים, וּמַנְטִיֵי – בשני יו"דים, הראשונה הנראת במוצאה למ"ד הפועל, והשנית הנחה לרבים. אך וּמָטִים לַהֶרֶג (משלי כד יא) איננו מעקר זה, כי אם מן מָט, יָמוּט, המ"ם פ"א הפועל, ועל כן היתה הטי"ת רפויה. ודומה לו קָמִים מן קָם, יָקוּם, ושָׁבִים מן שָׁב, יָשׁוּב.

והדומה לפועל זה: הִכָּה, הִכֵּיתִי, נַכֶּה, יַכֶּה, תַּכֶּה, מַכֶּה, הַאַכֶּה אַכֶּה (מ"ב ו כא). גם אלה פעלים כבדים, ובכ"ף הדגושה נו"ן נבלעת. ועד על הדבר: וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה (שמות ט לא), הנו"ן פ"א הפועל, כמו חי"ת לֹא חֻפָּשָׁה (ויקרא יט כ); וכן וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ (שמות ט לב), שהוא על משקל וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ (איוב לג כא), תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ (דברים לג ג), היה ראוי להיותו נֻכְּיוּ, על משקל לֹא דֻכְּאוּ (ירמיהו מד י), וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה (ישעיהו כד כב), וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר (ישעיהו כד כב). ועקר הִכָּה בהראות הנו"ן – הִנְכָּה, הִנְכֵּיתִי, הַאַנְכֶּה אַנְכֶּה. וכן הַכּוּ, וַיַּכּוּ – הַנְכּוּ, וַיַּנְכּוּ. וכבר אבדה גם הנו"ן עם הה"א, נאמר יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ (הושע ו א), ועקרו להיות יַנְךְּ, על משקל יַשְׁקְ, יַפְתְּ, ובהשיב אליו הה"א אשר נפלה מסופו – יַנְכֶּה, כמו יַשְׁקֶה, יַרְבֶּה, או יַכֶּה בהבליע הנו"ן. וכן מַכֶּה, הַכּוֹת, הנו"ן שהוא פ"א הפועל נבלע בכ"ף הדגושה. וְנִכָּה וָמֵת (ש"ב יא טו) – זאת הנו"ן ללשון נִפְעַל, והנו"ן השנית שהיא פ"א הפועל נבלעה בתוך הכ"ף, ועקרו וְנִנְכָּה, כמו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי יְיָ (ש"א א כב), וְנִגְלָה יְסֹדוֹ (יחזקאל יג יד).

וכמו אלה הפעלים הִצָּה, הִצֵּיתִי, אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה (במדבר כו ט), בְּהַצֹּתָם עַל יְיָ (במדבר כו ט), בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם (תהלים ס ב), אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה (משלי יז יט) – הנו"ן נבלעת בצד"י הדגושה והיא פ"א הפעל; והעד הנאמן המעיד עליה, כי נראתה במוצא הלשון בכִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים (דברים כה יא), שזאת הנו"ן היא פ"א הפועל, והנו"ן של לשון נִפְעַל מובלעת בה, והיא כנגד קו"ף יִקָּווּ הַמַּיִם (בראשית א ט) ובי"ת יִבָּנוּ ומ"ם יִמָּנוּ. ועקר הִצּוּ והנאמר כמהו: הִנְצוּ, בְּהַנְצוֹתָם, בְּהַנְצוֹתוֹ, מַנְצָה, כמו הִרְאוּ, בְּהַרְאוֹתָם, בְּהַרְאוֹתוֹ, מַרְאָה. אך למ"ד הפעל נופלת מהם. ומשפטם במלאת חסרונם: הִנִצִיוּ, מַנְצְיָה. שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים (שמות ב יג), זאת הנו"ן הכתובה ללשון נִפְעַל, ופ"א הפועל מובלעת בצד"י הדגושה, ועקרו נִנְצִים על משקל נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים (שמות ה יז), ולמ"ד הפעל נופלת. ומשפטו במלאת חסרונו: נִנְצָיִים, כמו נִשְׁמָרִים, נִמְצָאִים. מַסָּה וּמְרִיבָה (שמות יז ז), בסמ"ך הדגושה נו"ן נבלעת, שהוא יוצא מעקר נִסָּה אֶת אַבְרָהָם (בראשית כב א), לֹא תְנַסּוּ אֶת יְיָ (דברים ו טז), ה"א מַסָּה ללשון נקבה, והלמ"ד חסרה.

אמר המחבר. וכמו אלה הִזָּה, יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים (ויקרא טז יד), וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה (במדבר יט כא), פועל כבד, בזיי"ן הדגושה אות נבלעת היא פ"א הפועל, ויתכן להיותה נו"ן, כשתלמוד מאלה הפעלים שהזכרתי, והה"א למ"ד הפועל, אבל אמרתי 'יתכן' ולא גזרתי בודאי שהיא נו"ן ולא אות אחרת, לפי שלא נמצא במה שיש בידינו מן המקרא ממנו מלה שנראתה בה פ"א הפועל כמו אלה הראשונים להוכיח עליו אם הנבלע הוא הנו"ן או זולתה, ועל כן אמרתי יתכן שיהיה עקרם יַנְזֶה, מַנְזֵה. ועוד יפילו זאת האות הנבלעת שהיא פ"א הפועל להקל כמו שעשו בראשונים, ואמרו וַיַּז מִמֶּנּוּ (ויקרא ח יא) בפתחות היו"ד להעיד עליו שהוא פועל כבד, כמו שהזכרתי לך ביַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ (הושע ו א), וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד (עזרא ט ט). ועקרו וַיַּנְזֶה בהראות הנו"ן, וַיַּזֶּה בהבליעה. אך וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ (ויקרא ו כ), הוא פועל קל מן עקר זה לעתיד, ויאמר לשעבר נִזָּה כמו נִטָּה, ולעתיד יִזֶּה כמו יִטֶּה. ויורה עליו שהוא מפועל הקל, נקידת היו"ד בחרק, כמו יו"ד יִטֶּה ותי"ו תִּטֶּה אַשֻּׁרִי (איוב לא ז); ואילו היה מן הכבד נאמר יַזֶּה מן הִזָּה, תַּטֶּה לִבְּךָ (משלי ב ב) מן הִטָּה. ויש עוד כשיפילו הנו"ן ממנו ויאמרו וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל הַקִּיר (מ"ב ט לג). גם זה נקידת היו"ד בחרק תוכיח עליו שהוא מן הקל, שלא נאמר וַיַּז כמו וַיַּז מִמֶּנּוּ הנאמר מן הִזָּה. ועקרו להיותו וַיִּנְזֶה בהראות הנו"ן, או וַיִּזֶּה בהבליעה.

ואראה להפסיק הדבר פה ולהחל במה שידעתי מקבץ הפעלים ואגרם כאחד והזכיר מה שאמצא למקצתם מלבד אחיהם ממדות ודרכים ופנים, כי מה שפרשתי לפניהם וגליתי מסודם העמוקים ובארתי מרזיהם העלומים, מה שהוא כדאי להבין את ענייניהם, וסופק להודיע את דרכיהם ושמושיהם בעזרת ה'.

תוכן העניינים

ספר אותיות הנוח (תרגום רמבג)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה