ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לב · פסוק לב
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם. וְהַטַּעַם שֶׁאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה בָּזֶה הָעִנְיָן הוּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְגָּאִים בְּרֹב שַׁלְוָתָם וְנוֹתְנִים כָּל מַחֲשַׁבְתָּם לְהַשִּׂיג תַּעֲנוּגֵי גוּפָם בִּלְבַד כְּמוֹ אַנְשֵׁי סְדוֹם, וּלְהַשִּׂיג זֶה הָיוּ מוֹאֲסִים כָּל מִינֵי גְּמִילוּת חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (יחזקאל טז:מט) ״הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״.
עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ. וּמִזֶּה הַגֶּפֶן יִצְמְחוּ אֶצְלָם עִנְּבֵי רוֹש, שֶׁהֵם מַעֲשִׂים רָעִים וּמַזִּיקִים לַבְּרִיּוֹת, וְזֶה בְּהִשְׁתַּדְּלָם לָשִׂים עֵינֵיהֶם וְלִבָּם עַל בִּצְעָם וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפֹּךְ.
אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ. וּבָזֶה יִקְנוּ דֵּעוֹת רָעוֹת וְכוֹזְבוֹת לְדַבֵּר עַל ה׳ תּוֹעֶה, וְיֹאמְרוּ ״לֹא יִרְאֶה יָהּ״ (תהלים צד:ז).