אור ברסלב

ספורנו על דברים· ספורנו

פרק לב

פרק לא

פסוק ב

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. הִנֵּה תּוֹרָתִי הִיא תַּעֲרוֹף וְתָבֹא בְּשֶׁטֶף כַּמָּטָר לַמְּבִינִים הַמּוּכָנִים לְקַבֵּל מִבּוּעַ מְקוֹר חָכְמָה.

תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי. וְנוֹתֶנֶת גַּם כֵּן כְּפִי הַנִּגְלֶה מִמֶּנָּה אֵיזוֹ יְדִיעָה לַהֶדְיוֹטוֹת, שְׁעִם הֱיוֹתָהּ מוּעֶטֶת הִיא טוֹבָה מְאֹד כַּטַּל, בְּאֹפֶן שֶׁהִיא כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא, שֶׁהַמַּשְׂכִּילִים יַבִּיטוּ נִפְלָאוֹת מִמֶּנָּה.

וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב. שֶׁגַּם הַהֶדְיוֹטוֹת יִקְנוּ בָהּ אֵיזֶה מַדָּע לְהַכִּיר בּוֹ בּוֹרְאָם בְּאֹפֶן מָה. אִם כֵּן אַתֶּם יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתָהּ.

פסוק ג

כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא. הִנֵּה קוֹרֵא שֵׁם ה׳ הוּא הַמִּתְפַּלֵּל, כְּאָמְרוֹ ״קָרָאתִי שִׁמְךָ ה׳ מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת״ (איכה ג:נה), וְכֵן ״וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרְאִים אֶל ה׳ וְהוּא יַעֲנֵם״ (תהלים צט:ו). אָמַר: אִם כֵּן, כַּאֲשֶׁר אֶתְפַּלֵּל עַל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת בְּאָמְרִי ״כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ״ (דברים לב:יא), וְעַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּאָמְרִי ״ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ״ (דברים לב:יב), וּבְסוֹף הַשִּׁירָה בְּאָמְרִי ״הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ״ (דברים לב:מג), אַתֶּם שֶׁיְּדַעְתֶּם גָדְלוֹ בְּמוֹפְתִים שִׂכְלִיִּים מְבֹאָרִים בְּתוֹרָתוֹ.

הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. אַל תְּיַחֲסוּ אֵלָיו הִשְׁתַּנּוּת עַל מָה שֶׁיְּסֻפַּר בַּשִּׁירָה מֵהָעֲתִידוֹת לְיִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיֵּהָפֵךְ לָכֶם לְאוֹיֵב, כִּי יְדַעְתֶּם בְּמוֹפְתֵי תוֹרָתוֹ שֶׁהוּא.

פסוק ד

הַצּוּר. בִּלְתִּי מִשְׁתַּנֶּה, לֹא קָצְרָה יָדוֹ מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ, וְגַם כֵּן לֹא תַיַּחֲסוּ אֵלָיו עָוֶל, אַחֲרֵי שֶׁיְּדַעְתֶּם בְּמוֹפְתִים כִּי תָמִים פָּעֳלוֹ בַּמְּצִיאוּת, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ.

וּבָזֶה נוֹדָע כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. דַּרְכֵי טוֹבוֹ וּמִדַּת דִּינוֹ כֻּלָּם מִשְׁפָּט בְּלִי סָפֵק.

אֵל אֱמוּנָה. נֶאֱמָן בְּמַה שֶּׁנִּשְׁבַּע לָאֲבוֹת לְהֵיטִיב לַבָּנִים בִּזְכוּתָם שֶׁל אָבוֹת.

וְאֵין עָוֶל. בַּהֲבִיאוֹ פֻּרְעָנוּת.

צַדִּיק. צְדָקוֹת אָהֵב, וּבְצִדְקָתוֹ לֹא יִטּוֹש אֶת עַמּוֹ.

וְיָשָׁר הוּא. שֶׁלֹּא לִקְפֹּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה, וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו, וּלְפִיכָךְ מַאֲרִיךְ וּמֵיטִיב לָאֻמּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה.

פסוק ה

שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל. אֲבָל דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל לֹא בָּנָיו בִּתְמִימוּת, הִנֵּה מוּמָם בָּעֵגֶל. שִׁחֵת לָאֵל יִתְעַלֶּה אֶת הַמְכֻוָּן, כַּאֲמָרוֹ ״כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״ (שמות לב:ז). כִּי הוּא אָמְנָם כִּוֵּן לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בְּעוֹלָמוֹ עַל יָדָם, שֶׁיִּהְיוּ לְמְאוֹרוֹת בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, כְּאָמְרוֹ ״כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים״ (שמות יט:ה-ו). וְהֵם הִשְׁחִיתוּ כָּל זֶה בָּעֵגֶל.

פסוק ו

הַלַה׳ תִּגְמְלוּ זֹאת. אַחַר שֶׁכִּוֵּן לְתִתְּכֶם עֶלְיוֹנִים עַל כָּל הַגּוֹיִם בִּמְקוֹם מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. הַאֻמְנָם רָאוּי שֶׁתִּגְמְלוּ לוֹ זֹאת שֶׁתְּקַלְקְלוּ מִכַּוָּנָתוֹ לְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ וְלִמְנוֹעַ שֶׁלֹּא יַשִּׂיג אֶת הַתַּכְלִית שֶׁכִּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו).

עַם נָבָל. בָּזוּי בְּהִיּוֹתְךָ כְּפוּי טוֹבָה וּמְשַׁלֵּם גְּמוּל רַע לַמֵּיטִיב, עַל הֵיפֶךְ הַנָּדִיב הַנִּכְבָּד בְּהֵיטִיבוֹ לְמִי שֶׁלֹּא הֵיטִיב עִמּוֹ מֵעוֹלָם.

וְלֹא חָכָם. בַּמְּדִינִיּוּת לְהָבִין אַחֲרִית דָּבָר מָה יִהְיֶה הַמּוּשָׂג.

הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָנֶךָ. לֹא אָב טִבְעִי הַנּוֹתֵן מְצִיאוּת מָה בְּמִקְרֶה, אֲבָל הוּא אָב רְצוֹנִי שֶׁנָּתַן לְךָ מְצִיאוּת לְמַעַן תִּהְיֶה קִנְיָנוֹ מוּכָן לְהַשִּׂיג בְּךָ חֶפְצוֹ וּסְגֻלָּתוֹ, וְזֶה כִּי הוּא עָשְׂךָ לְגוֹי, כִּי לֹא הָיִיתָ גּוֹי נֶחְשָׁב כְּלָל.

וַיְכוֹנְנֶךָ. נָתַן לְךָ הֲכָנוֹת שֶׁתִּהְיֶה מוּכָן בָּהֶם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה.

פסוק ז

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם. אַחַר שֶׁהִשְׁלִים הַקְדָּמַת הַשִּׁירָה אֲשֶׁר בָּהּ הוֹדִיעַ שֶׁהַמְּכֻוָּן מִמֶּנּוּ הוּא לְהַגִּיד צִדְקַת הָאֵל יִתְעַלֶּה, שֶׁהוּא אֵל אֱמוּנָה לְהֵיטִיב לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ וּבֵרַךְ וְלֹא יְשִׁיבֶנָּה, וְאֵין עָוֶל בְּמִדַּת דִּינוֹ נֶגְדָּם. הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר זֶה בְּהַגָּדַת הֶעָבָר וְהֶעָתִיד, לְהוֹדִיעַ רִאשׁוֹנָה כַּמָּה הָיְתָה כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְהַשִּׂיג זֶה הַתַּכְלִית בְּכָל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בִּימוֹת עוֹלָם וּבִשְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר, וְאֵיךְ כְּשֶׁלֹּא עָלָה זֶה הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת לְהַעֲלוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת, כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים עִם הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יִקְרָא. שֵׁנִית, שֶׁנָּתַן לָהֶם מָקוֹם נָכוֹן לְעָבְדוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל, וְהֵמָּה מָרוּ וְשִׁלְּמוּ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וּמִי שֶׁהֶחֱטִיא כַּוָּנָתוֹ עִם כָּל אֵלֶּה, אֵין סָפֵק שֶׁהוּא רָאוּי לְעֹנֶשׁ נִמְרָץ. שְׁלִישִׁית, שֶׁבְּגֹדֶל עֲוֹנָם נָפְלוּ בְּמִכְמוֹרֵי רְשָׁעִים, וְהָיוּ רְאוּיִים לְכִלָּיוֹן חָרוּץ לוּלֵי חִלּוּל ה׳ שֶׁמָּנַע מִזֶּה. רְבִיעִית, הוֹדִיעַ סִבָּה אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ תִּהְיֶה לָהֶם גְּאֻלָּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. חֲמִישִׁית, הוֹדִיעַ אֹפֶן הַגְּאֻלָּה וְרַחֲמֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל שְׁאֵרִית עַמּוֹ, וְהֵם חֶלְקֵי פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ שֶׁזָּכְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְנָתְנוּ בָּהֶם סִימָנִין הַזִּי״ו לָ״ךְ (ראש השנה לא). אָמַר אִם כֵּן: זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, וְתָבִין דַּרְכֵי טוּבוֹ וְכַמָּה כִּוֵּן לְהֵיטִיב לַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בִּכְלָל, כְּשֶׁתִּזְכֹּר רִאשׁוֹנָה מַה שֶּׁהֵיטִיב לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בִּתְחִלַּת יְמֵי עוֹלָם וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא קִלְקֵל עִנְיָנוֹ.

בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר. וְתָבִין שֵׁנִית כַּמָּה הֵיטִיב לַדּוֹרוֹת וְהֵם הִשְׁחִיתוּ עַד הַמַּבּוּל. וְכֵן שְׁלִישִׁית מִן הַמַּבּוּל עַד הַפְּלָגָה וְהֵם קִלְקְלוּ.

פסוק ח

יַצֵּב גְּבוּלֹת עַמִּים. וְהִצִּיב גְּבוּלוֹת עַמִּים בְּהַפְלָגָה וְלֹא אִבְּדָם לְגַמְרֵי כְּמוֹ שֶׁהָיוּ חַיָּבִים.

לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁבִיל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְתֵי מִסְפָּר וְהָיוּ עֲתִידִים אָז לָצֵאת מֵאוֹתָם הָעַמִּים.

פסוק ט

כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ. כִּי אֵין לָאֵל יִתְבָּרַךְ חֵלֶק בְּמִין הָאֱנוֹשִׁי אֶלָּא עַמּוֹ, כִּי כָל שְׁאָר הָאֻמּוֹת הֵם בְּנֵי אֵל נֵכָר. וּבְכֵן הִתְבָּאֵר שֶׁלּוּלֵא עַמּוֹ שֶׁהָיָה עָתִיד אָז לָצֵאת מֵאוֹתָן הָאֻמּוֹת, הָיָה לוֹ לְאַבְּדָם בְּעִנְיַן הַפְּלָגָה.

יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. שֶׁהוּא וּבָנָיו עֲבָדִים לָאֵל יִתְעַלֶּה, אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם אִם יִמָּצֵא בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה חָסִיד, לֹא יִמָּשֵׁךְ זֶה לְבָנָיו.

פסוק י

יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר. מָצָא לְבָבוֹ שֶׁל עַמּוֹ שֶׁהוּא חֶלְקוֹ זֶה נֶאֱמָן לְפָנָיו בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, כְּאָמְרוֹ ״לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר״ (ירמיהו ב:ב).

יְסֹבְבֶנְהוּ. לְהַר סִינַי, כְּאָמְרוֹ ״וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב״ (שמות יט:יב).

יְבוֹנְנֵהוּ. כְּאָמְרוֹ (שמות כד:יב) וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם.

יִצְּרֶנְהוּ. מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נ״ד): ״״חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת״ – חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת״.

כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כְּמוֹ שֶׁנִּצַּר אֶת אִישׁוֹן עֵינוֹ שֶׁל אָדָם כְּשֶׁיְּצָרוֹ, שֶׁסִּבֵּב אֶת הָעַיִן בְּכָתְנוֹת עוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּסֵד, עִם הֱיוֹתוֹ מוּכָן לְכָךְ.

פסוק יא

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. יְהִי רָצוֹן שֶׁכְּמוֹ שֶׁחָשַׁב לַעֲשׂוֹת בְּסִינַי לוּלֵי חָטְאוּ בָּעֵגֶל, יַעֲשֶׂה לֶעָתִיד, וְקִבֵּל הָאֵל יִתְבָּרַךְ תְּפִלָּתוֹ אָז כְּאָמְרוֹ ״אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים״ (זכריה י:ח).

עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. כְּאָמְרוֹ ״הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן״ (ישעיהו מט:כב).

יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ. כְּאָמְרוֹ ״וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אַחַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (ישעיהו כז:יב).

יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. כְּאָמְרוֹ (ישעיהו ס:ח) ״מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה״.

פסוק יב

ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ. כְּאָמְרוֹ ״כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְאוֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה״ (ירמיהו מו:כח).

וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. כְּאָמְרוֹ ״כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה׳״ (צפניה ג:ט), וּכְאָמְרוֹ ״אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא״ (ישעיהו נד:ה).

פסוק יג

יַרְכִּיבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. וְזֶה יַעֲשֶׂה מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִשִּׂיג חֶפְצוֹ בְּמַתַּן תּוֹרָה הַנִּזְכָּר, וִיבַקֵּשׁ זֶה שֵׁנִית בְּתֵת לָהֶם הָאָרֶץ (תהלים קה:מה) ״בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו״, לְהַשְׁלִימָם בְּהַרְכִּיבָם עַל חֵלֶק מֵהָאָרֶץ נִשָּׂא בְּמָקוֹם וּבְמַעֲלָה, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל כ:ו) ״צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת״, וְזֶה בְּהִכָּנְסָם לָאָרֶץ עַתָּה.

וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי. שֶׁלֹּא טָרְחוּ בָּם, כְּאָמְרוֹ ״כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים״ (יהושע כד:יג).

פסוק יד

וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. מִיץ הָעֲנָבִים הָיָה רָאוּי לִשְׁתִיָּה בִּלְתִּי רַב מְלָאכָה בּוֹ, וּבְכֵן הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר. וְכָל זֶה עָשָׂה לָהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנַאי לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת.

פסוק טו

וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט. וְהִנֵּה גַּם בַּעֲלֵי הָעִיּוּן שֶׁבָּהֶם הַנִּקְרָאִים יְשֻׁרוּן מִן ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כד:יז), עָשׂוּ כְּמוֹ הַבְּהֵמוֹת הַבּוֹעֲטוֹת בִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם מָזוֹן.

שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ. הִנֵּה אַתָּה יְשֻׁרוּן, קְהַל תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה וּבַעֲלֵי הָעִיּוּן, פָּנִיתָ אֶל הַתַּעֲנוּגִים הַגַּשְׁמִיִּים, וּבָזֶה עָבִיתָ מֵהָבִין דַּקּוּת הָאֱמֶת, כְּאָמְרוֹ ״וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא״ (ישעיהו כח:ז).

כָּשִׂיתָ. כְּאָמְרוֹ (ישעיהו מד:יח) ״כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבּוֹתָם״.

וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ. וּלְפִיכָךְ נָטַש הֶהָמוֹן אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ.

וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. בְּזֶהוּ כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ.

פסוק טז

בְּתוֹעֵבוֹת יַכְעִיסוּהוּ. לִגְרוֹם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל.

פסוק יז

לַשֵּׁדִים לֹא אֱלוֹהַּ. שֶׁאֵינָם נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַשֵּׁדִים שֶׁהֵם מֵתִים כִּבְנֵי אָדָם (חגיגה טז).

אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ. כְּשֶׁהָיוּ רוֹאִים אֵיזֶה מִין מִן הַנִּמְצָאוֹת שֶׁלֹּא יָדְעוּ מְצִיאוּתוֹ קוֹדֶם לָכֵן, הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה מְסַבֵּב קַדְמוֹן מְיֻחָד אֵלָיו, וְהָיוּ עוֹבְדִים אוֹתוֹ.

פסוק יח

צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. וְגַם אַתָּה יְשֻׁרוּן הַמְעֻיָּן, בִּפְנוֹתְךָ אֶל הַתַּעֲנוּגִים תְּנַשֶּׁה חָכְמָתְךָ וִידִיעָתְךָ בְּגָדְלוֹ.

וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחוֹלְלֶךָ. שֶׁהֵטִיב עִמְּךָ, כְּאָמְרוֹ ״אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם וַתִּשְׁכַּח ה׳ עֹשֵׂךְ נוֹטֶה שָׁמַיִם כוּ׳״ (ישעיהו נא:יב-יג).

פסוק יט

וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. וְאַחַר שֶׁלֹּא הִשִּׂיג שְׁלֵמוּתָם בָּאָרֶץ, בָּחַר שְׁלִישִׁית לְצָרְפָם בַּגָּלוּת. וּבָזֶה וּמָאַס בְּכַעְסוֹ אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו, לֹא רִחֵם עַל הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל כְּבוֹד הַבָּנוֹת.

פסוק כ

אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם. מִן הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת.

אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם. רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵין בָּהֶם תִּקְוַת תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרִית.

כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה. הָפְכוּ לָהֶם לֵב אַחֵר נוֹטֶה מִדַּרְכֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם. שֶׁלֹּא לָמְדוּ מֵאֲבוֹתָם דָּבָר אֲמִתִּי.

פסוק כא

הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל. הָאָבוֹת קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל בְּבֵית רִאשׁוֹן.

כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם. בְּבַיִת שֵׁנִי.

וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם. בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהֶחֱרִיבוּהוּ כַּשְׂדִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיהו כג:יג) ״הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה״.

בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. שֶׁהֶחֱרִיבָה אוֹתוֹ מַלְכוּת שֶׁלֹּא הָיְתָה הוֹגֶנֶת, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לֹא כְּתָב וְלֹא לָשׁוֹן (גיטין פ).

פסוק כב

כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי. כִּי יִסַּרְתִּים כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ. וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית. הוֹסִיפוּ עַל חַטָּאתָם פֶּשַׁע בְּאֹפֶן שֶׁהִבְעִירוּ אֶת חֲמָתִי עַד שֶׁאוֹרִידֵם לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית, כְּעִנְיַן אָחָז כְּאָמְרוֹ (דברי הימים ב כח:כב) ״וּבְעֵת הָצֵר לוֹ וַיּוֹסֶף לִמְעוֹל בַּה׳״.

וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. הֵסִירָה מֵהֶם כָּל רָאשֵׁי הָעָם, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו ג:א-ג) ״מֵסִיר מִירוּשָׁלַיִם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה יוֹעֵץ וְנָבִיא כוּ׳״.

פסוק כה

וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה. וּמֵחֲדָרִים תְּשַׁכֵּל הָאֵימָה אֶת הַבַּחוּרִים וְהַבְּתוּלוֹת.

פסוק כו

אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם. אַשְׁאִיר אֵיזוֹ פֵאָה מֵהֶם וְהַמּוֹתָר אֲכַלֵּם, כְּמוֹ שֶׁאֶעֱשֶׂה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא הִשַּׂגְתִּי שְׁלֵמוּתָם לֹא בְּמַתַּן תּוֹרָה וְלֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בַּגָּלוּת, כְּאָמְרוֹ ״כִּי בְהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה׳ וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה׳ קֹרֵא״ (יואל ג:ה).

פסוק כז

לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר. שֶׁמִּתּוֹךְ כַּעַס שֶׁיִּכְעֲסוּ עַל אוֹתָם הַשְּׂרִידִים, יֵשׁ לָחוּשׁ.

פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ. פֶּן יִמְשְׁכוּ אֶת לֵב הַשְּׂרִידִים לִהְיוֹת בְּנֵי נֵכָר כְּמוֹתָם.

פֶּן יֹאמְרוּ. לְאוֹתָם הַשְּׂרִידִים.

יָדֵנוּ רָמָה. לְהַכְחִיד אֶת יִשְׂרָאֵל מִגּוֹי ״וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר״ (דברים כח:סב).

וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת. שֶׁתַּחְשְׁבוּ לְהִמָּלֵט עַל יָדוֹ. אֲבָל בִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל רַבִּים וּנְפוֹצִים בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת, לֹא יַעֲלֶה עַל לֵב לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה, כְּאָמְרָם: מַאי דִּכְתִיב ״צִדְקוֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל״? צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁפִּזְּרָם.

פסוק כח

כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה. הַבַּבְלִיִּים.

פסוק כט

לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת. אֵיךְ נָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם נֶגֶד הַטֶּבַע בַּעֲוֹנָם.

יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. וּבָזֶה הָיוּ מְבִינִים מַה יִּהְיֶה בְּאַחֲרִיתָם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם.

פסוק ל

אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף. הָיָה לָהֶם לְהָבִין שֶׁאֵין זֶה בְּטֶבַע שֶׁאֶחָד יִרְדֹּף אֶלֶף.

אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם. הוּא נִלְחַם בָּם וְהֵסִיר תָּקְפָּם, וּבְכֵן נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם וְהָיוּ לְנָשִׁים.

פסוק לא

כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם. וְזֶה קָרָה בְּלִי סָפֵק מִפְּנֵי שֶׁאֵין צוּרָם כְּמוֹ צוּרֵנוּ. כִּי אָמְנָם כָּל אֻמָּה מַצְלַחַת כָּל יְמֵי מֶמְשֶׁלֶת הַשַּׂר שֶׁלָּהּ אוֹ מַזָּלָהּ, וְלֹא יִהְיֶה הַשַּׂר לְעוֹלָם נֶהְפָּךְ לְאוֹיֵב עַמּוֹ. אֲבָל יִפְּלוּ בְּסֵר מֶמְשֶׁלֶת הַשַּׂר, וּבִמְשׁוֹל שַׂר אֻמָּה אַחֶרֶת, כְּפִי הַסֵּדֶר שֶׁנָּתַן בָּהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וּלְפִיכָךְ לֹא יֹאבְדוּ בְּאֹפֶן בִּלְתִּי טִבְעִי עַד שֶׁאֶחָד יִרְדֹּף אֶלֶף.

וְאוֹיְבֵינוּ. אַף עַל פִּי שֶׁכַּשְׂדִּים שֶׁהָיוּ אוֹיְבֵי ה׳ וְאוֹיְבֵי עַמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר״ (דברים לב:כז), וּבְאָמְרוֹ ״מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב״ (דברים לב:מב).

פְּלִילִים. הֵם בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת בַּמְּדִינוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם״ (עובדיה א:ח), מִכְּלָל דְּאִיכָּא.

פסוק לב

כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם. וְהַטַּעַם שֶׁאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה בָּזֶה הָעִנְיָן הוּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְגָּאִים בְּרֹב שַׁלְוָתָם וְנוֹתְנִים כָּל מַחֲשַׁבְתָּם לְהַשִּׂיג תַּעֲנוּגֵי גוּפָם בִּלְבַד כְּמוֹ אַנְשֵׁי סְדוֹם, וּלְהַשִּׂיג זֶה הָיוּ מוֹאֲסִים כָּל מִינֵי גְּמִילוּת חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (יחזקאל טז:מט) ״הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״.

עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ. וּמִזֶּה הַגֶּפֶן יִצְמְחוּ אֶצְלָם עִנְּבֵי רוֹש, שֶׁהֵם מַעֲשִׂים רָעִים וּמַזִּיקִים לַבְּרִיּוֹת, וְזֶה בְּהִשְׁתַּדְּלָם לָשִׂים עֵינֵיהֶם וְלִבָּם עַל בִּצְעָם וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפֹּךְ.

אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ. וּבָזֶה יִקְנוּ דֵּעוֹת רָעוֹת וְכוֹזְבוֹת לְדַבֵּר עַל ה׳ תּוֹעֶה, וְיֹאמְרוּ ״לֹא יִרְאֶה יָהּ״ (תהלים צד:ז).

פסוק לג

חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם. וְהִנֵּה בְּאוֹתָם אַשְׁכֹּלוֹת נִמְצָא יַיִן שֶׁהוּא חֲמַת תַּנִּינִים מְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו, וְהוּא פֻּרְעָנוּת רָאוּי לָהֶם בְּמִדַּת הַדִּין וְנִשְׁמָר עַד שֶׁיּוֹצִיאֵהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ מֵאוֹתָם הָעֲנָבִים לְהַשְׁקוֹתָם, כְּאָמְרוֹ ״פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי״ (ישעיהו סג:ג).

פסוק לד

הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי. כְּאָמְרוֹ ״כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי״ (ישעיהו סג:ד).

חָתוּם בְּאוֹצְרוֹתָי. כְּאָמְרוֹ (דניאל יב:ט) ״כִּי סְתוּמִים וַחֲתוּמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ״.

פסוק לה

לִי נָקָם. עָלַי מוּטָל לְהָשִׁיב נָקָם לְצָרָי.

וְשִׁלֵּם. וְגַם כֵּן תַּשְׁלוּם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם. כְּשֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ.

פסוק לו

כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִידוֹת לָמוֹ כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ. כִּי אָמְנָם יִהְיֶה קָרוֹב יוֹם אֵיד הָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר יָדִין ה׳ עַמּוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים״ (יחזקאל כ:לח), כִּי אָז יֹאבְדוּ מְהֵרָה שְׁאָר הָאֻמּוֹת.

וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. יִתְנַחֵם עַל הָרָעָה הָרְאוּיָה לְעַמּוֹ וִירַחֵם עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל עֲבָדָיו שֶׁבְּתוֹכָם, כְּאָמְרוֹ ״כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל״ (ישעיהו סה:ח).

כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד. וְהַטַּעַם שֶׁיִּתְנַחֵם אָז עַל הָרָעָה הָרְאוּיָה לְעַמּוֹ וְשֶׁזֶּה יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל עֲבָדָיו וְלֹא כֵן עָשָׂה כָּל יְמֵי הַגָּלוּת, הוּא כִּי אָז יִרְאֶה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתַחְתִּית הָעֹנִי וְלַחַץ הַגָּלוּת בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִחְיוֹת עוֹד בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּמִצְרַיִם כְּאָמְרוֹ ״וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ״ (דברים כו:ז).

וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְיִרְאֶה שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד מָמוֹן עָצוּר בַּבַּיִת וְלֹא עָזוּב בַּשָּׂדֶה.

פסוק לז

וְאָמַר. הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל.

אֵי אֱלֹהֵימוֹ. שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. כִּי אָז אָמְנָם יָסִיר שִׁלְטוֹן כָּל שָׂרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, כְּאָמְרוֹ ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם, וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה״ (ישעיהו כד:כא).

פסוק לח

יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם. וּכְמוֹ כֵן יֹאמַר הָאֵל לְיִשְׂרָאֵל: אַיֵּה הָאֻמּוֹת וּמְלָכֶיהָ שֶׁיָּקוּמוּ וְיַעְזְרוּכֶם מִן הַדִּין שֶׁלִּי, כְּמוֹ שֶׁהֱיִיתֶם חוֹשְׁבִים לְהִתְגּוֹנֵן בָּהֶם בַּגָּלוּת.

פסוק לט

רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא. שֶׁהָיִיתִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת.

וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי. וְלֹא הָיָה זֶה מִכֹּחַ שָׂרֵי מַעְלָה וּצְבָא הַשָּׁמָיִם.

אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה. כְּאָמְרוֹ ״וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם״ (יחזקאל לז:יב).

מָחַצְתִּי. בְּמַכַּת נָע וָנָד, כְּאָמְרוֹ ״וְהִכָּה ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמָּיִם״ (מלכים א יד:טו).

וַאֲנִי אֶרְפָּא. כְּאָמְרוֹ (ישעיהו ל:כו) ״בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה׳ אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא״.

פסוק מ

כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי. לְהִשָּׁבַע, כְּעִנְיַן ״וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמָיִם״ (דניאל יב:ז).

וָאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעוֹלָם. אֶשָּׁבַע שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֲנִי חַי לְעוֹלָם, כְּעִנְיַן אָמְרוֹ ״וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי עוֹלָם״ (דניאל יב:ז).

פסוק מא

אִם שַׁנּוֹתִי. אַף עַל פִּי שֶׁחִדַּדְתִּי נֶגֶד יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַחׇרְבָּן אֶת בְּרַק חַרְבִּי, לֹא פִי חַרְבִּי.

וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ תֹּאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי נֶגְדָּם, כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ. מִכָּל מָקוֹם.

אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי. הַנָּקָם שֶׁעָשׂוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כַּאֲמָרוֹ ״יַעַן עֲשׂוֹת אֱדוֹם בִּנְקֹם נָקָם לְבֵית יְהוּדָה״ (יחזקאל כה:יב), אָשִׁיב לָהֶם אוֹתוֹ הַנָּקָם, כַּאֲמָרוֹ ״וְנָתַתִּי נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל״ (יחזקאל כה:יד).

וּלְמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. תַּשְׁלוּמֵי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּאָמְרוֹ ״כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ כֵּן יֵעָשֶׂה לָּךְ, גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ״ (עובדיה א:טו).

פסוק מב

אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר. כְּאָמְרוֹ ״כִּי בָאֵשׁ ה׳ נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר״ (ישעיהו סו:טז).

מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה. כְּאָמְרוֹ ״וְרַבּוּ חַלְלֵי ה׳״ (ישעיהו כב:ב).

פסוק מג

הַרְנִינוּ גוֹיִם. אַתֶּם חִצֵּי שה׳ וְחַרְבּוֹ, שֶׁיַּכִּירוּ כֻלָּם כִּי יָשָׁר ה׳ וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ, כְּאָמְרוֹ ״יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר״ (תהלים סז:ה).

עַמּוֹ. וְהַרְנִינוּ עַמּוֹ, שֶׁיִּתְּנוּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.

כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו. וְרִנְנַת עַמּוֹ תִּהְיֶה עַל נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו וְעַל נָקָם שֶׁיָּשִׁיב לְצָרָיו בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ נְקָמָה.

וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ. בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם מִמַּה שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ.

עַמּוֹ. וִיכַפֵּר גַּם כֵּן עַמּוֹ מִכָּל מַה שֶּעָשׂוּ מֵחִלּוּל ה׳ וְזוּלָתוֹ, בְּמַה שֶּסָּבְלוּ בַּגָּלוּת בְּאֹפֶן שֶׁיָּשִׁיב שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם, כַּאֲמָרוֹ ״יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה׳ צִיּוֹן״ (ישעיהו נב:ח).

פסוק מו

אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם. בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ שֶׁאֲנִי מֵעִיד וּמַתְרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּמוֹ שֶׁנָּתַן לָהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא בְּצַעַר כְּדֵי שֶׁיַּעַבְדוּהוּ, כֵּן יַשְׁחִיתֵם בְּהַחְטִיאָם כַּוָּנָתוֹ.

אֲשֶׁר תְּצַוּוּם אֶת בְּנֵיכֶם. בְּסוֹף יְמֵיכֶם הַזְכִּירוּ בְּצַוַּאתְכֶם לִבְנֵיכֶם כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים, וּתְצַוּוּם שֶׁיִּשְׁמְרוּ מְאֹד לְנַפְשָׁם פֶּן יַשְׁחִיתוּן, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ.

לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת. כְּדֵי שֶׁהַבָּנִים יִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ.

פסוק מט

וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ. לָתֵת שָׁם בִּרְכָתְךָ.

פסוק נ

וּמֻת בָּהָר. קַבֵּל עָלֶיךָ הַמִּיתָה לְכַפָּרָה עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם.

וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. וּבָזֶה תֵּאָסֵף בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם הַכְּשֵׁרִים כָּמוֹךָ.

תוכן העניינים

ספורנו על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה