ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק טו · פסוק כב
וְכִי תִשְׁגּוּ. כְּבָר הִתְבָּאֵר בַּקַּבָּלָה שֶׁבְּשִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְזֶה כִּי מֵאַחַר שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם (תהלים קו:כו), לֹא הָיָה נִמְנָע שֶׁיִּשְׁגּוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּשׁוּבָם לְאַרְצָם.
וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה. מִכֵּיוָן שֶׁתִּשְׁגּוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּל פְּעֻלּוֹת הַמִּצְוֹת, לֹא תַעֲשׂוּ אוֹתָן הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה, כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ הִקְדִּים לְכֻלָּן יְדִיעַת אֱלֹהוּתוֹ, בְּאָמְרוֹ ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ:ב). וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ״ (ספרי קיא).