ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק טו · פסוק כ
חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה. אַחַר חֵטְא הַמְרַגְּלִים הִצְרִיךְ גַּם הַחַלָּה, לְמַעַן יִהְיוּ רְאוּיִים שֶׁתָּחוּל בְּרָכָה בְּבָתֵּיהֶם, כְּאָמְרוֹ ״וְרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ״ (יחזקאל מד:ל). וְכֵן אֵלִיָּהוּ ״עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשׁוֹנָה וְהוֹצֵאת לִי, (וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָאַחֲרוֹנָה,) כִּי כֹה אָמַר ה׳ כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה״ (מלכים א יז:יג-יד).