ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק טו · פסוק ג
לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ. וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב. הִנֵּה עַד הָעֵגֶל הָיָה הַקָּרְבָּן רֵיחַ נִיחֹחַ בְּזוּלַת מִנְחָה וּנְסָכִים, כְּעִנְיַן בְּהֶבֶל (בראשית ד:ד) וּבְנֹחַ (בראשית ח:כא) וּבְאַבְרָהָם (בראשית יב:ז), וּכְעִנְיַן ״וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה׳ פָּרִים״ (שמות כד:ה), לֹא זוּלַת זֶה. וּבְחֶטְאָם בָּעֵגֶל הִצְרִיךְ מִנְחָה וּנְסָכִים לְעוֹלַת הַתָּמִיד שֶׁהִיא קָרְבַּן צִבּוּר, וּמֵאָז שֶׁחָטְאוּ בַּמְרַגְּלִים הִצְרִיךְ מִנְחָה וּנְסָכִים לְהַכְשִׁיר גַּם קָרְבַּן יָחִיד.