סוד קיומנו או המחנך· רבי בן ציון אלפס
פרק ח. · ערב יום הכפורים
ביום זה מצוה לאכול סעודת יום טוב, זה מראה, כמו שמספרים: אֵם הי' לה בן יחיד, שאהבה אותו כנפשו, היתה משגיחה עליו תמיד, אשר לא יחליש לבו באחרו לאכול, כשהגיע זמן חופתו, אמרה לו יום לפניו, אהובי בני, למחר יהי' יום חופתך, ויהי' עליך לצום, ולכן, בשלתי לך היום, חתיכת דג וקצת מרק, לתמוך לבך פעמים אחדות, להקל עליך את התענית של מחר. וכן אמנו האהובה (התורה) לא הטילה עלינו תענית בכל השנה כי אם ביום הכפורים, יום חופתנו, כי ביום זה ניתנו לנו לוחות שניות (ביום חתונתו – זה מתן תורה), ואומרת לעם ישראל בערב יום הכפורים – אהובי בני, למחר הלא יהי' עליכם לצום (ועניתם את נפשותיכם), אכלו איפוא היום בשר ודגים ומטעמים, למען תוכלו להתענות למחר להעתיר על שנה טובה.
את הסעודה המפסקת יש לגמור לפחות רבע שעה לפני שקיעת החמה, למען יספיקו לברך על הדלקת הנרות לפני השקיעה.
בימים שלפני יום הכפורים יש לפייס למי שפגעו בכבודו ופשיטא בממונו או בגופו, כי על עבירות שבין אדם לחברו אין יוה"כ מכפר עד אשר ירצה את חברו, ואף כי שיש לפייס את ההורים אם צערו אותם או סתם לא שמעו בקולם30.