אור ברסלב
סוד קיומנו או המחנך פרק ה. › יום הצלת משה

סוד קיומנו או המחנך· רבי בן ציון אלפס

פרק ה. · יום הצלת משה

יום מתן תורה, חג השבועות

– גברת יודנפריד! אומרת אחת החברות, שמעתי פעם אומרים – מגלגלין זכות ע“י זכאי וחובה ע”י חייב, וכן – מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, כמו שיום תשעה־באב הי' מתחלתו יום של בכי, בשעה שהמרגלים דברו לשון־הרע על ארץ ישראל, שנאמר, ויבכו העם בלילה הוא, ודבר זה הי' בליל תשעה באב, ונקבע יום זה להיות יום בכי לדורות, כי גם מקדש ראשון גם מקדש שני נחרבו ביום זה, וכן נחרבה העיר הגדולה ביתר עם מיליוניה בו ביום, גם גרוש שפניא הי' בו. ולהפך, דבר ומאורע טוב, מגלגל הב“ה להביא ביום שעשו בו דבר טוב ומועיל. וחפצה הייתי לדעת, במה זכה יום הששי בסיון שיארע בו מאורע כביר כזה של “מתן תורה”, מה שלא קרה מיום שנברא העולם, שהב”ה בכבודו ובעצמו יתגלה על עם שלם בן שלשת מיליוני נפש ולדבר אתו פנים בפנים?

– את שואלת כהוגן, בתי, ענתה ג' יודנפרינד. אנכי אשאלך, האם החסד שעשתה הנסיכה בת פרעה עם משה רבנו שהוציאה אותו מנהר נילוס והעמידה את נפשה בסכנה, כי אילו נודעו על הדבר בחצר המלך שעברה על פקודת המלך בטח לא היו חסים עלי', האם החסד הגדול הזה המלא מסירת נפש כדאי שביומו תנתן “תורת חסד” לישראל?

– בטח, בטח, ענו כל החברות.

– ועתה, ממשיכה ג' יודנפרינד, צאינה וחשבנה באיזה יום קרה מעשה חסד זה? כל הנערות עשו אזניהן כאפרכסת, לשמוע את יום הצלת משה מהנהר, ואם שושנה ממשיכה, – אם משה רבנו נולד בז' באדר (הוא מת בז' באדר ביום שמלאו לו 120 שנה) ויוכבד אמו צפנה אותו שלשה ירחים, נמצא שהחדש הראשון כלה ביום ו' ניסן והשני בו' אייר והשלישי בו' סיון, ואז נתנה את תבתו בנהר ובאה בת פרעה והצילה אותו, והוא יום מתן תורה. וחכמינו מוסיפים להגיד, שמה שאחותו מרים התיצבה על שפת הנהר והיתה הסבה שאם משה תהי' מינקת לבנה, דבר זה רומז כמו כן, שהתורה שהיא אחות האדם (אמור לחכמה אחותי את) התיצבה לפני כסא הכבוד וטענה – אותו הילד שעל ידו עתידה תורה להנתן לישראל אחר שמנים שנה יאבד בנהר? דבר זה לא יתכן!

– אה, קוראה חברה אחת, קראתי במעשה אלפס דבר נפלא מה שיש ללמוד מתולדותנו, – אצטגניני פרעה (החוזים בכוכבים) אמרו לו שבימים אלה עומד להולד מושיעם של ישראל, ובקש פרעה אופנים להאבידו, ואמר הבורא, לא זו שלא תוכל לאבדו, אלא שגם שכר מינקת מאוצרך תשלם בעדו, ולמי? ליוכבד אמו!

כל החברות התרגשו מדברי החברה וקראו כלן כאחת – מה רבו מעשיך ד'!

ג' יודנפרינד – אפשר להעיר כאן עוד דבר – כשם שבאותו יום הי' רבנו נתון בנהר ותנינים מסוכנים הקיפו את תבתו לבלעה ותורתו הגינה עליו, כן “מעשה אבות סמן לבנים”, עכשיו נתונים תלמידיו של משה בים זועף, כמו שאומר הנביא: הוי, המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון, ונחשים (חוליגנים) מקיפים אותם לבלעם, ואחותנו (התורה) מגינה עלינו.

ותוספנה עוד לראות מה היא התורה לנו:

– המשנה אומרת (ברכות יא): בשחר מברך שתים לפניה, שתי ברכות לפני קריאת שמע, יוצר ואהבה רבה. הרעיון בזה, כי בהגיענו ל“שמע ישראל” אנו מעבירים את ידינו על עינינו (רבנו הקדוש הי' מקבל עליו עול מלכות שמים כשהיה מעביר ידיו על עיניו). אות הוא לנו, כי בטוחים אנו כל כך במסורת אבותינו שיש בורא יחיד בעולם, עד שאין לנו עוד להרהר ולהתפלסף, ובעינים סגורות אנו מקבלים עלינו עול מלכותו, ואולם עם זה, מראים אנו, כי לא מתוך חסרון דעת אנו עושים זה, כי אם בתור “עם חכם ונבון”, כי גם מחוץ לקבלת אבות ברור הדבר לנו באמצעות שני עדים נאמנים, השכל והתורה.

השכל – כמו שאומר דוד המע“ה: השמים מספרים כבוד אל, השמים וכוכביהם מספרים בשבח אמנותו של הבורא, כמ”ש הנביא (ישעי' מ): שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה! אותה הכיפה האומנותית של היכל העולם היא מראה בעליל כי ישנו מהנדס נפלא לעולם אשר סדר כל מה שיש בו. אילו בא למשל אדם מתערוכת פריז וספר, כי ראה אור אלקטרי נפלא שם אשר האיר את כל התערוכה (שפה של כמה מילים), היינו מתפלאים אז מאד, וכל שכן אם הי' בא ומספר שהאור האלקטרי האיר את חוצות פריז כולה עם סביבתה, כי אז כמעט שלא היינו מאמינים לו. והנה אנחנו משכימים בבקר ורואים שהמהנדס השמימי לח על פני תבל אור אלקטרי (השמש) המאיר את התבל כולה, ואיך לא נשתומם על שבחו של האומן הזה…? ולא עוד אלא שההמצאה האנושית נותנת אך אור ואילו החשמל השמימי נותן גם חום וגם כח ההזנה ביבול ופירות, הכח החשמלי הזה עומד תמיד ומכריז על גדולתו של יוצר בראשית. ולבד זה, הנה בכל דור ודור מתגלים כחות טמירים שיוצר הבריאה הטמין בנבראים, כמו למשל, מה שנתגלה שבכח השמש אפשר לצלם, ושבכח ההבל אפשר לנהל רכבות ומכוניות, כמ“ש דוד המע”ה, דור לדור ישבח מעשיך, בכל דור מתגלים ע"י חוקרי הטבע כחות לשבח מעשיך, על אלה ועל אלה אנו אומרים בתפלה, ישתבח מצד שהוא “יוצר משרתים”, חדשים לבקרים, ומצד “אשר משרתיו כולם”, אלה הקימים מאז הבריאה ועד היום, והחדשים, “הם עומדים ברום עולם”, על בימת העולם וקוראים בקול גדול באימה וביראה, “אכן יש ד' בורא יחיד מלך העולם”!

והתורה – כי בתור יוצאים מכלל העמים חונן ד' אותנו באור אלקטרי מיוחד, הוא אור התורה המאיר עיני שכלנו לראות דברים יותר נשגבים בחכמת הנפש, ברוח הקדש ובנבואה, ואור זה מחינו לראות את האמת.

וכנגד שני העדים הללו אנו מברכים לפני קריאת שמע “יוצר האור” על השמש ואור הטבע “ואהבה רבה” על אור התורה, להראות בזה כי מתוך עדות ברורה זו של שני עדים הללו אנו סוגרים את עינינו לקרוא את שמע, לא כמו בעלי תאות הללו שעליהם מתאונן הנביא – “והי' כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פעל ד' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו”, כי מתוך שכרון תאותם הם סוגרים את עיניהם ונמשכים אחרי פתוי יצרם לתוך הרפש והבוץ של חבלי הזמן, ולא כן חלקנו, אנחנו סוגרים את עינינו מתוך יראת גדולתו יתברך כמשה רבנו ע“ה שכתוב עליו – “ויסתר משה את פניו כי ירא מהביט אל האלקים”, לחשוב מה למעלה אסור לבן אדם, בדבר חקירות הנשגבות מכח בן אדם אנו נשענים על קבלת אבות וקבלת רבותינו עד משה רבנו ע”ה, שקבל מפי הב"ה.

אתן רואות ילדות יקרות, מה יקר אוצר התורה לנו, ולפיכך עלינו להוקיר מאד את “חג השבועות” זמן “מתן תורתנו”.

שושנה – אנכי קשטתי בעבור זה את חג השבועות שעבר בעשבים ירוקים ופרחים, לזכר, כי ניתנה התורה על הר סיני שהי' מלא דשאים ופרחים, למען אתאר לי בדמיוני כי אנשי ביתנו כלם הנם על הר סיני ומקבלים את התורה לשמרה כל שנה באותה החביבות של היום שניתנה בו.

תוכן העניינים

סוד קיומנו או המחנך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה