סוד קיומנו או המחנך· רבי בן ציון אלפס
פרק ד'. · ישראל והתורה
בכ“ד ניסן עזבו ישראל את הים והגיעו למרה. שם היו המים מרים והתפלל משה להשי”ת, והראה לו ד' עץ מר והשליכו אל המעין ונעשו המים מתוקים14. מזה אנו למדים: א) שאין עם ישראל עומד תחת ההנהגה הטבעית, כי לפי הנהג הטבעי הי' למים להיות יותר מרים בכח העץ המר והם שבו להיות מתוקים. ב) התורה נדמית לאדם מר בתחלה (בהיותו רגיל עם החומר והבלי הזמן) ונטל כבד מנשוא, אך אחרי כן היא שבה להיות מתוק, וממתקת לו את חייו המרים, כמ“ש דוד המלך ע”ה: “לולא תורתך שעשועי כי אז אבדתי בעניי”. ולכך ניתנו לישראל במרה מצות אחדות, אותן שהן שרשים ועקרים לעץ החיים, כמו “שבת” שהיא המנעימה את טרחו ומשאו של האדם בימי החול. ו“כבוד אב ואם” להמתיק את הצער של “גדול בנים”.