אור ברסלב
סדר היום בהלכה ובאגדה שער ההלכה › דיני לבישת הבגדים

סדר היום בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · דיני לבישת הבגדים

נטילת ידיים

מלוא כל הארץ כבודו

"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז ח), זהו כלל גדול בתורה, שעל ידו יִקְשֶׁה לאדם לחטוא, כי ישים אל לבו תמיד שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא אשר מלוא כל הארץ כבודו, עומד נגדו ורואה את מעשיו תמיד, שנאמר (ירמיה כג כד): "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים, וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'"? ומיד תגיע אליו היראה וההכנעה בפחד ה' יתברך ובושתו ממנו תמיד. (הרמ"א סימן א סעיף א)

על האדם להתנהג בצניעות, אפילו בלילה בחשכה, כי כחשכה כאורה לפניו יתברך. ועל כן, כשפושט או לובש את בגדיו, יתנהג בצניעות. ומכל מקום כשמחליף את בגדיו בחדר האמבטיה, לא צריך לדקדק בזה. (א רז. אגרות משה יורה דעה ח"ג סימן מז אות ג)

מידת הצניעות וכיסוי הגוף שצריך להקפיד עליה, נמדדת לפי הקפדת האדם על לבושו כשהוא בחברת אנשים, דהיינו שלא יגלה את עצמו יותר ממה שהוא רגיל בחברת אנשים. ואולם לא מדובר לפי מה שלובש האדם כאשר עומד הוא לפני מלך או שר חשוב, ואף לא כפי שרגיל ללכת ברחובות העיר, אלא כאדם היושב בביתו לפני אנשים שאין עליו לכבדם [בני ביתו], אך גם אינו רוצה להתבזות בפניהם. ומכל מקום אם יש לו צער, כגון שחם לו ביותר או סיבה אחרת, רשאי להקל יותר, שבאופן כזה שהוא מצטער, הדרך לישב כן גם בפני אנשים היודעים מצערו, וה' יתברך הרי יודע את צערו. אבל לא ילך בגילוי ערוה. (אגרות משה יו"ד ח"ג סימן סח אות ד)

בגדים נקיים

יקפיד שבגדיו יהיו נקיים מכל לכלוך וזיעה, ובפרט בימי הקיץ שהחום רב ומזיע, יש להקפיד יותר, ולא יגרום צער לסובבים אותו, ופעמים שגורם גם לחילול ה'. (א ריב)

כתב הרמב"ם (דעות פ"ה ה"ט): יהא מלבושו נאה ונקי, ואסור שימצא בבגדו כתם או שמנונית וכיוצא בהם. ולא ילבש, לא מלבוש מלכים כבגדי זהב וארגמן שהכל מסתכלים בהם, ולא מלבוש עניים המבזה את לובשיו, אלא בגדים בינוניים נאים.

בגדיו של בבא מאיר אביחצירא זיע"א

בספר הנפלא "אביר יעקב" (עמוד 500) כותב על מאור ישראל רבנו מאיר אביחצירא זצ"ל: "דומה שהחום לא קרב לסביבתו של רבנו הלוהטת רוחניות. מעולם לא שלטה בו זיעה ולא עלה ממנו או ממחלצותיו ריח קל של חום וכדומה. גן עדן עלי אדמות נטוע היה במחיצתו, חקל תפוחין קדישין סביבותיו. כך למשל, מוסר אחד ממקורביו החביבים, מאשר העידה הרבנית באוזניו, כי מעולם לא היה צורך לכבס את בגדיו אחר שלבשם. כמות שהם, ניתן היה לקפלם ולהכניסם לארון. זאת ועוד, רשמנו עדות מפי הרה"ג רבי אברהם ביטון שליט"א, שזכה להתקרב לרבנו ולשהות במחיצתו שנים רבות, שבאחרית ימיו, כשהיה מגיע מישהו לרחוץ את גופו הטהור של רבנו, היו מי הרחצה נותרים נקיים עד שהיה נוהג אותו אדם לשתות מהם".

ישים לב ללבוש את בגדיו כהוגן, ולא באופן שיתגנה על הבריות. ואם נהפך צידו הפנימי של הבגד לצד החיצון, יפשטהו ויחזור וילבשהו כהוגן. מה גם שלבישת בגד הפוך, גורמת לשכחה. (א ריא)

שני מלבושים

לא ילבש שני מלבושים יחד בפעם אחת, מפני שהדבר גורם לשכחה. וטוב להזהר גם שלא לפשטם יחד, שמא אחר כך ילבשם יחד. (א ריח)

כיפה וכובע - טוב שלא יניח את הכיפה בתוך הכובע וילבשם יחד, אלא יניח את הכיפה על ראשו, ואחר כך את הכובע. (הלכה ברורה א כה)

סדר נעילת הנעליים

כשנועל נעליו, ינעל ימין תחילה ולא יקשרנה, ואחר כך של שמאל ויקשרנה, ויחזור ויקשור של ימין. ובנעליים ללא שרוכים, נועל של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. וגם הנשים ינהגו כן. ומי שהוא שמאלי בידו ורגלו [שעוקר רגל שמאל בתחילת הילוך או עליה במדרגות], יקשור נעל ימין קודם ואחר כך שמאל. (סימן ב סעיף ד. פסקי תשובות כג)

כיון שמצאנו בתורה שהימין חשוב יותר [בהן יד ורגל ועוד], לכן נועלים ימין קודם. אולם לענין קשירה מצאנו שהתורה נתנה חשיבות לשמאל שקושר עליה תפילין של יד, לכן קושרים קודם נעל שמאל, אבל השמאלי שקושר תפילין ביד ימין, יקשור תחילה נעל ימין. (משנ"ב סימן ב ס"ק ה ו. פס"ת כג)

כשחולץ נעליו, חולץ של שמאל תחילה. מפני שזהו כבודה של הימין להישאר עם הנעל יותר, ולא תהיה יחפה. (סימן ב סעיף ה. א ריג)

תוכן העניינים

סדר היום בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה