שער ההלכה · נטילת ידיים
רוח רעה
כשהאדם ישן בלילה, שורה על ידיו רוח רעה, וכדי להעבירה, עליו ליטול ידיו שלוש פעמים לסירוגין כדלהלן. על כן ישים לב, שכל עוד שלא נטל ידיו, לא יגע בפה, אף, אוזניים ועיניים, מפני שיכול להינזק מהרוח רעה. ולא דוקא בתוך נקביהם אלא אפילו מבחוץ לא יגע. ואם הוצרך לחכך בהם, יחכך באמצעות בגד וכיוצא. (זוהר הקדוש. סימן ד סעיף ג. ומה שכתבנו שלא יגע באברים אלו אפילו מבחוץ, כן כתב מרן החיד"א שפשוט הוא, ושכן הוא בזוהר הקדוש, וכן דעת הפרדס תלמיד הרשב"א, הרמ"ע מפאנו, מעדני מלך, פרי חדש, מאמר מרדכי, שלמי ציבור ושערי תשובה.)
לא יגע במאכל קודם הנטילה. ואם נגע בו, ישטפהו במים שלוש פעמים. ואם אי אפשר לשוטפו, כגון שנגע בלחם או משקה, יש להתירו אף ללא שטיפה. (א שסב, שסט)
ישנם שלושה טעמים לנטילת ידיים בבוקר: א. מפני הרוח רעה ששורה על הידיים מחמת הלילה או השינה. ב. הידיים עסקניות הן, ובמשך השינה נגע במקומות המכוסים שבגופו, ואיך יתפלל בידיים לא נקיות (הרא"ש). ג. אחר השינה אנו נעשים כבריה חדשה, כמו שנאמר (איכה ג כג): "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", לפיכך צריכים אנו להודות לו יתברך שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו, ולכן תקנו להתקדש וליטול בכלי, ככהן שמקדש ידיו מהכיור קודם עבודתו (הרשב"א). (בית יוסף סימן ד)
סדר הנטילה
נוטל ידיו בכלי שלוש פעמים לסירוגין, כדלהלן: לוקח את הכלי [המחזיק לפחות רביעית מים 81 גרם] ביד ימין וימלאהו מים, ימסרהו ליד שמאל וישפוך על יד ימין, יחזיר את הכלי ליד ימין וישפוך על יד שמאל, ושוב ישפוך על יד ימין ואחר כך על יד שמאל, ויחזור כן פעם שלישית, ויברך: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציונו על נטילת ידים", וינגב. (א שיז)
ישתדל שיגיעו המים עד סוף הפרק של היד, ויסובב ידו כך שיבואו המים על כף היד וגבה ובין האצבעות. [ואם יש לו מעט מים, יטול עד סוף קשרי האצבעות ויברך.] (א שכא)
אם ידו אחת חבושה בתחבושת, יטול את ידו הבריאה, ויברך על נטילת ידים. (א שכב)
נטל ידיו, וטעה ונגע במי שלא נטל ידיו, חוזר ונוטל בלי ברכה. (הגר"ח פלאג'י, בן איש חי, כף החיים ועוד. יבי"א ח"ט סימן קח אות טז. א שלג)
מקום הנטילה
אין ליטול ידים בבית הכסא [שרותים] או בחדר אמבטיה שיש בו בית הכסא. ומכל מקום בשעת הדחק שאין אפשרות אחרת, וכגון שנמצא במטוס או ברכבת, יש להקל ליטול שם, אך יברך בחוץ. וטוב שיסגור את האסלה בשעת הנטילה. (ח"ג עז)
חדר אמבטיה שאין בו בית הכסא, מותר ליטול שם ידים, אך יברך בחוץ. (ח"ג עח)
לא יטול ידיו על גבי קרקע במקום שבני אדם עוברים ושבים. [ויש להזהיר בזה בעיקר את הישנים בחג הסוכות בסוכה הבנויה ברחוב, שלא יטלו את ידיהם בקומם משנתם במקום העוברים ושבים, אלא בתוך כלי]. ואם טעה ונטל על גבי קרקע, ישפוך עליהם רביעית [81 גרם, כחצי כוס חד פעמית] מים, כדי לבטלם. (א שלט)
הנוטל ידיו בכיור שבמטבח ויש שם כלי אכילה, ישטפם היטב קודם שמשתמש בהם, מפני רוח רעה השורה עליהם. (א שלט)
זמן הנטילה והברכה
מותר ללבוש בגדים קודם שנוטל ידיו. (א שפד)
כמבואר בגמרא (ברכות ס ע"ב), וכן כתבו רבים מהפוסקים. (הרשב"א, הרא"ש, ארחות חיים, כל בו, הטור, מרן השלחן ערוך (ס"ס ד וסימן מו), מגן אברהם, מקור חיים, רבנו זלמן, כפי אהרון ועוד.) ויש מתחסדים על פי הזוהר הקדוש שלא להתלבש לפני הנטילה. והנה גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זיע"א, החמיר בזה בספרו בן איש חי, אבל בספרו עוד יוסף חי (תולדות אות י) חזר בו, וזה תוכן דבריו: "כתב במנחת אהרן, קודם נטילת ידים לא יגע במלבושיו, כדי שלא תשרה רוח רעה על בגדיו בנגעו בהם. עכ"ל המנחת אהרן. והנה אנו רואים שאין העולם נזהרים בזה, ובאמת שקשה להיזהר בכך, ונראה לי שאין לחוש לזה, יען כי הרוח רעה לא תשרה על כלי צמר ופשתן או כלי עץ וברזל, שאינה קופצת ממקומה שהיא בידים אלא על מאכל ומשקה, אבל אינה נעתקת לשרות על בגדים וכלים, שאם לא כן, תקשה לך איך לוקח הכלי עם מים לערות על ידיו, והלא כיון שנגעה ידו בכלי, שרתה עליו רוח רעה וגם המים שבתוכו נטמאו, ואיך מטהר בהם ידיו בנטילה? ועוד קשה, הלא בעל כורחו צריך האדם לגעת בכר ובשמיכה במיטתו, ולפי המנחת אהרן הרי רוח רעה שורה עליהם ויצטרכו רחיצה בכל יום. אלא ודאי שאין רוח רעה שורה על כלים ובגדים, ולכן אין העולם נזהרים בזה". (שו"ת יביע אומר ח"ה סימן א)
אשה הקמה בבוקר וצריכה להכין בדחיפות דייסה לתינוקה, ואי אפשר לה להמתין עד שתיטול ידיה, רשאית להכין את הדייסה קודם שתיטול ידיה, ובלבד שתקפיד שלא לגעת באוכל עצמו בשום אופן אלא בכף ובבקבוק וכיוצא.
הנכון לילך לבית הכסא קודם שיטול ידיו. ואם הוצרך לצרכים גדולים, יקנח במים כרגיל. ובצאתו מבית הכסא, יטול ידיו ויברך על נטילת ידים. כמבואר במגן אברהם (סימן ד סק"א). וכן נוהג מרן הראשון לציון שליט"א ליטול ידיו לאחר לבישת הבגדים והליכה לבית הכסא. (א שפה, שפז)
יש הנוהגים להכין מהערב מים בכלי על יד המיטה, כדי שמיד בקומם משנתם בבוקר יטלו את ידיהם, ואינם מברכים על נטילה זו, מאחר ואין גופם נקי וצריכים ללכת לבית הכסא, ולאחר שיוצאים מבית הכסא, נוטלים ידיהם שוב ומברכים על נטילת ידים. ויש מערערים על זה, מאחר ובשעה שנטל את ידיו בתחילה יצא ידי חובת הנטילה. ואף שלא ברך, אין זה גורע ממעשה המצוה, כי ברכות אינן מעכבות, נמצא שאינו יכול לברך על הנטילה השניה, שהרי פטור הוא בכלל מהנטילה. אלא אם כן נסמוך על הפוסקים שאינו חייב לברך על הנטילה מיד, אלא יכול לברכה בבית הכנסת יחד עם כל ברכות השחר כדלהלן, אבל כבר נשאל על מנהג זה הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן קד), וזה תוכן דבריו: אותן מדינות שהשליח צבור פותח בברכות השחר בבית הכנסת בברכת על נטילת ידים, אם יש בזה ברכה לבטלה. והשיב להם, בודאי ברכה לבטלה היא בלי ספק, ואף על פי שכבר נהגו, יש לבטל מנהגם, כי אין מנהג בדבר איסור. וכן כתבו בתשובות הגאונים, ספר המקצועות, רבנו חננאל, רבנו אברהם בן הרמב"ם ועוד. נמצא אפוא שחומרה זו אינה מומלצת לכל הדעות, ואדרבה עדיף להחמיר בספק ברכה לבטלה, מאשר להחמיר שלא להתלבש או ללכת לבית הכסא קודם נטילת ידים. וכן דעת המגן אברהם שכתב: ולי נראה שטוב לעשות צרכיו תחילה, כדי לברך אשר יצר תיכף לאחר השינה, כדי לצאת מן הספק, שיש אומרים שמברך אשר יצר על השינה, אף שלא עשה צרכיו, וכל שכן אם צריך לנקביו שאסור לו לברך. ע"כ. (א שמא, שפד)
לאחר שנטל ידיו וברך על הנטילה, יברך אשר יצר. ואת שאר ברכות השחר מאלוקי נשמה והלאה, רשאי לברך אחר כך בבית הכנסת (בית יוסף ס"ס ו). ואם אפשר, טוב שיהדר להסמיך את ברכת אלוקי נשמה לברכת אשר יצר. (משנ"ב ס"ק יב)
כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ו סעיף ב): יש נוהגים להמתין לברך על נטילת ידיים עד בואם לבית הכנסת, ומסדרים אותו עם שאר הברכות. ובני ספרד לא נהגו כן. ע"כ. וכתב הרמ"א בדרכי משה (אות ד): "ואני בעצמי נוהג כמנהג בני ספרד".
כמה פרטים בנטילה
טוב להקפיד בנטילה זו ככל דיני הנטילה לסעודה. על כן, יהיה הכלי שלם ולא נקוב. המים יהיו נקיים ולא סרוחים עד שאינם ראויים לשתיית בהמה, ושלא עשו בהם מלאכה. שלא תהיה חציצה על הידים כלכלוך וכיוצא. שיבואו המים על הידים מכוח אדם או דבר אחר ולא ישפכו מאליהם כמפל מים וכיוצא. וכמבואר בהרחבה בחוברת "הלכות סעודה". (א רצג)
אין לו כלי - יטול מהברז לבד, על ידי שיפתחהו ויסגרהו שש פעמים, [דהיינו, שיפתח את הברז שישפכו המים על יד ימין ויסגור, שוב יפתח שישפכו המים על יד שמאל ויסגור, וכה יעשה שלוש פעמים] ויברך, ובתנאי שהמים באים לברז מחבית או דוד שעל הגג, שאז נחשב שהמים באים על ידיו מכלי, אבל אם הם באים דרך צינורות בלבד, לא יברך. על כן, היום שעל פי רוב אין חביות על הגג, יפתח את הברז של המים החמים דוקא, שהם עוברים דרך הדוד שמש. (ח"ג מט. א רצג)
אין לו מים - ישפשף את ידיו בבגד או בדבר אחר, ולא יברך, ויתפלל כך. ואם ימצא מים לאחר התפילה, יטול את ידיו, אך לא יברך על נטילה זו. (א תלא)
חנוך לנער
מצוה לחנך את הקטנים שיטלו ידיהם בברכה. וכן יש ליטול את ידי התינוקות להוסיף להם טהרה, וגם כדי שלא יגעו במאכלים ויטמאום. (א שלד)
שטיפת הפנים
אחר שברך וניגב ידיו, ישטוף את פיו היטב, כי מלבד שדבר זה טוב לרפואת הגוף, יש בזה גם מצוה, שיתפלל לפני ה' בטהרה ונקיות. וכשרוחץ פניו, יקפיד לנגבם היטב, משום רפואה. (א תלב)