אור ברסלב
סדר היום בהלכה ובאגדה שער ההלכה › דיני המאחר לתפילה

סדר היום בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · דיני המאחר לתפילה

דיני ברכת כהנים

סדר התפילה

כבר בארנו לעיל שאת סדר התפלה תקנו חז"ל כנגד ארבע העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. ועל כן ישתדל כל אדם להתפלל כסדר בלי לדלג, כי אף אם ישלים את הקטעים שדילג לאחר התפילה, הרי הוא משנה בסדר העולמות, ודומה לאדם שלובש חולצה ועליה לובש את הגופיה!

סדר הדילוגים

אם קרה וְאִחֵר לבוא לבית הכנסת, ורואה שאם יתפלל על הסדר, לא יספיק להגיע עם הציבור לתפילת העמידה וכבר יתחיל החזן את החזרה, אזי יתפלל כך: ברכות השחר וברכות התורה, "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך... שמע ישראל... ברוך שם...", שיש בהם צורך גדול על פי הקבלה. פרשת קרבן התמיד 'צו את בני ישראל', ופיטום הקטורת 'אתה הוא ה' אלוקינו' עד 'רבן שמעון'. 'אנא בכח' עד 'איזהו מקומן', 'הודו לה' קראו בשמו' עד 'ובנביאי אל תרעו', 'אל נקמות ה'' עד 'המלך יעננו ביום קראנו'. "ה' מלך" וימשיך משם והלאה על הסדר. (ד רמז)

אם אין לו שהות לומר את כל זה, יאמר: אלוקי נשמה, ברכות התורה, ברוך שאמר, אשרי יושבי ביתך, הללו את ה' מן השמים, הללו אל בקדשו וישתבח, וימשיך מברכת יוצר אור על הסדר. ואם גם זה לא יספיק, ידלג גם על מזמורים הללו את ה' מן השמים והללו אל בקדשו. ואם לא יספיק, ידלג גם ברוך שאמר, אשרי וישתבח, ויאמר יוצר אור והלאה על הסדר. ולאחר התפילה ישלים את מה שדילג חוץ מברוך שאמר וישתבח, שאין מברכים אותן לאחר התפילה. (סימן נב. ד רמה, רנג)

אם אחר בשבת, ידלג את המזמורים שמוסיפים בשבת, השמים מספרים וכו'. ואם עדיין אינו מספיק, מוטב שידלג 'נשמת כל חי', מאשר שידלג פסוקי דזמרה. ואם אמר עד 'ויברך דוד... ומהללים לשם תפארתך', ידלג משם ויאמר 'נשמת כל חי'. (הליכות עולם ח"ג קד. ד רמח)

אימתי המאחר מתחיל את העמידה?

שאלה: המאחר לתפילה ועד שהגיע לעמידה, כבר היו הציבור באמצע העמידה, האם רשאי להתחיל עתה את העמידה או שימתין לחזרת הש"צ ויתפלל עמו?

תשובה: עליו לשער אם יכול להספיק לסיים את העמידה [עד "אלוקי נצור"] קודם שיגיעו הציבור לקדושה, יתפלל. ואם לא יספיק לסיים, ימתין ויתחיל את העמידה עם חזרת השליח ציבור ויאמר קדושה עם הציבור.

לאחר הקדושה - אם הגיע לעמידה לאחר שענו הציבור קדושה, אם משער שיספיק לסיים את העמידה קודם שיגיע השליח ציבור למודים, שאז יוכל להשתחוות עם הציבור במודים דרבנן, יתפלל. ואם לאו, ימתין עד שישתחווה עם הציבור. [כי אם לא ישתחווה עם הציבור, נראה ככופר חס ושלום, שכולם משתחווים והוא לא משתחווה. לפיכך לא יתחיל את העמידה, אלא אם כן יוכל להשתחוות עמהם.] וכמו כן, אם משער שיוכל להגיע למודים או לאחד מהמקומות ששׁוחים בהם [בתחילת ברכה ראשונה או בסופה או ב'הטוב שמך ולך נאה להודות'] יחד עם השליח ציבור שמגיע ל'מודים' - יתפלל.

התחיל להתפלל ופתאום רואה שאינו מספיק להגיע עם השליח ציבור למודים או לאחד מהמקומות ששׁוחים בהם, אזי כשיגיע השליח ציבור למודים, ישׁחה עם הציבור היכן שנמצא, ובלבד שלא ישחה בתחילת ברכה או בסופה. (סימן קט סעי' א, ב)

לאחר מודים - אם הגיע לעמידה לאחר שאמרו הציבור מודים דרבנן, אם משער שיכול להספיק לסיים את העמידה קודם שיגיע השליח ציבור לקדיש [כגון בשני וחמישי ותעניות שמאריכים בתחנונים, או בראש חודש וחנוכה שאומרים הלל], יתפלל. ואם לאו, ימתין עד שיענה קדישים וברכו שלפני עלינו לשבח, ואחר כך יתפלל.

אם מתפלל בחדר הסמוך לבית הכנסת, אין צריך להמתין למודים [שהרי אינו נמצא עם הציבור שישתחווה עמהם.] ובלבד שיסיים קודם שיגיעו לקדיש וברכו. (קט א. ה"ב ו עא, עו)

אף שמחמת שממתין לעניית קדיש וברכו, מפסיד תפילה בציבור, בכל זאת יעשה כהוראת חז"ל, כי מעלת ענייתן גדולה יותר מהתפילה בציבור. (ה"ב ו פא)

כל האמור לעיל שיש להמתין לקדושה, למודים, לקדיש וברכו, הוא רק אם לא יעבור זמן תפילה, אבל אם חושש שיעבור, יתחיל מיד ולא ימתין כלל. (ה"ב ו עה)

אם כבר שמע קדיש, קדושה וברכו ממנין אחר, או שעתיד לשמוע ממנין אחר, אינו חייב להמתין כנ"ל, ורשאי להתחיל מיד להתפלל. אבל ל'מודים' צריך להמתין, כדי שלא יראה ככופר חס ושלום, שחבריו משתחווים והוא אינו משתחווה. (ה"ב ו עה)

אחר לבית הכנסת והמתין עד עניית הקדישים [וברכו (בשחרית)] כנ"ל, אם ישנם עשרה, יתחיל את העמידה בקול רם עד ברכת 'אתה קדוש', וכשיגיע למחיה המתים, יאמרו עמו קדושה. ולאחר העמידה יאמר קדיש תתקבל בעשרה. (ד תקצה)

מכל האמור יוצא, שהמאחר לתפלת ערבית ומצא את הציבור בעמידה, לא יתחיל את העמידה, אלא רק אם יודע שיספיק לסיים קודם שיתחיל השליח ציבור קדיש. ואם לאו, ימתין לעניית הקדישים וברכו, ואחר כך יתפלל.

המאריך בתפלתו

הרגיל להאריך בתפלתו ומחמת כן אינו מספיק לעניית הקדושה, רשאי להתפלל כך לכתחילה, ואינו צריך להמתין מלהתפלל עד שיענה קדושה. ומכל מקום בתפלת שחרית, עדיף שיתחיל מעט קודם הציבור, כדי שיספיק לסיים ולענות קדושה. [וכן יעשה בערבית, כדי להרויח שני קדישים וברכו.] אבל במנחה לא יעשה כן, שהרי יפסיד את עניית הקדיש שקודם העמידה, שמעלתה גדולה יותר מהקדושה. (ה"ב ו עז)

תוכן העניינים

סדר היום בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה