אור ברסלב
סדר היום בהלכה ובאגדה שער ההלכה › ברכות השחר

סדר היום בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · ברכות השחר

ההנהגה בבית הכסא וברכת אשר יצר

התחלה טובה

טוב ונכון שלא ידבר דברים בטלים בהקיצו משנתו, ותחילת דיבורו יהיה לברך ליוצר נשמתו ולהתפלל את סדר התפילה. (הרש"ש, החיד"א. א פז. ד א)

תמיד מברכים

גם אם לא לבש את בגדיו, ולא הלך ברגליו, וכגון שהוא חולה ונשאר שוכב במיטתו, מברך בברכות השחר 'מלביש ערומים' ו'המכין מצעדי גבר', מפני שהברכות נתקנו על מנהגו של עולם, שבני האדם מתלבשים בבוקר והולכים ברגליהם, וכן הלאה בכל הברכות. (ד יא)

תשעה באב ויום כיפור - אף שאסורים בנעילת נעלי עור, בכל זאת מברכים ברכת 'שעשה לי כל צרכי' [שנתקנה בעיקר על המנעלים כדלהלן], מאחר ועל מנהגו של עולם הוא מברך. ועוד שהרי נועלים נעליים שאינן של עור, וגם נועלים נעלי עור במוצאי כיפור ומוצאי תשעה באב. (ד טז)

לא ישן - מי שחשקה נפשו בתורה מאוד, ובאהבתו אליה הגה בה כל הלילה, או מי שעובד לילה ואינו ישן כלל, מברך בעמוד השחר ברכות השחר חוץ מברכת נטילת ידיים, שנוטל אך לא מברך. וכן ברכת אשר יצר מברך דוקא אם עשה צרכיו. (ד יג)

היאך מברך?

רשאי לברך ברכות השחר כשהוא עומד או יושב או מהלך. (ד כג)

מאימתי מברך?

לכתחילה מברך את ברכות השחר בבוקר בקומו משנתו. (ד טו) ואולם היודע בעצמו שבקומו משנתו בבוקר, אינו מכוון יפה באמירת הברכות ואומרן בחטף, רשאי מן הדין לברך ברכות השחר [מאלוקי נשמה עד 'שאינו בן ברית', ללא ברכות התורה] מחצות הלילה קודם שילך לישון. ובקומו בבוקר, יטול ידיו ולא יברך על נטילת ידים. וישים לב שלא יטעה לברך שוב ברכות השחר. כן השיב לי מרן הראשון לציון שליט"א. ונראה שטעמו על פי המקובלים שאם ברך ברכות השחר אחר חצות וישן, הרי זה נחשב כישן ביום שלא צריך לברך. (עיין שו"ת יביע אומר חלק ח סימן ה, ובן איש חי פרשת תולדות אות יג, וה"ע א לה)

'אלוקי, נשמה'

כשמברך ברכת 'אלוקי, נשמה', יפסיק מעט בין תיבת 'אלוקי', לתיבת 'נשמה', כדי שלא ישמע שהנשמה היא אלוקיו, חס ושלום. (ד א)

טעה בסדר הברכות

אם טעה בסדר ברכות השחר והקדים ברכה המאוחרת יותר, אין זה מעכב, וחוזר לברך את הברכה שדילג. למשל: אם דילג ברכת 'הנותן לשכוי בינה' וברך 'פוקח עיורים', חוזר לברך 'הנותן לשכוי בינה'.

אולם רק ברכת 'זוקף כפופים' שטעה והקדימה לפני 'מתיר אסורים', הפסיד ברכת מתיר אסורים, שמאחר שנתן הודאה לה' על שזקף קומתו לגמרי, כלל בזה גם את ההודאה על שהותר ממאסרו בעת שנתו, ויכול עתה להניע אבריו. (ד ד, י)

נשים

נשים מברכות ברכות השחר. (הגאונים, טוש"ע סימן מו ס"ד, משנ"ב סימן ע סק"ב ועוד. יחו"ד ח"ד סימן ד. ג כו)

במקום ברכת 'שלא עשני גוי', תאמרנה 'שלא עשני גויה', וכן במקום ברכת 'שלא עשני עבד' תאמרנה 'שלא עשני שפחה'. (ד כו)

מאחר ואין הנשים מברכות ברכת 'שלא עשני אשה', על כן תאמרנה: "ברוך שעשני כרצונו" בלבד בלי שם ומלכות, כיון שלא הוזכרה ברכה זו בתלמוד ובגאונים כלל.

וכתב הרדב"ז, ראיתי נשים שמברכות 'שעשני כרצונו' בהזכרת ה', וקרוב בעיני שהיא ברכה לבטלה. וכן דעת הפרי חדש, חוות יאיר, מטה יהודה עייאש, החיד"א, היעב"ץ, שלמי צבור, בן איש חי, משמרת שלום קוידנוב, פתחי עולם, ערוך השלחן, מקור ברוך אפשטיין ועוד. ואמנם יש מבנות אשכנז שנהגו לברך בשם ומלכות, אך יש שנהגו כבנות ספרד, לפיכך אין להורות הוראה גורפת לתלמידות מבנות אשכנז, לברך 'שעשני כרצונו' בשם ומלכות, כיון שלדעת גדולי הפוסקים, ברכתן לבטלה. (יחו"ד ח"ד סימן ד. פסקי תשובות שפד)

סומא

לכתחילה לא יברך הסומא ברכת 'פוקח עיורים', וישתדל לשמוע הברכה מאחר ולצאת ידי חובה. ומכל מקום אם רצה דוקא לברך בעצמו, יש לו על מה לסמוך. מאחר וסוף סוף נהנה מראייתם של אחרים שמראים לו את הדרך. (ד כז)

חרש

החרש מברך 'הנותן לשכוי בינה...'. ואף על פי שתקנו ברכה זו כששומע את קול התרנגול [וכמבואר להלן], מכל מקום מאחר ועיקר פירוש 'שכוי' הוא 'לב', שעל ידי בינת הלב מבחין האדם בין יום ללילה, ואין שום משמעות בלשון הברכה למעט חרש, לכך רשאי לברך ברכה זו לכתחילה, שהרי גם הוא בלבבו מבין ומבחין בין יום ללילה. ואין זה דומה לברכת 'פוקח עיורים' שאין לסומא לכתחילה לברך, שהרי אצלו לא מתקיים נוסח הברכה כלל. (ד ל)

גר צדק

הגר, אינו מברך 'שלא עשני גוי'. מאחר וברכה זו היא על תחילת ברייתו של האדם, והגר לא היתה הורתו ולידתו בקדושה. (בית יוסף סימן מו. ד לא)

שלא יצא שכרו בהפסדו

יש נוהגים בבואם לבית הכנסת לברך ברכות השחר בקול רם, כדי לזכות את הציבור בעניית אמנים, ותבוא עליהם ברכה. אולם כל זה כשיודעים שהציבור באמת מקשיבים לברכותיהם ועונים 'אמן', אבל אם כל אחד עסוק בהכנותיו לתפלה ואינו שם לבו לענות, נמצא שמכשילים את הציבור באי עניית אמן, שדבר זה חמור מאוד כפי שיבואר להלן, ועל כן הנכון שיברכו לעצמם בלבד.

שכח לברך, עד אימתי מברך?

מי ששכח לברך ברכות השחר ונזכר לאחר התפילה, מברך את כל הברכות חוץ מברכת אלוקי נשמה. והטעם בזה, כי מאחר וחותם בה 'ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים', וכבר אמר בתפילה 'ברוך אתה ה' מחיה המתים' שהיא כעין זו, יש אומרים שיצא ידי חובה ולא יברך שוב. (ד לד) ואם שכח לברך ברכות התורה ונזכר לאחר התפילה, יבואר להלן.

מי ששכח לברך ברכות השחר ונזכר באמצע פסוקי דזמרה, יברך ברכת אלוקי נשמה בלבד בסיום ברכת ישתבח, ואת שאר הברכות יברך לאחר התפילה. [ועל כן, יזדרז מעט קודם שיגיע הש"צ לברכו, ויברך שם. ואם לא הספיק וענה ברכו, לא יברך שם אלא בסיום ברכת יוצר אור, כדלהלן. (משנ"ב נד סקי"ג)] אולם אם יש חשש שישכח מלברכם אחר כך, יאמר את כל ברכות השחר באמצע פסוקי דזמרה בין מזמור למזמור. (ד לג)

מי ששכח לברך ברכות השחר ונזכר בברכות קריאת שמע, יאמר ברכת אלוקי נשמה בין ברכה לברכה, כגון בין 'יוצר המאורות' ל'אהבת עולם' או בין 'אהבת עולם' ל'שמע ישראל', או בין פרק לפרק בקריאת שמע. כי אם לא יפסיק עתה לומר אלוקי נשמה, יפסיד את הברכה לגמרי. ולאחר התפילה ישלים את שאר הברכות. (ד לד)

מי ששכח לברך ברכות השחר ונזכר במשך היום, יברך כשנזכר. וגם אם נזכר בערב לאחר צאת הכוכבים, רשאי לברך (מאמר מרדכי, הגר"א, וחזון איש). אבל אם נזכר לאחר חצות לילה, הפסיד את הברכות של היום שעבר ולא יברך. (ד לו, תרלז)

אונן - שעדיין לא נקבר מתו, מאחר ואסור לו לברך שום ברכה, לא יברך ברכות השחר וברכות התורה אלא לאחר הקבורה. (חזו"ע אבלות א קלח. ד לח)

ברכות השחר - טלית ותפילין

יש נוהגים לברך ברכות השחר ולאחר מכן לובשים את הטלית והתפילין. ויש נוהגים ללבוש הטלית והתפילין ואחר כך מברכים ברכות השחר. (ב עג, עה. ה"ב ב כב)

תוכן העניינים

סדר היום בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה