רציתי לשאול · אמנם זכיתי ללכת במטפחת ראש ובלבוש צנוע, אך די קשה לי עם זה?
הגאון רבי חיים פרידלנדר מתייחס בספרו לתופעה הזו, וזה תמצית דבריו:
אמת שקושי גדול עומד בדרכה של אשה עובדת ה' החפצה לעמול על שמירת צניעותה, שהרי שמירת הצניעות היא פעולה שוללת, כלומר מתבקש ממנה שלא לחבוש פאה ולא ללבוש בגדים צרים וצמודים ולא להתאפר וכו' וכו', והיצר מפתה אותה שכן לחבוש פאה וכן ללכת עם זרם האופנה המתחדש וכו'. וכשאותה אשה מנסה להתגבר בהפעלת כוח שלא לחבוש פאה ולא ללכת עם אותם בגדים פרוצים ולותר על ההנאה הזאת, מיד מתעוררת בתוכה התנגדות פנימית הרוצה באותה הנאה... ואז המאבק בין שתי כוחות הללו הוא גדול ומר ונכנסים בכך לניסיון שעל פי רוב קשה לעמוד בו.
גם אם היא הצליחה לפי שעה להתגבר על היצר, אבל היא כדוחקת על קפיץ, שכמה שיותר תדחוק יותר יתנגד הקפיץ.
לזה בא הגאון רבי חיים פרידלנדר וחידש לנו עצה נפלאה; שבמקום לנקוט בהפעלת כוח בצורה שוללת (לא לחבוש פאה ולא ללכת בבגדים וכו') צריך לגשת למצוה זו בצורה חיובית!
כלומר, עליה להגביר בעצמה רצון ותשוקה לא להיגרר אחר הפאה והביגוד האסור והפרוץ, מתוך ידיעת הלב על גודל הזכות ועוצם הקדושה שהיא תזכה על ידי זה, עליה להפנים אל תוככי ליבה שמחה ואושר ותענוג על כך שזכתה היא מכל מאות ואלפי נשים ובנות לעשות את רצון ה' וכמה שכרה הוא גדול ועצום לאין שיעור!!! בצורה זו סרה ההתנגדות הפנימית שהייתה לה קודם לכן, ועתה המאבק אינו בין הנאה מסוימת (ללכת בפאה וכו') לויתור על אותה הנאה (ללכת במטפחת וכו') אלא המאבק הוא בין הנאה זו (ללכת במטפחת וכו') להנאה אחרת (ללכת בפאה וכו').
אין לשער כמה עצה זו מקילה ומרפה את קושי הניסיון, שתחת הרגשת הפסד כביכול של הנאה שפלה ובזויה הרי אותה אשה ממלאת את סיפוקה בהרגשת אושר אמיתי ושמחה רוחנית עד אין קץ.