רציתי לשאול · לועגים לי, צוחקים עלי, כמה אני יכולה לסבול?
אדם אחד ישב במרפסת ביתו וראה שני אנשים בורחים ואחריהם שוטרים. והנה אחד מהבורחים זרק דבר מה לפח האשפה המכונה "צפרדע" והמשיך לרוץ ולברוח עם חבירו מהשוטרים עד שנעלמו כולם מן העין. אותו אדם שצפה במתרחש ירד בזריזות למטה וניגש מיד ל"צפרדע" לראות מה הושלך שם. והנה הוא רואה שטר של 100$ ומיד הרים אותו. ושוב ראה שטר נוסף... לקח אותו! ועוד שטר... ועוד שטר... 'אהה, זה הסוד! הם פיזרו כאן שקית מלאה בשטרות של דולרים'. נכנס האיש לתוככי "הצפרדע" והתחיל לנבור בין כל שקיות האשפה המלוכלכות והמצחינות ובין הירקות הרקובים והטיטולים... ושלף אט אט שטרות רבים של מאות דולרים, וכולו קורן מאושר! - והנה לפתע עובר אחד ממכריו ורואה אותו מחטט באשפה כמו משוגע... ועובר עוד חבר, ושניהם ביחד מצביעים לעברו ואומרים: "איזה משוגע... תראה מה הוא עושה... הוא בכלל נורמאלי??!" - הם מסובבים אצבע על הרקה...
ועתה נשאל: "האם אותו אחד שאוסף כרגע דולרים, מתבייש מהם? האם הוא בכלל מתייחס למה שאמרו לו? ודאי שלא! שהרי הוא ממש מתעשר ברגע זה! - אם כן, צריך לדעת שכשהולכים בצניעות ומקיימים את רצון ה' - אנחנו מתעשרות בשכר נצחי אין סופי בעולם הבא! כל הזמן נשנן ונאמר לעצמינו בגאווה יהודית: אשרינו! מה טוב חלקינו! על כך שזכינו לקיים את רצונו יתברך בנושא הצניעות! - אדרבה שתתביישנה אותן מסכנות הממרות את פי ה' ומפסידות בידיים את שכרן לעולם הבא!... - כך צריך להסתכל על הדברים!