נקודות קטנות למחשבה · המגיד הירושלמי
דרשותיו של המגיד הירושלמי, היו מפורסמות בכל מקום.
פעם הרחיק המגיד עד לעיר בני ברק. דרש את דרשתו בפני ציבור גדול של נשים ובנות חרדיות בגודל מעלת הצניעות, וכמה חובה לאשה נשואה לכסות את ראשה במטפחת דווקא ולא חס ושלום בפאה. הוא עורר גם על כך שנשים ובנות תלכה בבגדים רחבים ולא צמודים וצבעוניים... וכן הלאה.
הבחין המגיד כי דבריו משעממים את ציבור הנשים והבנות, ומשום מה אין דבריו מתקבלים על ליבן.
נענה ואמר: "שמעו נא בבקשה ואספר לכן מעשה שהתרחש עימי: שלשום הוזמנתי לשאת דרשה בעיר פתח תקוה בפני ציבור גדול של גברים ונשים חילוניים. והנה בעודי נוסע באוטובוס, התיישב לידי אדם אחד שברכני לשלום ושאלני: "האם אתה הוא המגיד הירושלמי המפורסם?"
עניתי: "אני"
אמר: "רואה אני שפניך מועדות לפתח תקוה, הלוא כן?"
אמרתי: "אכן כן"
"ומדוע", שאל.
"מה פירוש?!", עניתי, "לדרוש בפניהם!"
"תסלח לי שאני שואל", חזר ואמר, "אבל האם משלמים לך על כך?"
"כן, הובטח לי שאקבל 500 שקלים בסוף הדרשה!"
צחק האיש ואמר: "שמע לקולי, לא שווה לטרוח ולהגיע עד פתח תקוה בשביל 500 שקלים עלובים... הנה, הא לך 1,000 ש"ח, ולא תצטרך להיכנס לעירם!"
שמעתן?? להרוויח כסף בלי לעמול כלל? איזה יופי! נטלתי את הכסף וחזרתי בחזרה לביתי.
למחרת הוזמנתי לשאת דברי בעיר תל אביב. גם שם גדשו את האולם ציבור חילוני רב מאוד... שחיכה לבואי ורצה לשמוע דברי חיזוק והתעוררות לשמירת התורה וקיום המצוות.
והנה שוב אני רואה את אותו אדם בא לקראתי. נתן לי שלום והחזרתי לו שלום. שוב הוא חזר על דבריו ושאל: "מה לך פה בעיר תל אביב?"
"מחכים לי באולם גדול המוני גברים ונשים חילוניים... מטרתי להחזירם בתשובה, לדרך האמת!", עניתי.
"יפה מאוד", ענה, "אך האם תרשה לי לשאול שוב, כמה הפעם אתה אמור לקבל עבור דרשתך?"
"אותו סכום כמקודם, 500 שקלים!"
"תראה, יש לי כאן עוד 1,000 ש"ח! קח אותם ועזוב את תל אביב אין לך מה לחפש שם...". נתן לי את הכסף והלך.
"רגע רגע", קראתי לו לשוב, ושאלתי: "מי אתה אדוני? ומה עסקך? ומה פתאום אתה מוכן לשלם לי סכום רב כשכר בטלה? ואיך יתכן שאתה פוגש אותי בדיוק לפני שאני הולך לשאת דברי בפני קהל ועדה...?"
הוא הביט בי בחיוך ערמומי ואמר: "לא אכחד ממך, אך אני הוא 'יצר הרע', המסית ומדיח בני אדם לעבירה. אני מתגורר בכל מקום ונמצא בכל פינה. כולם מכירים אותי, מכבדים אותי ושומעים לדברי. ועתה, אם תופיע לפניהם ותדרוש את דרשותיך, ודאי ישמעו לקולך ויהרהרו בתשובה, ואז יגרשוני מתחומם ותהיה כל עבודתי לריק. לפיכך החלטתי כי כדאי לי לשלם לך 2,000 ש"ח ולהטותך מדרכי".
שמעתי, וחזרתי לי בחזרה לביתי. מה זה עסקי?! העיקר הוא שקיבלתי את שכר טרחתי. אך הצטערתי על דבר אחד, שויתרתי בעד 1,000 ש"ח... שכן לפי דבריו היה כדאי לו לשלם מחיר כפול ומכופל כדי לסלקני מנתיבו.
והנה היום הגעתי אליכם לבני ברק כדי לדרוש בפניכן. לפני שנכנסתי לאולם עצרתי והבטתי כה וכה. חפשתי את מכרי, לערוך איתו את העיסקה הקבועה. הפעם החלטתי: 'שלם ישלם לי במיטב כספו!'. שהרי בני ברק עיר גדולה לאלוקים יותר מפתח תקוה ותל אביב, ויש בה הרבה בתי כנסת ובתי מדרש רבים... הפעם אני לא מוותר לו!
מביט אני כה וכה, והנה איש רץ, חופז במהירות. מביט אני ומכיר בו את ידידי משכבר, ה'יצר הרע'! קורא אני אחריו ואומר: "ידידי החביב, עצור לרגע, למה תתנכר אלי? הרי אני לפניך, מוכן ומזומן להתחיל בדרשותיי. אם תרצה שאמנע מכך, עליך לבוא לקראתי במשא ומתן. עתה אדרוש ממך 5,000 שקלים! לא פחות ולא יותר! שאם לא כן, אדרוש בכל המקומות בבני ברק ואלהיב את הלבבות...".
ולפתע, עומד לו היצר הרע באמצע הרחוב, מפשיל ראשו לאחוריו וצוחק צחוק פרוע, משוחרר. "דע לך", אומר הוא בין פרצי הצחוק, "שלא כפתח תקוה ותל אביב היא בני ברק העיר! - שם, פתוחים הלבבות לדברי הדרשנים. שם גדולה הסכנה שישמעו לדבריך ויגרשוני מתחומם! לכן שילמתי לך במיטב כספי... אבל כאן, בבני ברק, ליבם של הנשים והבנות בריא להן כאולם, אטום וסגור! מובטחני שדבריך - בקשר לצניעות הלבוש וצרת הפאה - לא יעשו עליהן שום רושם! יכול אתה לדרוש להן כאות נפשך, אין נשקפת לי כל סכנה. ולמה אם כן אבזבז את כספי לחינם?!"...
הרמז היה ברור, הנשים והבנות פתחו את סגור ליבן...