נקודות קטנות למחשבה · הטירה הקסומה
הרחק הרחק בארץ סין על הר גבוה ורם המשקיף על פני נופים מרהיבים ביופיים שכן ארמונו של מלך רודן ואכזרי. הכל פחדו ויראו מפניו כי דבר לא נסתר ממנו.
למלך היה יועץ אכזר שנוהג היה לרגל בין התושבים ולהלשין על כל דבר סתר והתארגנות למרד, "המלשין" כך קראו לו כולם ושנאו אותו שנאה עזה.
עברו ימים והמלשין החליט לרכוש חלקת אדמה ולבנות עליה את טירתו הנכספת, לשם כך הוא חיפש בין בתי התושבים אחר שטח אדמה מתאים, אבל אף אדם לא רצה למכור לו כמובן ולו מטר אחד בלבד!
בצר לו פנה המלשין אל המלך, אשר הבטיח לו כי איש לא יעז את פניו כנגדו ומבוקשו ינתן לו. לבסוף לאחר חיפושים רבים בחר לו המלשין לבנות את טירתו על הר רחב וגבוה המרוחק מעט מבתי התושבים והחל בבנייתה.
כסף רב כמים השקיע המלשין בבנית הטירה האגדית, ולא חסך כל מאמץ כדי שהטירה הקסומה תהיה היפה ביותר עלי אדמות, טירה שאיש מעולם לא ראה כמותה ועין לא תשבע מקסמה הרב... על כך שכר פועלים רבים שעבדו במרץ רב מזריחת החמה ועד שקיעתה.
אולם מה רבה הייתה פליאתו על כי כל עובר ושב היה מגחך וצוחק בבוז על הטירה הקסומה והיפייפיה.
כך חזר ונשנה הדבר פעמים רבות...
והנה לאחר ימים רבים של מאמץ אדיר והון רב, כשהטירה הקסומה עמדה במלוא הדרה ויופיה לקראת סיום בנייתה, עברה במקום חבורת נערים וצחקו בצחוק רם למראה הטירה הקסומה.
המלשין לא עצר ברוחו ורץ אליהם בחמת זעם, תפס אותם בחזקה בערפם ואמר להם: "איני מניח לכם עד שתאמרו לי מדוע צחקתם על הטירה הקסומה שלי...".
הנערים ידעו עד כמה המלשין מסוכן, ענו לו בלית ברירה כי הטירה הקסומה אשר התייגע רבות בבנייתה היא בנויה לא פחות ולא יותר על... על... הר געש איום ונורא!!!
בבוא היום תתפרץ לבה רותחת מההר ותמחה בבת אחת את כל אשר עליה... הטירה הקסומה תשקע בבת אחת לתוך התהום ולא ישאר שום זכר לכל העושר האדיר שהושקע בה...!!!
או אז הבין המלשין את טיפשותו הנוראה, עד כמה טרח ויגע לריק... אך אז כבר היה מאוחר מדי...
(סיפור זה, ניתן לי באדיבות מח"ס 'על איילת השחר')
כל אשה שומרת תורה ומצוות, בונה במשך חייה את טירתה הפרטית שלה. טירה שמורכבת מאלפי תפילות, מעשרות אלפי ברכות, ממאות ואלפי מעשי חסד, ממצוות ומעשים טובים לרוב, משילוח בעלה ללמוד תורה וגידול ילדיה לעבודת ה' ועוד ועוד... טירתה מפוארת היא ושווה הון רב!
אך...
כמה כואב ומצער יהיה לגלות לאחר 120 שנה - שטירתה הפרטית והקסומה אשר עליה עמלה כל חייה - הייתה בנויה למעשה... על קרקע חלשה, חסרת בסיס, שאיננה יציבה כלל וכלל!!!
על פאה טבעית ומושכת הגוררת בעקבותיה כמובן, בגדים צמודים וצרים בצבעים רועשים, נעלי עקב, תכשיטים... איפור... - והיא, בעצם, הפסידה את כל טירת המצוות והמעשים טובים עליהם עמלה לבנות כל ימי שנות חייה... בגלל אותו "הר געש" איום ומסוכן!!!
לקלוט בסופו של דבר, שהכל הכל ירד לטמיון!! - רק בגלל איזו חתיכת פאה מסכנה וכמה בגדים צמודים וקצרים עלובים ...!!!
אוי אוי... איזו שטות! איזה פיספוס נורא!
("פאה" ר"ת: פ'יספסת א'ת ה'חיים!!! "פאה" ר"ת: פ'ה א'ין ה'צלחה, "פאה" ר"ת: מוצא אני מ'ר מ'מוות א'ת ה'אשה - שני הממי"ם יחד הם פ'. האותיות שלאחר האותיות פאה הן "בוץ". שכל ההולכת עם פאה נכנסת לבוץ שמי יודע איך תצא מזה?).
ומאידך, כמה זוכה ומאושרת אותה אשה המקפידה ושומרת על קרקע בטוחה חזקה ויציבה, ההולכת בבגדים עדינים פשוטים ורחבים ומכסה את ראשה במטפחת ראש צנועה וזוכה על ידי כך שטירתה המפוארת... בנויה במקום שמור בטוח ומוגן!!
("כיסוי ראש" בהיפוך אותיות: "סיכוי (ל)אושר"! וכן "מטפחת ראש" ר"ת: מ'קבלת ט'ובה פ'רנסה ח'ינוך ילדים ת'שועה ר'פואה א'ושר ש'לוה ש'לום בית)
לא מזמן התרחש סיפור נורא ואמיתי שהתפרסם.
זה היה באחד החתונות. אחד מקרובי החתן ביקש מהצלם, ממש בסוף החתונה לאחר שכבר כל המוזמנים וקרובי המשפחה הלכו, להתבונן על המצלמה המשוכללת שבידו. והנה אותו קרוב משפחה לחץ "בטעות" באחד הכפתורים שבמצלמה ומחק בבת אחת!! את כל תמונות החתונה שצולמו באותו ערב!...
מיותר לתאר ולדמיין את העגמת נפש האיומה והתדהמה הנוראה שאחזה בבני המשפחה...
את כל התמונות שהצלם צילם, את החתן עם רבותיו ועם חביריו ואת טקס החופה... ואת הכלה עם מורותיה וחברותיה... ובריקודים... ותמונות עם קרובי משפחה... הכל הכל ירד לטמיון ברגע אחד!!!
לא הייתה כל אפשרות להציל אפילו חלק מהתמונות... הכל פשוט נמחק!!!
וכמובן לא ניתן היה לשוב ולצלם מחדש את מה שהיה לפני שעות אחדות... מה שהיה היה, ההפסד נשאר לכל החיים!
אך מעל הכל, מי שלקחה את זה הכי קשה הייתה הכלה האומללה!
הכלה המסכנה כמעט והתמוטטה לשמע הדברים: "מה זאת אומרת...? אני לא מאמינה... מתי זה קרה...? איך יתכן...? למה...?" - צרור של שאלות המטירה על הצלם, אך לא היה מי שיוכל לעזור לה. הכלה האומללה פרצה בבכי סוער על מר גורלה, אך לא היה ניתן לשנות את פני הדברים.
היא ידעה שתצטרך כל חייה לספוג את העובדה שלא נשאר לה כל זכר מהחתונה שלה לעולמים!!!
פשוט מזעזע!!! נכון?
ועתה, נחשוב רגע לעצמנו, הלוא מדובר היה בערב החתונה שזה בסך הכל רק יום אחד מהחיים ותו לא, אמנם זה יום גדול וחשוב המתרחש רק פעם אחת בחיים... אבל סוף כל סוף מדובר רק ביום אחד!
מה קורה כשאשה מגלה שלא רק יום אחד נמחק מחייה... אלא כל שנותיה כולם!!! מאז שנולדה ועד שהפכה לסבתא לנכדים... הכל נמחק בבת אחת!!!... האם אפשר בכלל להתחיל לדמיין את גודל ועוצמת הכאב האדירה שיכולה להיות לאשה כזו???!!! - הלוא זה הדבר המחריד ביותר שיוכל לקרות!!
וכי יש איזה משהו אחר בעולם שיוכל לזעזע יותר מזה???
אך מה שהכי כואב והכי מבהיל בכל הסיפור הזה... שאותה אשה, עלולה לגלות לאחר 120 שנה, שהיא היא למעשה זאת "שלחצה" - בגודל טיפשותה הנוראה - על אותו "כפתור" שמחק לה בבת אחת את כל ימי חייה!!! - שהיא היא בכבודה ובעצמה זאת שאיבדה במו ידיה את כל עולמה הרוחני והמפואר...
וכי ניתן לעכל בשכל כזה דבר?? הלוא אפשר למות מגודל הצער האיום והנורא!!!
על אותם אנשים - שעשו בעצמם במו ידיהם את טעות חייהם הנוראה - התבטאו חכמינו זכרונם לברכה ואמרו: "יש מאבד עולמו בשעה אחת!!!"
כמה אווילות טיפשות ואומללות אותן נשים, אשר הולכות בבגדים צמודים וקצרים ובפאות זמננו שנאסרו על ידי כל גדולי ישראל פה אחד! - שהן מאבדות ביודעים ובמזיד את כל שנות חייהן ומסתכנות באיבוד עולמם הנצחי...!!!
זו אינה מליצה כלל! - זו מציאות אמיתית שאשה יכולה למחוק לגמרי את כל עברה המפואר... ולהוריד הכל הכל לטמיון!!!
ועל מה? על שטויות ממש... על הבל ורעות רוח... - אוי! כמה נורא הדבר!!!
נו, יש מי שלוקחת סיכון??...