אור ברסלב
נשואין ואישות הלכות טהרת הבית › פרק ב´- דיני מראות הדם וכללי ההוראה בהם

נשואין ואישות

הלכות טהרת הבית · פרק ב´- דיני מראות הדם וכללי ההוראה בהם

פרק א´- באלו אופנים נעשית האשה נדה

מי כשר לפסוק במראות

א מִצַּד הַדִּין יָכוֹל כָּל אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל לִפְסֹק בִּרְאִיַּת מַרְאוֹת, בֵּין מַרְאוֹת דְּאוֹרַיְתָא וּבֵין דְּרַבָּנָן, וּבִתְנַאי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֵילוּ צְבָעִים טְמֵאִים וְאֵילוּ טְהוֹרִים וְהוּא בַּעַל רְאִיָּה טוֹבָה וְיוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל וּלְהַגְדִּיר בְּכָל מַרְאֶה אֵיזֶה סוּג צֶבַע הוּא, וְאֵין צֹרֶךְ בָּזֶה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סְמִיכַת חֲכָמִים מְיֻחֶדֶת לְהוֹרוֹת.

אֲבָל בְּהַרְבֵּה מֵהַמִּקְרִים מִתְלַוָּה אֶל הַמַּרְאֶה שְׁאֵלָה בְּדִינֵי טָהֳרָה, וּבְשֶׁל כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ בְּחָכָם שֶׁהוּא רַב מוֹרֵה הוֹרָאָה מֻבְהָק שֶׁנִּסְמַךְ לְהוֹרוֹת בְּדִינִים אֵלּוּ. לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ עָדִיף רַב מוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁנִּסְמַךְ לְהוֹרוֹת בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַנּוֹהֲגִים לַהֲלָכָה בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם אֶחָד וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעָדִיף "חָכָם שָׁלֵם" עַל "חֲצִי חָכָם". וְגַם בְּרַב גָּדוֹל הַבָּקִי בְּכָל חַדְרֵי הַתּוֹרָה קַיְמָא לָן כֹּחָא דְּהֶתֵּרָא עָדִיף, וְהֶחָכָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהַתִּיר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ וְכֹחוֹ רַב בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וּכְלָלֵי הַהוֹרָאָה לְהַתִּיר, הוּא הַמֻּבְחָר יוֹתֵר, שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מְלַכְלֵךְ יָדָיו בְּדָם וְשָׁפִיר וְשִׁלְיָה וּמְבַזֶּה כְּבוֹדוֹ עַל מְנָת לְהַתִּיר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, וּבְדֶרֶךְ רַבּוֹתֵינוּ חַכְמֵי הַגְּמָרָא שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן עַל חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּמַרְאוֹת דָּמִים לְהַתִּיר.

גמ´ ברכות ד. "כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה וכו´..."

גמ´ בבא מציעא פד: "...נפק לבי מדרשא אייתו לקמיה שתין מיני דמא, טהרינהו, הוה קא מרנני רבנן ואמרי סלקא דעתך לית בהו חד ספק, אמר להו אם כמותי הוא יהיו כולם זכרים ואם לאו תהא נקבה אחת ביניהם, היו כולם זכרים ואסיקו להו ר´ אלעזר על שמיה, תניא, אמר רבי כמה פריה ורביה ביטלה רשעה זו מישראל".

אלו מראות טהורים ואלו טמאים

ב כָּל מַרְאֶה אָדֹם, בֵּין אִם הָיָה כֵּהֶה הַרְבֵּה אוֹ עָמֹק, וְכָל מַרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַדְמוּמִית טְמֵאִים, וְכֵן כָּל מַרְאֶה שָׁחוֹר.

במשנה נידה יט. "חמישה דמים טמאים באשה, האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה וכמזוג, בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרים. ומבואר בחידושי הרשב"א והריטב"א והר"ן (נידה יט.) שאנו מטמאים כל הנוטה למראה אדום או שחור. וכן הראב"ד בהשגות כתב שכל מראה אדמומית טמא. וכן כתבו רמב"ן, רשב"ץ, הטור, וכן מובא בב"י.

ולגבי הצבע השחור שנינו בנידה יט. שחור כחרט, דיהא מכן טהור. וכתב הרשב"א בתורת הבית הקצר (בית ז´ שער א´) "...ועוד טמאו חכמים את השחור מפני שתחילתו אדום היה אלא שלקה" וכן פסקו רש"י ורא"ש ששחור טמא מדרבנן.

ג מַרְאֶה חוּם כֵּהֶה הַדּוֹמֶה לְצֶבַע הַקָּפֶה טָהוֹר בֵּין בְּכֶתֶם בֵּין בִּבְדִיקַת עֵד, וְאֵינוֹ טָמֵא אֶלָּא אִם כֵּן בָּא בְּהַרְגָּשָׁה וְחוּם בָּהִיר טָהוֹר אַף אִם בָּא בְּהַרְגָּשָׁה.

כתב היעב"ץ "...מראה ברוין (חום) שאפילו יהיה עמוק הרבה אינו אלא כדיהה דשחור שהוא טהור מן הדין בלי ספק ולכן אין להחמיר בו כלל, וכן פסקו להלכה הסדרי טהרה, ערוך השולחן וציץ אליעזר. לדעת לחם ושמלה ויפה נוף צבע חום טמא, ולדעת הרב יצחק אלחנן בתשובה יהיה החום טמא בבדיקות וטהור בכתמים.

לדעת הבית מאיר והבית שלמה יהיה החום טמא רק אם בא בהרגשה, ובספר טהרת ישראל כתב להקל במראה חום בבדיקות וכל שכן בכתמים, וכן פסק במשמרת הטהרה.

ד מַרְאֶה לָבָן בְּכָל הַגְּוָנִים שֶׁלּוֹ, כּוֹלֵל מַרְאֶה אָפֹר, כֻּלָּם טְהוֹרִים, וְכֵן מַרְאֶה יָרֹק וְצָהֹב בְּכָל הַגְּוָנִים שֶׁלָּהֶם, רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בָּהֶם אַדְמוּמִית, וְכֵן מַרְאֵה הַזָּהָב, חֶלְבּוֹן הַבֵּיצָה וְהַשַּׁעֲוָה כֻּלָּם טְהוֹרִים אֲפִלּוּ רָאֲתָה אוֹתָם בְּהַרְגָּשָׁה, וְאצ"ל בַּבְּדִיקוֹת אוֹ בִּכְתָמִים שֶׁהֵם טְהוֹרִים בֵּין בִּימֵי שִׁבְעָה נְקִיִּים וּבֵין בִּימֵי טָהֳרָתָהּ.

מראה שנשתנה מראיתו

ה אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה מַרְאֶה טָהוֹר כְּמַרְאֵה הַזָּהָב בְּלֹא הַרְגָּשָׁה וְהִתִּירוֹ הֶחָכָם וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּנָּה מַרְאִיתוֹ לְצֶבַע אָדֹם יִשָּׁאֵר הַמַּרְאֶה בְּהֶתֵּרוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּכְתָמִים שׁוֹמְעִים לְהָקֵל.

וְאִם הָיָה הַמַּרְאֶה ע"י הַרְגָּשָׁה יֵשׁ לְהַחֲמִיר לַחֲזֹר וּלְטַמְּאוֹ. וְאִם הָיָה זֶה ע"י בְּדִיקַת עֵד, הַמֵּקֵל בִּמְקוֹם צֹרֶךְ יֵשׁ לוֹ עַל מָה שֶׁיִּסְמֹךְ.

ו אִם נִשְׁתַּנָּה הַמַּרְאֶה וְהֻכְהֲתָה מַרְאִיתוֹ אֲבָל אֵינוֹ שָׁחוֹר מַמָּשׁ, יִשָּׁאֵר הַמַּרְאֶה בְּהֶתֵּרוֹ אֲפִלּוּ רָאֲתָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה בְּהַרְגָּשָׁה.

ז נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר שֶׁהָיָה הַמַּרְאֶה לָבָן בִּתְחִלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּנָּה לְגָוֶן אָדֹם וּמֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ.

ח אִם אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה שֶׁהָיָה הַמַּרְאֶה אָדֹם וְנִשְׁתַּנָּה לְצֶבַע מֵהַצְּבָעִים הַטְּהוֹרִים, אִם טוֹעֶנֶת וַדַּאי אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ, וְאִם מִסְתַּפֶּקֶת בַּדָּבָר, הוֹאִיל וְהֶחָכָם אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בַּמַּרְאֶה שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהִנּוֹ טָהוֹר, יוֹרֶה לָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְהוֹרָה.

רחיצה בזמן שבעה נקיים

ט מֻתָּר לְאִשָּׁה לִרְחֹץ בִּזְמַן שִׁבְעַת הַיָּמִים הַנְּקִיִּים בֵּין בְּמִקְלַחַת בֵּין בְּאַמְבַּטְיָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ שֶׁמָּא יֵצֵא מִמֶּנָּה דָּם וְיִשָּׁטֵף בַּמַּיִם אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁתַּנֶּה מַרְאֶה טָמֵא לְטָהוֹר מֵחֲמַת הַמַּיִם.

אם צריכה לשמור מראה שעלול להשתנות

י אִשָּׁה שֶׁטִּהֵר לָהּ הֶחָכָם מַרְאֶה יְכוֹלָה לְזָרְקוֹ וְאֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ שֶׁמָּא יִשְׁתַּנֶּה מַרְאֵהוּ לְטָמֵא, וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדַעַת בְּעַצְמָהּ שֶׁמַּרְאוֹת שֶׁלָּהּ מִשְׁתַּנִּים לְאַחַר זְמַן מִטָּהוֹר לְטָמֵא וְלָכֵן אֵינָהּ יְכוֹלָה לִטַּהֵר לְבַעֲלָהּ, יְכוֹלָה לִזְרֹק אֶת הַמַּרְאֶה אַחַר שֶׁרָאֲתָה בְּוַדָּאוּת שֶׁצִּבְעוֹ טָהוֹר אוֹ שֶׁטִּהֵר לָהּ אוֹתוֹ הֶחָכָם.

אם צריך החכם להמתין שיתיבש המראה

יא יִבְדֹּק הֶחָכָם אֶת הַמַּרְאֶה בֵּין אִם הוּא לַח אוֹ יָבֵשׁ וְא"צ לְחַכּוֹת שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ הַלַּח, שֶׁאֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת וְיָדוּן אֶת הַמַּרְאֶה כְּמוֹ שֶׁהוּבָא לְפָנָיו.

מתי נאמנת אשה לומר שמראה כגון זה טיהר לי חכם

(ובפרק ג´ יח´)

יב אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה מַרְאֶה, בֵּין בְּהַרְגָּשָׁה בֵּין שֶׁלֹּא בְּהַרְגָּשָׁה, וְאִבְּדָה אוֹתוֹ, נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר שֶׁמַּרְאֶה טָהוֹר הָיָה. שֶׁהֲרֵי דִּין שֶׁל עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִים נִלְמַד מֵאִשָּׁה שֶׁכָּתוּב בָּהּ "וְסָפְרָה לָהּ" וְלָמְדוּ חֲזַ"ל לָהּ - לְעַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמֶנֶת לִסְפֹּר לְעַצְמָהּ.

יג אִם אָבַד הַמַּרְאֶה לִפְנֵי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הֶחָכָם, נֶאֱמֶנֶת הָאִשָּׁה לוֹמַר עַל מַרְאֶה אַחֵר שֶׁהָרִאשׁוֹן הָיָה כְּמוֹתוֹ. וְאִם רוֹאֶה הֶחָכָם שֶׁהוּא טָהוֹר מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ.

יד נֶאֱמֶנֶת הָאִשָּׁה לְהָעִיד עַל עֵד בְּדִיקָה אוֹ כֶּתֶם שֶׁחָכָם פְּלוֹנִי טִהֵר לָהּ עֵד בְּצֶבַע כָּזֶה, וַאֲפִלּוּ אִם מִסְתַּפֵּק הֶחָכָם בְּאוֹתוֹ צֶבַע אִם טָמֵא הוּא אוֹ טָהוֹר יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל עֵדוּתָהּ וּלְהַתִּירָהּ לְבַעֲלָהּ, וְאִם הָיָה הַמַּרְאֶה בְּהַרְגָּשָׁה וְהֶחָכָם מִסְתַּפֵּק בּוֹ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא טוֹעָה בְּדִמְיוֹנָהּ.

הראתה לחכם ואח"כ רוצה להראות את המראה לחכם שני אם מותר, ומתי יכול חכם לסתור דברי חברו

טו אִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה חָכָם וְטִמֵּא מַרְאֶה שֶׁהֶרְאֲתָה לוֹ וְרוֹצָה לְהַרְאוֹתוֹ לְחָכָם אַחֵר צְרִיכָה לְהוֹדִיעַ לַשֵּׁנִי שֶׁכְּבָר שָׁאֲלָה לָרִאשׁוֹן וְהוֹרָה בּוֹ אִסּוּר, וְאָז יִרְאֶה הַשֵּׁנִי, אִם טָעָה הָרִאשׁוֹן בְּדָבָר הַמְפֹרָשׁ בַּפּוֹסְקִים לְהַתִּיר, יָכוֹל לְהַתִּיר, וְאִם לָאו אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַתִּיר, וְחָכָם שֶׁמַּחֲמִיר נֶגֶד דַּעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לִסְפָרַדִּי נֶחְשָׁב כְּטוֹעֶה בְּדָבָר הַמְפֹרָשׁ בַּפּוֹסְקִים. אֲבָל לְהַחֲמִיר וְלֶאֱסֹר יָכוֹל הַשֵּׁנִי אִם יֵשׁ לוֹ רְאָיוֹת מֵהַפּוֹסְקִים אוֹ אֲפִלּוּ אִם הוּא דָּבָר הַתָּלוּי בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת.

טז אִם הֶרְאֲתָה הָאִשָּׁה מַרְאֶה לְחָכָם וְטִמֵּא לָהּ יְכוֹלָה לְהַרְאוֹת מַרְאֶה אַחֵר כַּיּוֹצֵא בָּזֶה לְחָכָם אַחֵר וִיטַהֵר לָהּ.

יז אִם חָכָם רִאשׁוֹן טִמֵּא וּלְחָכָם שֵׁנִי יֵשׁ קַבָּלָה מֵרַבּוֹתָיו לְטַהֵר מַרְאֶה כָּזֶה, יָכוֹל הַשֵּׁנִי לְטַהֵר. וְכֵן אִם רִאשׁוֹן טִמֵּא עַל סְמַךְ שִׁקּוּל הַדַּעַת וְלַשֵּׁנִי יֵשׁ רְאָיוֹת מִדִּבְרֵי רֹב הָאַחֲרוֹנִים, יָכוֹל הַשֵּׁנִי לְטַהֵר.

אם יכול החכם לראות מראות בלילה

יח חָכָם הַבָּקִי בִּרְאִיַּת מַרְאוֹת יָכוֹל לִרְאוֹת מַרְאוֹת בַּלַּיְלָה לְאוֹר מְנוֹרָה חַשְׁמַלִּית, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַשִּׁנּוּי שֶׁעוֹשֶׂה אוֹר הַמְּנוֹרָה בְּגוֹנֵי הַמַּרְאוֹת, וְאעפ"כ אִם טִמֵּא בַּלַּיְלָה יָכוֹל הֶחָכָם לַחֲזֹר בַּיּוֹם וּלְטַהֵר וְלִתְלוֹת שֶׁאוֹר הַמְּנוֹרָה הִטְעָהוּ.

תוכן העניינים

נשואין ואישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה