פרק יב - שבועות ונדרים · הֲיָדַעְתָּ?!
אַף שֶׁאֵין רָאוּי וְנָכוֹן לִנְדֹּר נְדָרִים, אוּלָם מְשֻׁבָּח לִנְדֹּר צְדָקָה בִּשְׁעַת צָרָה אוֹ כְּדֵי לְזָרֵז עַצְמוֹ לִפְרשׁ מֵאִסּוּרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן לְהִתְנַזֵּר מִבָּשָׂר וְיַיִן כְּשֶׁהוּא לָהוּט אַחַר הַזְּלִילָה וְהַסְּבִיאָה, אוֹ מִמַּלְבּוּשִׁים נָאִים, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר הָעֲרָיוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יַרְבֶּה בִּנְדָרִים כָּאֵלּוּ.