פרק יב - שבועות ונדרים · הֲיָדַעְתָּ?!
אָדָם שֶׁנָּהַג מִנְהָג מְסֻיָּם בִּסְתָם וְלֹא חָשַׁב לִנְהֹג כָּךְ לְעוֹלָם, אוּלָם נָהַג בְּנֹהַג זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים, אָסוּר לוֹ לְבַטֵּל מִנְהָגוֹ מִבְּלִי שֶׁיֵּלֵךְ לְחָכָם וְיַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ. לְמָשָׁל, אָדָם שֶׁנָּהַג לָצוּם בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז בְּפֶסַח - אִם נָהַג בָּזֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים, חַיָּב בְּהַתָּרַת נְדָרִים.
[וְאִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְהֹג כָּךְ לְעוֹלָם - כְּבָר מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה חָל עָלָיו הַנֶּדֶר וְחַיָּב הַתָּרָה.] (הבית היהודי)