פרק יב - שבועות ונדרים
עֵדוּתָם שֶׁל הַבּוֹר וְהַחֻלְדָּה
מַעֲשֶׂה בְּנַעֲרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה בְּדַרְכָּהּ לְבֵית אָבִיהָ, וְהָיָה בּוֹר בַּדֶּרֶךְ וְנָפְלָה לְתוֹכוֹ. בָּא בָּחוּר אֶחָד וְאָמַר: אִם אֲנִי אַעֲלֵךְ מֵהַבּוֹר, תִּנָּשְׂאִי לִי? אָמְרָה לוֹ: כֵּן. וְנִשְׁבְּעוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁהוּא לֹא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת - וְהִיא לֹא תִנָּשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר. וְאָמְרוּ: מִי מֵעִיד בֵּינֵינוּ? וְהָיְתָה חֻלְדָּה אַחַת הוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַבּוֹר, וְאָמְרוּ: אֵלּוּ שְׁנַיִם - הַבּוֹר וְהַחֻלְדָּה - יִהְיוּ עֵדִים בֵּינֵינוּ. וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.
הַנַּעֲרָה עָמְדָה בִּשְׁבוּעָתָהּ וְלֹא הִתְחַתְּנָה עִם אַחֵר - וְהַבָּחוּר נָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְיָלְדָה בֵּן. בָּאָה חֻלְדָּה וּנְשָׁכַתּוּ וּמֵת. יָלְדָה בֵּן שֵׁנִי וְנָפַל לַבּוֹר וּמֵת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מַה זֶּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִגִּיעַ לָנוּ שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם? נִזְכַּר מֵהַשְּׁבוּעָה, וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרָה לוֹ: אִם כֵּן, חֲזֹר וְקָחֶנָּה. כָּתַב לָהּ גֵּט וְהָלַךְ וְנָשָׂא אֶת הַבְּתוּלָה. (תוס' תענית ח. ד"ה כחולדה)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִסּוּר חָמוּר מְאֹד הוּא לִשָּׁבַע וְלֹא לְקַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מַזְכִּיר שֵׁם ה' בִּשְׁבוּעָתוֹ - אֶלָּא רַק אוֹמֵר: נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה כָּךְ אוֹ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה - חַיָּב לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ.
וְאִם מַזְכִּיר שֵׁם ה' בִּשְׁבוּעָתוֹ, וּכְגוֹן שֶׁאוֹמֵר: בְּשֵׁם ה' שֶׁכָּךְ הָיָה, אוֹ: בְּשֵׁם ה' שֶׁכָּךְ אֶעֱשֶׂה - אַף שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעָה. (שו"ע יו"ד סי' רלז סעי' א)
הֲיָדַעְתָּ?!
הָאוֹמֵר: אֶהְיֶה מְקֻלָּל אִם לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, אוֹ אֶהְיֶה מְקֻלָּל אִם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, אוֹ תָּבֹא עָלַי כָּךְ וְכָךְ אִם לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ - זוֹ שְׁבוּעָה, כִּי קְלָלָה וְאָרוּר נֶחְשָׁבִים לִלְשׁוֹן שְׁבוּעָה.
וְכֵן הָאוֹמֵר: בֶּאֱמוּנָה אֶעֱשֶׂה אוֹ לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ וְכָךְ - צָרִיךְ הַתָּרָה. (הבית היהודי מהשו"ע)
הֲיָדַעְתָּ?!
יֶשְׁנָם כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּכְשָׁלִים בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כְּגוֹן: "בֶּאֱמֶת", "בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה", "חֵי נַפְשִׁי", "בְּחַיֵּי בְּנִי", "שֶׁכֹּה אֶחְיֶה" וְכַדּוֹמֶה.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים: עַל לָשׁוֹן הָרָע, וְעַל שְׁפִיכות דָּמִים, וְעַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ, וְעַל הַגָּזֵל, וְעַל צָרוּת הָעַיִן וְכוּ'. עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁכָּתוּב (מלכים ב' ה, כג): "וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל קַח כִּכָּרַיִם", וְכָתוּב (שם, כז): "וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ". (ערכין טז.)
וְנֶאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה ו, ג): אָמַר רַבִּי אַיְבּוּ, מִפְּנֵי מָה מַשְׁבִּיעִים הָאָדָם בְּסֵפֶר תּוֹרָה וּמְבִיאִים לְפָנָיו נוֹדוֹת נְפוּחִים? לוֹמַר, אֶתְמוֹל הָיָה הַנּוֹד הַזֶּה [הֶעָשׂוּי מֵעוֹר בְּהֵמָה] מָלֵא גִּידִים וַעֲצָמוֹת, וְעַכְשָׁו הוּא רֵיק מִכֻּלָּן - כָּךְ הַמַּשְׁבִּיעַ אֶת חֲבֵרוֹ לְשֶׁקֶר, סוֹף שֶׁיֵּצֵא רֵיקָם מִכָּל מָמוֹנוֹ.
וְעוֹד נֶאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא מטות א): אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הֱווּ זְהִירִין בִּנְדָרִים וְאַל תִּפְרְצוּ בָּהֶן, שֶׁכָּל הַפּוֹרֵץ - סוֹפוֹ לִמְעֹל בִּשְׁבוּעוֹת, וְהַמּוֹעֵל בִּשְׁבוּעוֹת - כּוֹפֵר בּוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא וְאֵין לוֹ מְחִילָה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ז): "כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא".
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְעִירוֹ שֶׁל רַבִּי טַרְפוֹן וְחָקַר אַחַר זַרְעוֹ. שָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ אִם נִשְׁאָר בֵּן לְאוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁהָיָה מְקַפֵּחַ אֶת בָּנָיו, כִּי כְּשֶׁהָיָה נִשְׁבַּע, הָיָה רָגִיל לוֹמַר: "אֲקַפַּח בְּנִי". אָמְרוּ לְרַבִּי: בֵּן לֹא נִשְׁאָר לוֹ, כִּי נֶעֱנַשׁ בִּגְלַל שְׁבוּעוֹתָיו. מֵתוּ לוֹ כָּל בָּנָיו, וְרַק נִשְׁאָר בֵּן לְבִתּוֹ. (בבא מציעא פה.)
הֲיָדַעְתָּ?!
יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת. וּמְסֻפָּר בַּגְּמָרָא: אֶלֶף עֲיָרוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ וְנֶחְרְבוּ כֻּלָּם עַל שֶׁהָיוּ רְגִילִים בִּשְׁבוּעָה, וְאַף שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִים שְׁבוּעָתָם. (שו"ע או"ח סי' קנא סעי' א)
מְסֻפָּר בַּיְרוּשַׁלְמִי (שבועות ו, ה): אִשָּׁה נִכְנְסָה לְבֵית חֲבֶרְתָּהּ לָלוּשׁ בָּצֵק, וְהָיוּ לָהּ שְׁנֵי דִּינָרִים קְשׁוּרִים בַּאֲזוֹרָהּ. תּוֹךְ כְּדֵי לִישָׁה נָפְלוּ הַדִּינָרִים לְתוֹךְ הַבָּצֵק וְלֹא הִרְגִּישָׁה בָּזֶה, וְכָךְ אָפְתָה אֶת הַלֶּחֶם. כְּשֶׁנִּזְכְּרָה בְּדִינָרֶיהָ וְרָאֲתָה שֶׁאֵינָם, מִהֲרָה לְבֵיתָהּ וּבִקְשָׁתַם וְלֹא מְצָאָתַם.
חָזְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: נָפְלוּ לִי שְׁנֵי דִּינָרִים בְּתוֹךְ בֵּיתֵךְ, תְּנִי נָא לִי אוֹתָם. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: אֵינֶנִּי יוֹדַעַת. וְהוֹסִיפָה וְנִשְׁבְּעָה: אֶקְבֹּר בֵּן אֶחָד, אִם אֲנִי יוֹדַעַת הֵיכָן כַּסְפֵּךְ. גָּמְרָה הַשְּׁבוּעָה וּמֵת בֵּן אֶחָד. כְּשֶׁחָזְרוּ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת, שָׁמְעָה קוֹל בָּרְחוֹב: אִלּוּ לֹא הָיָה אֱמֶת שֶׁהִיא יוֹדַעַת מַחֲבוֹא הַדִּינָרִים, לֹא הָיְתָה נֶעֱנֶשֶׁת כָּךְ לִקְבֹּר אֶת בְּנָהּ. חָזְרָה שֵׁנִית וְנִשְׁבְּעָה: אִם אֲנִי יוֹדַעַת הֵיכָן הַדִּינָרִים, אָז אֶקְבֹּר אֶת בְּנִי הַשֵּׁנִי. וְכָךְ הָיָה - שֶׁמֵּת גַּם הוּא.
בְּמִדְרַשׁ רַבָּה מַמְשִׁיךְ הַסִּפּוּר, כִּי זְמַן מָה לְאַחַר קְבוּרַת הַבֵּן הַשֵּׁנִי נִכְנְסָה חֲבֶרְתָּהּ וּבִקְשָׁה מִמֶּנָּה, שֶׁלְּטוֹבָתָהּ תּוֹדֶה בְּעִנְיַן פָּרָשַׁת הַדִּינָרִים. קָפְצָה וְנִשְׁבְּעָה שְׁלִישִׁית: אֶקְבֹּר אֶת בְּנִי הַשְּׁלִישִׁי, אִם אֲנִי יוֹדַעַת הֵיכָן דִּינָרַיִךְ. וּמֵת בְּנָהּ הַשְּׁלִישִׁי.
לַמָּחֳרָת אָמַר בַּעְלָהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַדִּינָרִים: רָאוּי לָנוּ לְהִכָּנֵס וּלְנַחֵם אֶת שְׁכֶנְתֵּנוּ. לָקְחוּ שְׁנֵי כִּכָּרוֹת לִסְעוּדַת הַבְרָאַת אֲבֵלִים. כְּשֶׁחָתְכוּ אֶת הַלֶּחֶם, נָפְלוּ הַדִּינָרִים שֶׁבְּתוֹכוֹ...
לָכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים: הַרְחֵק מִן הַשְּׁבוּעָה, הֵן עַל אֱמֶת וְהֵן עַל שֶׁקֶר, וְאַל תַּכְנִיס אֶת עַצְמְךָ בִּכְלָל לִשְׁבוּעָה. (ויקרא רבה ו, ג)
הֲיָדַעְתָּ?!
תְּקִיעַת כַּף שֶׁנּוֹתֵן אָדָם לַחֲבֵרוֹ עַל מְנָת לְאַמֵּת דְּבָרָיו, דִּינָהּ כְּמוֹ שְׁבוּעָה, וְהוּא כַּאֲשֶׁר הִתְכַּוְּנוּ לְשֵׁם שְׁבוּעָה וְלֹא כַּאֲשֶׁר הִתְכַּוְּנוּ סְתָם לְשֵׁם הַסְכָּמָה וּשְׂבִיעוּת רָצוֹן. (הבית היהודי)
הֲיָדַעְתָּ?!
גַּם כְּשֶׁנִּשְׁבָּע אָדָם אוֹ נוֹדֵר מִתּוֹךְ כַּעַס אוֹ מַחֲלֹקֶת, חָל עָלָיו חֹמֶר נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה, וְלָכֵן מְאֹד יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִמַּה שֶּׁמָּצוּי אֵצֶל הֲמוֹן הָעָם לִשָּׁבַע מִתּוֹךְ כַּעַס שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵצֶל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ שֶׁלֹּא לְבַקֵּר אֶצְלוֹ, כִּי הַנֶּדֶר אוֹ הַשְּׁבוּעָה בְּתָקְפָּם, וְאָסוּר לְחַלְּלָם לְלֹא הַתָּרָה כָּרָאוּי אֵצֶל חָכָם הַבָּקִי בְּהַתָּרַת נְדָרִים.
הֲיָדַעְתָּ?!
אֵין לָלֶכֶת לְהַתִּיר אֶת הַנֶּדֶר אוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה אֵצֶל שְׁלשָׁה עַמֵּי אֲרָצוֹת שֶׁלֹּא מְבִינִים בְּעִנְיְנֵי נְדָרִים, אֶלָּא צָרִיךְ לֵילֵךְ לְחָכָם הַבָּקִי בְּדִינֵי הַתָּרַת נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת.
הֲיָדַעְתָּ?!
אִסּוּר חָמוּר לִדֹּר נֶדֶר וְלֹא לְקַיְּמוֹ.
יֶשְׁנוֹ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין נְדָרִים הַשַּׁיָּכִים לְעִנְיְנֵי רְשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁנּוֹדֵר שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ לֹא יֵלֵךְ, אוֹ שֶׁנּוֹדֵר שֶׁיֹּאכַל אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל, שֶׁאָז צָרִיךְ לְפָרֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן נֶדֶר, וּבֵין נְדָרִים הַשַּׁיָּכִים לְמִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה אוֹ שֶׁיִּלְמַד פֶּרֶק בַּהֲלָכָה אוֹ בְּמִשְׁנָה. בָּאֳפָנִים אֵלּוּ, אַף שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לְשׁוֹן נֶדֶר, אֶלָּא יֹאמַר סְתָם: אֲנִי מִתְנַדֵּב כָּךְ וְכָךְ, אוֹ אֲנִי אֶתֵּן כָּךְ וְכָךְ - חַיָּב לִתֵּן צְדָקָה, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נָדַר.
הֲיָדַעְתָּ?!
הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּנִדְרוֹ, חַיָּב לֵילֵךְ לְחָכָם מֻבְהָק הַבָּקִי בְּהִלְכוֹת נְדָרִים שֶׁיַּתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ.
הֲיָדַעְתָּ?!
אָדָם שֶׁנָּהַג מִנְהָג מְסֻיָּם בִּסְתָם וְלֹא חָשַׁב לִנְהֹג כָּךְ לְעוֹלָם, אוּלָם נָהַג בְּנֹהַג זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים, אָסוּר לוֹ לְבַטֵּל מִנְהָגוֹ מִבְּלִי שֶׁיֵּלֵךְ לְחָכָם וְיַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ. לְמָשָׁל, אָדָם שֶׁנָּהַג לָצוּם בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז בְּפֶסַח - אִם נָהַג בָּזֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים, חַיָּב בְּהַתָּרַת נְדָרִים.
[וְאִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְהֹג כָּךְ לְעוֹלָם - כְּבָר מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה חָל עָלָיו הַנֶּדֶר וְחַיָּב הַתָּרָה.] (הבית היהודי)
הֲיָדַעְתָּ?!
אַף שֶׁאֵין רָאוּי וְנָכוֹן לִנְדֹּר נְדָרִים, אוּלָם מְשֻׁבָּח לִנְדֹּר צְדָקָה בִּשְׁעַת צָרָה אוֹ כְּדֵי לְזָרֵז עַצְמוֹ לִפְרשׁ מֵאִסּוּרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן לְהִתְנַזֵּר מִבָּשָׂר וְיַיִן כְּשֶׁהוּא לָהוּט אַחַר הַזְּלִילָה וְהַסְּבִיאָה, אוֹ מִמַּלְבּוּשִׁים נָאִים, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר הָעֲרָיוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יַרְבֶּה בִּנְדָרִים כָּאֵלּוּ.