אור ברסלב
נקי כפים פרק יא - שקר

נקי כפים

פרק יא - שקר

פרק י - נקימה ונטירה

דֶּרֶךְ לְחִנּוּךְ הַבָּנִים לְמִדַּת הָאֱמֶת

מְסַפֵּר הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ: רָגִיל הָיִיתִי לְהִכָּנֵס אֵצֶל חָסִיד גָּדוֹל מֵחֲסִידֵי עֶלְיוֹן מֵאַחֵינוּ הַסְּפָרַדִּים, וּמַעֲלָתוֹ הָיְתָה שֶׁהָיָה זָהִיר מְאֹד בְּמִדַּת הָאֱמֶת, שֶׁאֲפִלּוּ הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה מִדִּבּוּרוֹ. וּשְׁאַלְתִּיו כֵּיצַד זָכָה לָזֶה, וְהֵשִׁיב, שֶׁמִּדָּה זוֹ קָנָה הוֹדוֹת לְחִנּוּכוֹ שֶׁל אָבִיו. וְכָךְ הָיָה דֶּרֶךְ אָבִיו בְּחִנּוּכוֹ: כְּדֶרֶךְ הַיְלָדִים שֶׁרָבִים בֵּינֵיהֶם - זֶה אוֹמֵר הוּא הִתְחִיל וְזֶה אוֹמֵר הוּא הִתְחִיל. כְּשֶׁהָיָה קוֹרֶה רִיב כָּזֶה בֵּין הָאַחִים, הָיָה הָאָב אוֹמֵר: "בָּנַי! מִי שֶׁיּוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, אֶמְחַל לוֹ, בִּתְנַאי שֶׁיִּזָּהֵר מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ, וּמִי שֶׁיַּכְחִישׁ - דְּעוּ לָכֶם שֶׁאֶחְקֹר וְאֶדְרשׁ מִי הַמְשַׁקֵּר, וְאָז אַעֲנִישֶׁנּוּ בְּכֵפֶל כִּפְלַיִם!"

וְכָךְ אָכֵן עָשָׂה הָאָב. מִי שֶׁהוֹדָה - מָחַל לוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ מַתָּנָה כַּמָּה מַטְבְּעוֹת כִּפְרָס וְעִדּוּד עַל אֹמֶץ לִבּוֹ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, וּמִי שֶׁשִּׁקֵּר - עֲנָשׁוֹ בָּעֳנָשִׁים גְּדוֹלִים. בְּדֶרֶךְ זוֹ נָהַג אוֹתוֹ הָאָב, וְכָךְ הִטְבִּיעַ בְּבָנָיו אֶת מִדַּת הָאֱמֶת וְהַפַּחַד מֵהַשֶּׁקֶר. הֲרֵי לְךָ דֶּרֶךְ חִנּוּךְ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָב פִּקֵּחַ וְנָבוֹן לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו בְּמִדַּת הָאֱמֶת וּלְהַרְחִיקָם מֵהַשֶּׁקֶר כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת. (מדבר שקר תרחק)

הֲיָדַעְתָּ?!

אֵין מָאוּס בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁקֶר, וְלֹא מָצִינוּ אַזְהָרָה כְּאַזְהָרַת הַשֶּׁקֶר, וְלָכֵן נִזְכַּר בּוֹ לְשׁוֹן "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" - שֶׁיֵּשׁ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וּלְמָאֳסוֹ. וַאֲפִלּוּ מְדַבֵּר אֱמֶת וְרַק מְעָרֵב בְּסִפּוּרוֹ דְּבַר שֶׁקֶר, עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", וְכָל שֶׁכֵּן אִם כְּתוֹצָאָה מִשְּׁקָרָיו מַפְסִיד הוּא אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי נִכְשָׁל הוּא גַּם בִּגְנֵבָה. וְהַמְעָרֵב שֶׁקֶר בְּסִפּוּרָיו לַהֲנָאָתוֹ, וְאַף שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם בְּכָךְ שׁוּם נֶזֶק לְזוּלָתוֹ - גָּדוֹל מְאֹד עָנְשׁוֹ. וְגַם הַמְשַׁקֵּר מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לִבּוֹ לְדַיֵּק בְּסִפּוּרָיו, גַּם הוּא מִכְּלַל כַּת הַשַּׁקְּרָנִים יִמָּנֶה. (רבנו יונה)

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵף "נוֹטֵר הָאֱמֶת"

אָבִיו שֶׁל רַבִּי יִצְחָק הַמַּגִּיד מִדֶּרְהוֹבִיץ הָיָה שְׁמוֹ "רַבִּי יוֹסֵף נוֹטֵר אֱמֶת", כִּי לְעוֹלָם לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה מִדִּבּוּרוֹ וְסָר מֵהָאֱמֶת יָמִין וּשְׂמֹאל.

מַעֲשֶׂה וּבָא יְהוּדִי לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף וּבִקְשׁוֹ שֶׁיַּחְבִּיא לוֹ חֲבִילַת סְחוֹרָה מֻבְרַחַת, כִּי שׁוֹטְרֵי הַמַּלְכוּת מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו. וְנִמֵּק אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לְרַבִּי יוֹסֵף: "אֶצְלְךָ וַדַּאי לֹא יָבוֹאוּ הַמִּשְׁטָרָה לְחַפֵּשׂ, כִּי הֲלֹא הִנְּךָ יָדוּעַ כְּאָדָם אֲמִתִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁקֵּר, וְלֹא יַחְשְׁבוּךָ לְמַבְרִיחַ סְחוֹרוֹת."

סֵרַב רַבִּי יוֹסֵף, כְּדַרְכּוֹ, שֶׁלֹּא לְסַיֵּעַ בְּעִנְיְנֵי שֶׁקֶר וְרַמָּאוּת, אוּלָם אוֹתוֹ אָדָם הִפְצִיר בּוֹ מְאֹד, וְהִתְחַנֵּן וְאָמַר לוֹ: "בְּסֵרוּבְךָ אַתָּה הוֹרֵס אֶת חַיַּי. הַשּׁוֹטְרִים רוֹדְפִים אַחֲרַי, וְאִם יִתְפְּסוּנִי - יַעֲנִישׁוּנִי קָשׁוֹת!"

שְׁאָלוֹ רַבִּי יוֹסֵף: "כַּמָּה שָׁוָה סְחוֹרָתְךָ זוֹ הַמֻּבְרַחַת?" עָנָה: "חֲמִשִּׁים רוּבָּלִים!"

הִמְשִׁיךְ רַבִּי יוֹסֵף וְשָׁאַל: "הַאִם תִּמְכֹּר לִי אוֹתָהּ?" "לָמָּה לֹא?" עָנָה הַסּוֹחֵר.

פָּנָה רַבִּי יוֹסֵף לִשְׁכֵנָיו, לָוָה אֶת אוֹתוֹ הַסְּכוּם וְקָנָה אֶת הַסְּחוֹרָה מֵהַסּוֹחֵר בְּכֶסֶף מָלֵא. הַסּוֹחֵר הִסְתַּלֵּק בְּשִׂמְחָה מֵהַמָּקוֹם, שֶׁהֲרֵי מֵהַסַּכָּנָה נִצַּל - וְגַם קִבֵּל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם.

הָלַךְ רַבִּי יוֹסֵף, נָטַל אֶת הַסְּחוֹרָה וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ, בְּחָשְׁשׁוֹ שֶׁאוּלַי יָבוֹאוּ וִיחַפְּשׂוּ בְּבֵיתוֹ וְיֵאָלֵץ לְשַׁקֵּר, וּבָזֶה הִצִּיל אֶת הַסּוֹחֵר מִסַּכָּנָה - וְאֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁקֶר. יָמִים רַבִּים עָמַל רַבִּי יוֹסֵף לְשַׁלֵּם אֶת הֲקָפוֹתָיו שֶׁלָּוָה עֲבוּר אוֹתָהּ סְחוֹרָה. (מדבר שקר תרחק)

הֲיָדַעְתָּ?!

יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד מֵהַבְטָחוֹת כְּשֶׁאֵין בָּרוּר לְךָ שֶׁתּוּכַל לְקַיְּמָם, וְאִם הִבְטַחְתָּ לַחֲבֵרְךָ דָּבָר, הִזָּהֵר לַעֲמֹד בְּהַבְטָחָתְךָ. וּמְאֹד מָצוּי שֶׁקּוֹבְעִים פְּגִישָׁה בְּמוֹעֵד מְסֻיָּם וְלֹא בָּאִים בַּמּוֹעֵד הַנִּקְבָּע, אוֹ מַבְטִיחִים בִּקּוּר וְלֹא בָּאִים, אוֹ בַּעֲלֵי מְלָאכוֹת שֶׁמַּבְטִיחִים לְבַצֵּעַ מְלַאכְתָּם וּמְבַטְּלִים אֶת זְמַנּוֹ שֶׁל הַמַּמְתִּין לָהֶם בְּחִנָּם, וּכְמוֹ כֵן שֶׁמַּשְׁאִילִים חֲפָצִים בְּהַבְטָחָה לְהַחֲזִירָם עַד זְמַן מְסֻיָּם וְלֹא עוֹמְדִים בָּזֶה.

אִישׁ אֱמֶת

רַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר הָיָה רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר פּוֹזֶן בִּמְדִינַת פְּרוּסְיָה - אַשְׁכְּנַז. בְּאַחַד הַיָּמִים נִשְׁלְחָה אֵלָיו שְׁאֵלָה מִדַּיָּנֵי קְהִלַּת בְּלוּסְטְק אֲשֶׁר בְּפּוֹלַנְיָה. בִּתְשׁוּבָתוֹ כּוֹתֵב רַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר, שֶׁהוּא אֵינוֹ כְּדַאי שֶׁמִּמֶּרְחַקִּים יִפְנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת, וְכִי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹשְׁבִים בְּפּוֹלִין אֲשֶׁר קָטְנָם עָבֶה מִמָּתְנוֹ.

אַךְ הוּא מַמְשִׁיךְ וּמְנַמֵּק לָהֶם, כִּי הַפַּעַם הוּא יוֹצֵא מִגְּדֵרוֹ וּמֵשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתָם, הֱיוֹת וְהִזְדַּמֵּן בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה עִם מַכִּיר אֶחָד, וְהַלָּה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּשִׁיב תְּשׁוּבָה לִקְהִלַּת בְּלוּסְטְק, וְהוּא - רַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר - שָׁתַק. "וְחוֹשְׁשַׁנִי אוּלַי נִעְנַעְתִּי רֹאשִׁי קְצָת כְּדֶרֶךְ הַבְטָחָה, לָזֶה מֻכְרְחַנִי לָצֵאת מִגְּדֵרִי וּלְהָשִׁיב אַךְ הַפַּעַם..." (בגדי ישע)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְתָאֵר אָדָם יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהוּא, וּכְמוֹ כֵן אֵין לְתָאֵר תְּאָרִים לַנִּפְטָר בִּזְמַן הֶסְפֵּדוֹ שֶׁלֹּא תּוֹאֲמִים אֶת הַמְּצִיאוּת.

הֲיָדַעְתָּ?!

הַבָּא לְקַבֵּל הַלְוָאָה מִגְּמַ"ח אוֹ מֵאָדָם פְּרָטִי וּמִתְבַּקֵּשׁ לְשֵׁם כָּךְ לְמַלֵּא טֹפֶס וּבוֹ לְנַמֵּק מַטְּרַת הַהַלְוָאָה - אָסוּר לוֹ לְשַׁקֵּר וְלִכְתֹּב אוֹ לוֹמַר לַמַּלְוֶה שֶׁצָּרִיךְ הוּא אֶת הַהַלְוָאָה לְמַטָּרָה אַחֶרֶת, וְכָל שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר אֶת מַטְּרָתוֹ הָאֲמִתִּית לֹא הָיָה הַמַּלְוֶה מַסְכִּים לְהַלְווֹת לוֹ. (הבית היהודי)

מִדִּבּוּר אֱמֶת אַל תָּזוּז!

הַ"חֲזוֹן אִישׁ" הָיָה נוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה בְּשָׁעָה 12:30 בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, הֵן בְּחֹל וְהֵן בְּשַׁבָּת. פַּעַם אֵרַע שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְכַנֵּס מִנְיָן לְמִנְחָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּבֵיתוֹ. רַק בְּשָׁעָה 12:45 נִמְצָא הָעֲשִׂירִי לַמִּנְיָן. פָּנָה אֵלָיו גִּיסוֹ, רַבִּי שְׁמוּאֵל גְּרֵינֵימַן, וּשְׁאָלוֹ: הִזְמַנְתִּי לְבֵיתִי לְשָׁעָה אַחַת בַּצָּהֳרַיִם אָדָם אֶחָד, וְהִנֵּה בִּגְלַל אִחוּר מִנְחָה בְּוַדַּאי אֶתְאַחֵר לְהוֹפִיעַ לַפְּגִישָׁה, וְנִמְצָא הַלָּה מַמְתִּין שֶׁלֹּא כְּפִי שֶׁקָּבַעְנוּ.

הֵשִׁיב לוֹ הַ"חֲזוֹן אִישׁ": מִי שֶׁדָּבוּק בְּמִדַּת הָאֱמֶת, אֵין אֶצְלוֹ כָּאן שׁוּם צַד שֶׁל שְׁאֵלָה. יְבֻטַּל הַמִּנְיָן, אַךְ מִדִּבּוּר הָאֱמֶת לֹא תָּזוּז!!! וְאָכֵן, הַקָּהָל הִתְפַּזֵּר וְהַמִּנְיָן הִתְבַּטֵּל. (מדבר שקר תרחק)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְשַׁקֵּר עַל מְנָת לִזְכּוֹת בִּזְכֻיּוֹת הַבִּטּוּחַ יוֹתֵר מִכְּפִי הַמַּגִּיעַ לוֹ, וּכְמוֹ כֵן אָסוּר לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר שֶׁהָאִשָּׁה לֹא עוֹבֶדֶת כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּפְטוּר מַס וְכַדּוֹמֶה. (הבית היהודי)

"וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ"

מַעֲשֶׂה בְּחָכָם גָּדוֹל וּשְׁמוֹ רַב סַפְרָא שֶׁלְּעוֹלָם לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה מִדִּבּוּרוֹ. פַּעַם אַחַת הָיָה לוֹ חֵפֶץ שֶׁרָצָה לְמָכְרוֹ. בָּא אֵלָיו אָדָם אֶחָד לִקְנוֹתוֹ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה רַב סַפְרָא בְּאֶמְצַע אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ אָדָם: מְכֹר לִי חֵפֶץ זֶה בְּכָךְ וְכָךְ כֶּסֶף. לֹא עָנָהוּ רַב סַפְרָא, כִּי הָיָה בְּאֶמְצַע קְרִיאַת שְׁמַע. אוֹתוֹ אָדָם חָשַׁב שֶׁרַב סַפְרָא לֹא עוֹנֵהוּ מִשּׁוּם שֶׁמְּמָאֵן הוּא לִמְכֹּר בַּמְּחִיר שֶׁנָּקַב הָאִישׁ, וְלָכֵן הֶעֱלָה אֶת הַסְּכוּם לְיוֹתֵר גָּבֹהַּ, וְשׁוּב לֹא עָנָהוּ רַב סַפְרָא בְּאֶמְצַע קְרִיאַת שְׁמַע. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם רַב סַפְרָא, אָמַר לוֹ: קַח הַחֵפֶץ בַּמְּחִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַרְתָּ, הַיּוֹתֵר מוּעָט, כִּי כְּבָר שֶׁאָמַרְתָּ אֶת הַמְּחִיר הָרִאשׁוֹן עָלָה בְּדַעְתִּי לְהַסְכִּים לִמְכֹּר לְךָ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן עָלָה בְּדַעְתִּי וְהִסְכַּמְתִּי כָּךְ בְּלִבִּי - לֹא אֶקַּח מִמְּךָ יוֹתֵר. וְעָלָיו דָּרְשׁוּ: "וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" - כְּגוֹן רַב סַפְרָא. (מכות כד)

וְעוֹד מְסֻפָּר עַל רַב סַפְרָא, כִּי הָיָה לוֹ חֵפֶץ מְסֻיָּם שֶׁרָצָה לְמָכְרוֹ, וְרָצָה אָדָם אֶחָד לִקְנוֹתוֹ מִמֶּנּוּ בִּשְׁמוֹנִים מַטְבְּעוֹת. רַב סַפְרָא בִּקֵּשׁ עֲבוּרוֹ מֵאָה מַטְבְּעוֹת, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הִשְׁתַּוּוּ בַּמְּחִיר, הָלַךְ לוֹ אוֹתוֹ אָדָם. לְאַחַר זְמַן הִצְטָרֵךְ רַב סַפְרָא לַכֶּסֶף, וְהֶחְלִיט בְּלִבּוֹ, שֶׁאִם יָבֹא עַכְשָׁו אוֹתוֹ אָדָם, יִמְכֹּר לוֹ בִּשְׁמוֹנִים.

בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן הֻצְרַךְ גַּם אוֹתוֹ אָדָם לְאוֹתוֹ חֵפֶץ, וְהֶחְלִיט, שֶׁגַּם אִם יִרְצֶה רַב סַפְרָא מֵאָה מַטְבְּעוֹת, יִתֵּן לוֹ. הָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב סַפְרָא וְאָמַר לוֹ: מוּכָן אֲנִי לִקְנוֹת הַחֵפֶץ בְּמֵאָה מַטְבְּעוֹת, כְּפִי שֶׁבִּקַּשְׁתָּ.

אָמַר לוֹ רַב סַפְרָא: לֹא אֶטֹּל מִמְּךָ אֶלָּא שְׁמוֹנִים מַטְבְּעוֹת, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ הֶחְלַטְתִּי בְּלִבִּי לְהוֹרִיד אֶת הַמְּחִיר, לְקַיֵּם "וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ". (שם)

תוכן העניינים

נקי כפים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה