אור ברסלב
נקי כפים פרק י - נקימה ונטירה

נקי כפים

פרק י - נקימה ונטירה

פרק ט - נזיקין

לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר

הַנּוֹקֵם מֵחֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה "לֹא תִקֹּם" (ויקרא יט, יח). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו - דֵּעָה רָעָה הִיא עַד מְאֹד, אֶלָּא רָאוּי לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבַאי, וְאֵינָם כְּדָאִִים לִנְקֹם עֲלֵיהֶם.

כֵּיצַד הִיא הַנְּקָמָה? אָמַר לַחֲבֵרוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ. לְמָחָר הֻצְרַךְ הוּא לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מִמְּךָ - הֲרֵי זֶה נוֹקֵם. אֶלָּא כְּשֶׁיָּבֹא לוֹ לִשְׁאֹל, יִתֵּן בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יִגְמֹל לוֹ כַּאֲשֶׁר גְּמָלוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וְכֵן אָמַר דָּוִד בְּדֵעוֹתָיו הַטּוֹבוֹת (תהלים ז, ה): "אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה וְגוֹ'".

וְכֵן כָּל הַנּוֹטֵר לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, יח): "וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ".

כֵּיצַד הִיא הַנְּטִירָה? רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן, הַשְׂכֵּר לִי בַּיִת זֶה אוֹ הַשְׁאִילֵנִי שׁוֹר זֶה, וְלֹא רָצָה שִׁמְעוֹן. לְיָמִים בָּא שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אוֹ לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ רְאוּבֵן: הֵא לְךָ, הֲרֵינִי מַשְׁאִילְךָ וְאֵינִי כְּמוֹתְךָ, לֹא אֲשַׁלֵּם לְךָ כְּמַעֲשֶׂיךָ. הָעוֹשֶׂה כָּזֶה עוֹבֵר בְּ"לֹא תִטֹּר", אֶלָּא יִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ וְלֹא יִטְּרֶנּוּ. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵר אֶת הַדָּבָר וְזוֹכְרוֹ - שֶׁמָּא יָבֹא לִנְקֹם. לְפִיכָךְ הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל הַנְּטִירָה עַד שֶׁיִּמְחֶה הֶעָוֹן מִלִּבּוֹ וְלֹא יִזְכְּרֶנּוּ כְּלָל, וְזוֹ הִיא הַדֵּעָה הַנְּכוֹנָה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהּ יִשּׁוּב הָאָרֶץ וּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם זֶה עִם זֶה. (הרמב"ם, דעות ז, ז-ח)

תְּנַצַּח הָאַהֲבָה אֶת הַשִּׂנְאָה

וְאִם תֹּאמַר, מַדּוּעַ אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַזְהִיר בְּלָאו עַל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁסְּתָם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁאִיל לַחֲבֵרוֹ כֵּלָיו, שֶׁהֲרֵי עַל זֶה לֹא מָצִינוּ אִסּוּר בַּתּוֹרָה, וְאִלּוּ עַל זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו טַעֲנָה גְּדוֹלָה - שֶׁלֹּא רָצָה חֲבֵרוֹ לְהַשְׁאִילוֹ תְּחִלָּה - כֵּן הִזְהִיר בְּלָאו.

וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁהָרִאשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים לְהַשְׁאִיל לוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת צָרוּת עַיִן, שֶׁהָיָה קַרְדֻּמּוֹ אוֹ מַגָּלוֹ חָבִיב עָלָיו, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַכְרִיחוֹ לְהַשְׁאִיל כֵּלָיו שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ, אֲבָל זֶה שֶׁהָיָה מַשְׁאִיל לוֹ לוּלֵי הַשִּׂנְאָה, אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִנָּקֵם - אִם כֵּן, מֵחֲמַת שִׂנְאָה הוּא עוֹשֶׂה כָּךְ. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תְּנַצַּח הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עִמּוֹ אֶת הַשִּׂנְאָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עִמּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָבֹא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. (ראב"ד, תוספות חזקוני)

וּבְמִלּוֹתָיו הַנֶּחְמָדוֹת שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" תְּנַצַּח הָאַהֲבָה, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין לֶחָכָם לִכְעֹס וְלִנְקֹם בַּמֵּרֵעַ לוֹ מִתּוֹךְ חֳלִי רוּחַ - כֵּן אֵין רָאוּי לִנְקֹם וְלִשְׂנֹא אֶת הַמֵּרֵעַ מִתּוֹךְ חֳלִי נֶפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת וְחֹסֶר מִשְׁקַל מִדּוֹת הַטּוֹבוֹת.

אֱמוּנָה כְּדֶרֶךְ לְנִצְחוֹן מִדַּת הַנְּקִימָה וְהַנְּטִירָה

אֵין בֵּין בְּלִיַּעַל לִמְטֹרַף-הַדַּעַת וְלֹא כְלוּם! (חזו"א, או"ח נו, ד)

אֵין לוֹ לָאָדָם לְהִתְרַעֵם עַל חֲבֵרוֹ עַל שֶׁלֹּא עָשָׂה עִמּוֹ טוֹבָה אוֹ לֹא הִלְוָה לוֹ מָעוֹת וְכַדּוֹמֶה, כִּי מִסְּתָמָא לֹא נִקְצָב מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ הַטּוֹבָה הַזּוֹ אֶצְלוֹ.

וְגָאוֹן אֶחָד הָיָה מַמְשִׁיל עַל זֶה מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁצָּרִיךְ לְאִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ רְאוּבֵן, וְשָׁאַל לַאֲנָשִׁים אֵיפֹה אוּכַל לִמְצֹא אֶת רְאוּבֵן, וְעָנוּ לוֹ, שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי נִמְצָא קִבּוּץ שֶׁל אֲנָשִׁים, אוּלַי יֶשְׁנוֹ בֵּינֵיהֶם. וַיֵּלֶךְ לְשָׁם לִדְרשׁ עָלָיו - וְלֹא נִמְצָא שׁוּם רְאוּבֵן. הַאִם יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ לְהִתְרַעֵם עַל כָּל אֶחָד מֵהַנֶּאֱסָפִים שָׁם לָמָּה שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן אוֹ לֵוִי וְלֹא רְאוּבֵן?! אֶלָּא עָלָיו לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר לְבַקֵּשׁ אֶת רְאוּבֵן. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה - לָמָּה לוֹ לְהִתְרַעֵם עַל הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְמַלֹּאת בַּקָּשָׁתוֹ אַחֲרֵי שֶׁאֵין זֶה הָאִישׁ שֶׁהָיָה רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ עָלָיו לְהֵטִיב עִמּוֹ?! עָלָיו לָלֶכֶת לְבַקֵּשׁ אֶת הַטּוֹבָה מִמִּי שֶׁנִּגְזָר עָלָיו לְהֵטִיב עִמּוֹ.

אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יְצַיֵּר זֶה תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּכָל מְאוֹרְעוֹתָיו בְּחַיָּיו הַפְּרָטִיִּים וּבְמִסְחָרוֹ, וְלִבּוֹ יִהְיֶה בָּרִיא וְשָׁלֵם, לֹא תַעֲלֶה קִנְאָתוֹ עַל אֲחֵרִים וְלֹא יִנְקֹם וְלֹא יִטֹּר. (חפץ חיים על התורה)

וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו

יֵשׁ שֶׁנִּמְנָעִין מִלְּהַשְׁאִיל כֵּלִים וְכַדּוֹמֶה מִפְּנֵי אֵיזוֹ סִבָּה קְטַנָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל חֲבֵרוֹ, וְזֶה דָּבָר גָּרוּעַ, כִּי עוֹבֵר בָּזֶה עַל "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ". אֶלָּא יִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בְּנַפְשׁוֹ כַּמָּה פְּעָמִים הִקְנִיט אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּדִבּוּרוֹ וּבְמַעֲשָׂיו, וְעִם כָּל זֹאת אֵין הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר לוֹ, אֶלָּא מִתְחַסֵּד עִמּוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו, וְאַף הוּא יַעֲשֶׂה כֵן עִם רֵעֵהוּ, וְאַדְּרַבָּה, יְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת זוֹ הַבָּאָה לְיָדוֹ לְקַיֵּם בְּפֹעַל צִוּוּי ה' "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר".

וְנוּכַל לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'". רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁתִּתְנַהֵג עִם רֵעֲךָ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי נוֹהֵג בַּמִּדּוֹת עִמְּךָ וְעִם כָּל הָעוֹלָם - שֶׁאֵינֶנִּי נוֹטֵר שִׂנְאָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב בְּיִרְמְיָה (ג, יב): "כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם". (אהבת חסד)

מִפִּתּוּיֵי הַיֵּצֶר

וּלְפִי שֶׁהַיֵּצֶר הוֹלֵךְ וּמַרְתִּיחַ אֶת הַלֵּב וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד לְהַנִּיחַ לְפָחוֹת אֵיזֶה רשֶׁם אֵיזֶה זִכָּרוֹן מִן הַדָּבָר, וְאִם לֹא יוּכַל לְהַשְׁאִיר זִכָּרוֹן גָּדוֹל - יִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁאִיר זִכָּרוֹן מוּעָט, וְכֹה אוֹמֵר לוֹ יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם: גַּם אִם תִּרְצֶה לִתֵּן לָאִישׁ הַזֶּה אֶת אֲשֶׁר לֹא רָצָה הוּא לָתֵת לְךָ כְּשֶׁנִּצְרַכְתָּ - לְפָחוֹת לֹא תִתְּנֵהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אוֹ אִם אֵינְךָ רוֹצֶה לְהָרַע לוֹ - לְפָחוֹת לֹא תֵטִיב לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה וְלֹא תְסַיְּעֵהוּ סִיּוּעַ גָּדוֹל, אוֹ אִם תִּרְצֶה גַּם לְסַיְּעוֹ הַרְבֵּה - לְפָחוֹת לֹא תַעֲשֵׂהוּ בְּפָנָיו. אוֹ שֶׁאוֹמֵר לוֹ יִצְרוֹ: לֹא תָשׁוּב לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ לְרֵעַ, וְדַי בָּזֶה שֶׁמָּחַלְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא תֵרָאֶה לוֹ לְאוֹיֵב, וְאִם גַּם לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ תִּרְצֶה - אַךְ לֹא תַרְאֶה לוֹ כְּמוֹ כֵן חִבָּה גְּדוֹלָה כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִמִּינֵי הֶחָרִיצוּת שֶׁבַּיֵּצֶר מַה שֶּׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לְפַתּוֹת אֶת לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, עַל כֵּן בָּאָה הַתּוֹרָה וְכָלְלָה כְּלָל שֶׁהַכֹּל נִכְלָל בּוֹ: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). "כָּמוֹךָ" - בְּלִי שׁוּם הֶפְרֵשׁ, "כָּמוֹךָ" - בְּלִי חִלּוּקִים, בְּלִי תַּחְבּוּלוֹת וּמְזִמּוֹת, כָּמוֹךָ מַמָּשׁ. (מסילת ישרים)

וּבִכְלַל זֶה מָצוּי מְאֹד שֶׁלֹּא מִשְׁתַּתֵּף אָדָם בְּשִׂמְחַת הַשֵּׁנִי מִשּׁוּם שֶׁגַּם הוּא לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ, וְזוֹ נְקִימָה. וְאִם מִשְׁתַּתֵּף אָמְנָם בְּשִׂמְחַת הַשֵּׁנִי, וְרַק אָמַר לוֹ: רְאֵה, אֲנִי לֹא כָּמוֹךָ, וְאַף שֶׁאַתָּה לֹא הִשְׁתַּתַּפְתָּ בְּשִׂמְחָתִי, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כְּמוֹתְךָ - עוֹבֵר עַל "לֹא תִטֹּר". (הרב זילברשטיין שליט"א)

...כַּמָּה יָכוֹל אָדָם לְהִתְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זְהִירוּתוֹ שֶׁלֹּא לְהַזִּיק וּלְצַעֵר חֲבֵרוֹ! כְּגוֹן תַּלְמִיד הַנִּכְנָס לְחַדְרוֹ בִּפְנִימִיַּת הַיְשִׁיבָה וְכוּ' וְרוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ יָשֵׁן, וְהוּא נִזְהָר שֶׁלֹּא לִגְרֹם רַעַשׁ אוֹ לְהַדְלִיק אֶת הַחַשְׁמַל כְּדֵי שֶׁלֹּא לִגְזֹל אֶת מְנוּחָתוֹ, הֲרֵי זֶה בָּא מִתּוֹךְ אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת הַנּוֹבַעַת מִתּוֹךְ אֱמוּנָה "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית ט, ו). כַּמָּה קְדֻשָּׁה וְאוֹר אֱלָקִי שׁוֹפְעִים עַל אָדָם זֶה! כַּמָּה מְאֻשָּׁר הוּא וּמוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֲבוּר זְהִירוּת זוֹ! אֵין לְשַׁעֵר כַּמָּה יָכוֹל הוּא לְהַצְלִיחַ בָּזֶה לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה בִּשְׁלַבֵּי הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה'. (לב אליהו, ח"א קפד)

תוכן העניינים

נקי כפים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה